אנבידיה מסתבכת: החקירה שנפתחה בסין מתמקדת בעסקת רכישת מלאנוקס בשנת 2020, שעל פי החשד בוצעה בניגוד לתנאים שנקבעו; אנבידיה עלולה לעמוד בפני קנסות של עד 1.7 מיליארד דולר, בעיצומן של שיחות סחר מתוחות בין בייג’ינג לוושינגטון על עתיד תעשיית השבבים
רגולטור השווקים בסין הודיע כי אנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים במדינה כאשר רכשה את מלאנוקס בשנת 2020. מדובר במסקנות ראשוניות מחקירה שנפתחה בשנה שעברה, כאשר לפי ההודעה הרשמית החקירה עדיין מתנהלת וצפויה להתרחב.
מלאנוקס נוסדה בשנת 1999 בידי איל וולדמן וקבוצת מהנדסים ישראלים. במשך שני עשורים הובילה החברה פיתוחים פורצי דרך בתחומי הקישוריות והתקשורת למרכזי נתונים. תחת הנהגתו של ולדמן צמחה מלאנוקס למעמד של אחת החברות החדשניות בישראל, עם פעילות נרחבת בעולם והנפקה בנאסד"ק.
כאשר אנבידיה נכנסה לתמונה והשלימה את רכישת מלאנוקס בכשבעה מיליארד דולר, זו נתפסה כאחת העסקאות הגדולות והמשמעותיות בהיי טק הישראלי. העסקה אפשרה לחברה להרחיב את אחיזתה בשוק השרתים והענן, ובמקביל סימנה את ולדמן כאחת הדמויות הבולטות בזירת ההיי טק הגלובלי.
הבעייתיות ברכישה שהובילה אנבידיה
בעת שאושרה העסקה, הרגולטורים בסין בחנו אותה בקפדנות. האישור ניתן בכפוף לתנאים שנועדו להבטיח כי השוק המקומי לא ייפגע וכי רמת התחרות תישמר. כעת, חמש שנים לאחר מכן, טוענים במנהל הפיקוח הסיני כי אנבידיה לא קיימה את ההתחייבויות במלואן.
בהצהרה הרשמית צוין כי נמצאו הפרות של חוקי התחרות האוסרים על מונופולים, אך לא פורטו מהן אותן הפרות. המשמעות היא כי אנבידיה נחשדת בצעדים שהגבילו את התחרות או פגעו במתחרים, בין אם בתמחור, בגישה לטכנולוגיה או בשימוש לא הוגן בזכויות שנרכשו עם מלאנוקס.
העיתוי של פרסום הממצאים אינו מקרי. במדריד מתקיימות בימים אלו שיחות סחר נוספות בין נציגי סין וארצות הברית, כאשר אחד הנושאים המרכזיים הוא הייצוא של שבבים מתקדמים. ארצות הברית מטילה מגבלות חמורות על מכירת טכנולוגיות מתקדמות לסין, ואילו בייג’ינג מציגה את הצעדים הללו כאפליה שנועדה לבלום את התקדמותה.
דווקא ביום שבו נציגי שתי המעצמות יושבים סביב שולחן המשא ומתן, סין מפרסמת הודעה המערערת את מעמדה של אנבידיה, אחת החברות האסטרטגיות ביותר עבור וושינגטון.
מלאנוקס לא הייתה רק חברה עסקית אלא סמל של חדשנות ישראלית. מאות מהנדסים בכפר סבא וביקנעם פיתחו טכנולוגיות שהפכו לבסיס קריטי לתשתיות ענן ולמערכות מחשוב על. איל וולדמן, שהוביל את החברה במשך יותר מעשרים שנה, הפך לדמות מוערכת לא רק בזירה העסקית אלא גם בעולם המדעי והאקדמי.
ההצלחה של מלאנוקס חיזקה את תחושת הגאווה המקומית, והעסקה עם אנבידיה נתפסה כהוכחה ליכולת של חברות ישראליות להתחרות מול ענקיות עולמיות. כעת, כאשר הרגולטור הסיני מציב סימני שאלה סביב העסקה, חוזרת לדיון גם המשמעות של מכירת חברות מקומיות לגורמים זרים, וההשפעה על תעשיית ההיי טק בישראל.
החוק הסיני: האם אנבידיה תקנס?
על פי החוק הסיני, חברה שנמצאה מפרה את דיני ההגבלים העסקיים עלולה להיקנס בסכום שבין אחוז אחד לעשרה אחוזים מהכנסותיה במדינה. במקרה של אנבידיה, הכנסותיה מסין בשנה החולפת עמדו על כשבעה עשר מיליארד דולר, שהם כשלושה עשר אחוזים מכלל הכנסותיה. המשמעות היא חשיפה לקנס שעשוי לנוע בין מאה ושבעים מיליון דולר ליותר ממיליארד וחצי.
החשש של אנבידיה אינו נעוץ רק בסכומי הכסף. עצם ניהול החקירה מגביל את יכולתה לפעול בחופשיות, ועלול לפגוע במעמדה מול שותפים עסקיים ולקוחות.
התגובה של אנבידיה טרם נשמעה
מהחברה לא נמסרה תגובה רשמית להחלטת הרגולטור הסיני. ייתכן כי החברה ממתינה לסיום שיחות הסחר במדריד או בוחנת את דרכי הפעולה המשפטיות. מה שברור הוא שהחקירה מוסיפה שכבת מורכבות נוספת לאתגרים של אנבידיה, שגם כך מתמודדת עם מגבלות שמטילה עליה ממשלת ארצות הברית.
הפרשה של מלאנוקס ממחישה כיצד עסקה עסקית שנראתה בזמנה כהצלחה יוצאת דופן הפכה כעבור חמש שנים לחלק ממאבק עולמי על השליטה בטכנולוגיה. איל וולדמן ושותפיו יצרו חברה שהשפעתה חורגת בהרבה מגבולות ישראל, וכעת אותה חברה ניצבת בלב עימות בין שתי המעצמות הגדולות בעולם.
איל וולדמן נחשב לאחד היזמים הבולטים שצמחו בישראל בתחום ההיי טק. אחרי שנים באינטל הקים את מלאנוקס והוביל אותה להישגים שהפכו אותה לחברת חומרה ותוכנה מהחשובות בעולם. תחת ניהולו הפכה מלאנוקס לשם נרדף לחדשנות בקישוריות מהירה למרכזי נתונים, עם לקוחות ענק כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל.
העסקה עם אנבידיה סימנה את שיא הקריירה שלו, אך גם את סיומה של תקופה. ולדמן, שהמשיך לכהן זמן קצר בתפקידים שונים לאחר המכירה, בחר להתמקד בהשקעות חדשות ובפעילות ציבורית. רבים רואים בו עד היום דמות מופת ליזמות ישראלית, ופרשת החקירה בסין רק מזכירה מחדש עד כמה מלאנוקס שיצר הפכה לחלק מרכזי בסיפור הגלובלי של עולם השבבים.
