פיקוד מרכז של צבא ארה"ב אישר כי כוחות אמריקניים פתחו בגל תקיפות שני נגד איראן בתוך 24 שעות, במטרה לפגוע ביכולת המשטר לאיים על חופש השיט במצרי הורמוז — נתיב שדרכו עובר כחמישית מהנפט העולמי
כוחות צבא ארה"ב פתחו אמש (רביעי) בגל תקיפות שני נגד איראן בתוך 24 שעות, במטרה לפגוע ביכולת המשטר לאיים על חופש השיט במצרי הורמוז — כך אישר פיקוד מרכז האמריקני (CENTCOM). מדובר בהסלמה של ממש בעימות בין וושינגטון לטהרן, שבמוקד שלו עומד נתיב הימי החשוב ביותר בשוק האנרגיה העולמי.
בהודעת הפיקוד נמסר: "התחלנו לבצע תקיפות נוספות נגד איראן, במטרה להמשיך ולפגוע ביכולתה לאיים על חופש השיט במצרי הורמוז". על פי הדיווח שפרסם אתר מבזקים, זו הפעם השנייה בתוך יממה שבה ארה"ב יוצאת למבצע תקיפה נגד יעדים איראניים — רצף המעיד כי אין מדובר בפעולת תגמול נקודתית, אלא במערכה מתמשכת שנועדה לשחוק יכולות צבאיות.
למה דווקא מצרי הורמוז — ומה עובר שם בכל יום
כדי להבין את גודל ההימור הכלכלי, צריך להסתכל על המפה. מצרי הורמוז הם רצועת מים צרה, ברוחב של כ-33 קילומטרים בנקודה הצפופה ביותר, המחברת את המפרץ הפרסי עם מפרץ עומאן והאוקיינוס ההודי. דרך המעבר הזה זורם, על פי הערכות מקובלות בענף האנרגיה, כחמישית מתצרוכת הנפט העולמית — סדר גודל של כ-20 מיליון חביות ביום — לצד נתח משמעותי מסחר הגז הנוזלי (LNG) העולמי, בעיקר מקטאר.
יצואניות הנפט הגדולות של המפרץ — סעודיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית וקטאר — תלויות במעבר הזה כמעט לחלוטין. לחלקן קיימים צינורות עוקפים, אך קיבולתם מוגבלת ואינה מסוגלת להחליף את התנועה הימית. לכן כל איום איראני על השיט במצרים, ולו מרומז, מתורגם מיידית לפרמיית סיכון במחיר חבית הנפט ולזינוק בעלויות הביטוח הימי.
ההיסטוריה מספקת תקדימים. ב"מלחמת המכליות" של שנות ה-80, במהלך מלחמת איראן-עיראק, הותקפו מאות ספינות סוחר באזור המפרץ, וארה"ב נאלצה ללוות מכליות כווייתיות תחת דגל אמריקני. גם בשנים האחרונות תיעדו חברות הספנות שורה של אירועי חטיפה, השתלטות ותקיפת כלי שיט שיוחסו לאיראן או לשלוחיה — אירועים שהובילו את חברות הביטוח בלונדון להעלות שוב ושוב את סיווג הסיכון של האזור.
מהמפרץ הפרסי לתחנת הדלק בבני ברק
הזירה רחוקה אלפי קילומטרים, אבל ההשלכות עלולות להגיע עד לתחנת הדלק השכונתית. מחיר הנפט הגולמי הוא הרכיב המרכזי במחיר הבנזין בישראל, המתעדכן מדי חודש על פי נוסחת פיקוח ממשלתית. עלייה מתמשכת במחיר חבית ברנט — תרחיש סביר אם המתיחות במצרי הורמוז תימשך — תתגלגל לצרכן הישראלי בתוך שבועות.
עבור משקי בית במגזר החרדי המשמעות כפולה. ראשית, התייקרות דלקים מחלחלת במהירות למחירי ההובלה, ומשם למדפי המזון — סעיף הוצאה מרכזי במשפחות מרובות ילדים. שנית, אינפלציה מיובאת שמקורה באנרגיה עלולה להקשות על בנק ישראל להפחית ריבית, ובכך להשאיר את החזרי המשכנתא ברמתם הנוכחית לאורך זמן. גורמים בשוק ההון נוהגים להזכיר כי דווקא משקי הבית בעלי ההכנסה הנמוכה יחסית הם הפגיעים ביותר לזעזועי אנרגיה, משום שהוצאות התחבורה והמזון מהוות אצלם נתח גדול יותר מסל הצריכה.
לישראל יש גם חשיפה ישירה יותר: הסחר הימי מהווה את עורק החיים של המשק, וכ-98% מהיבוא והיצוא של ישראל עוברים דרך הים. הסלמה אזורית שמייקרת ביטוח ימי ומאריכה נתיבי שיט — כפי שקרה בעקבות תקיפות החות'ים בים האדום, שהבריחו חברות ספנות מתעלת סואץ למסלול העוקף את אפריקה — מתורגמת לעלויות שילוח גבוהות יותר על כמעט כל מוצר מיובא.
המערכה המתמשכת: מה מסמן הרצף האמריקני
העובדה שוושינגטון בחרה לפרסם הודעה רשמית ומנומקת, שבמרכזה "חופש השיט", אינה מקרית. ארה"ב מציבה את הפעולה במסגרת המשפטית והמדינית של הגנה על נתיבי סחר בינלאומיים — עיקרון שסביבו קל יותר לגייס תמיכה של מדינות המפרץ, אירופה ואף מדינות אסיה התלויות בנפט המפרץ, ובראשן סין, יפן, הודו ודרום קוריאה, היעדים המרכזיים של הנפט העובר בהורמוז.
יש להדגיש: פרטי היעדים שהותקפו, היקף הנזק ותגובת טהרן טרם פורטו בהודעה שפורסמה, ובשלב זה הדיווח המאומת מסתכם באישור האמריקני על עצם התקיפות ומטרתן. גורמים בענף האנרגיה נוהגים להעריך כי שוקי הנפט מתמחרים אירועים כאלה בשני שלבים — קפיצה מיידית של פרמיית סיכון, ולאחריה התאמה בהתאם לשאלה האם זרימת הנפט בפועל נפגעה. כל עוד המכליות ממשיכות לעבור, השווקים נוטים להירגע; שיבוש פיזי של התנועה במצרים הוא התרחיש שמדיר שינה ממנהלי הסיכונים בבנקים המרכזיים.
התמונה הגדולה ברורה: העימות בין ארה"ב לאיראן נכנס לשלב שבו הכלכלה העולמית היא שדה הקרב המשני. מצרי הורמוז היו ונשארו נקודת התורפה של שוק האנרגיה — צוואר בקבוק שאין לו תחליף אמיתי. עבור הקורא הישראלי, ובוודאי עבור משקי בית שסופרים כל שקל, ההתפתחויות במפרץ אינן חדשות רחוקות: הן ייקבעו בחודשים הקרובים כמה יעלה למלא את הרכב, כמה יעלה סל הקניות — ואולי גם מתי תרד הריבית.
