הפרקליט היהודי שמחובר להלכה ונלחם ראש בראש עם טראמפ: מי אתה עורך הדין אבי לואל

הסערה המשפטית שפרצה הלילה, סביב ניסיונו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לפטר את מושלת הבנק הפדרלי ליסה קוק, חשפה דמות ותיקה ומוכרת במסדרונות וושינגטון. עו"ד אבי לואל, בן 73, עורך דין יהודי אמריקאי, ניצב כעת בקדמת הבמה כשהוא מייצג את קוק, ודוחה מכל וכל את טענת הנשיא כי יש בידיו סמכות להדיחה.

לואל, שנודע זה שנים כאחד הסנגורים הבולטים של בברנז'ה הפוליטית אמריקאית, הבהיר כי בכוונתו להיאבק על עקרון העצמאות של הפדרל ריזרב, וכי ינקוט בכל הצעדים הנדרשים למנוע את המהלך. המאבק הזה, הנוגע ליחסי הגומלין בין הדרג הפוליטי למוסדות הכלכלה המרכזיים, עשוי להתגלגל עד בית המשפט העליון, ולמקם את לואל שוב בעין הסערה, מול האיש החזק בעולם: דונלד טראמפ.

'שטריימל דוט קום' בפרופיל מרתק על פרקליט הצמרת האמריקאית, היחס המרגש שלו להלכה היהודית ולישראל וכיצד הפך הנער היהודי שנולד בניו יורק לאחד הפרקליטים הבכירים ביותר בארה"ב.

הפסיד בבחירות לבית המחוקקים של מדינת מרילנד

אבי לואל נולד בניו יורק סיטי בשנת 1952 למשפחה יהודית. את לימודיו האקדמיים השלים באוניברסיטת קולומביה, שם סיים תואר ראשון ולאחריו תואר במשפטים. כבר בתקופת לימודיו התבלט כסטודנט מצטיין, והתחבר למסגרות קהילתיות יהודיות, קשר שנשמר לאורך כל הקריירה שלו. לואל הצטרף בסיום לימודיו לשירות הציבורי, ובשנות השבעים המאוחרות שימש כעוזרו של התובע הכללי בנג’מין סיבילטי במשרד המשפטים האמריקאי.

בצעד חסר תקדים: טראמפ פיטר את מושלת הבנק הפדרלי ליסה קוק >>

בתחילת שנות השמונים ניסה לואל להיכנס לעולם הפוליטיקה. בשנת 1982 התמודד בבחירות לבית המחוקקים של מדינת מרילנד, אך הפסיד. ניסיון זה לא גרם לו להרים ידיים, אלא להיפך, חיזק את מעורבותו בפוליטיקה של ארצות הברית. במקביל לקריירה המשפטית שלו שימש כמרצה למשפטים באוניברסיטאות ג’ורג’טאון וקולומביה, ואף כיהן בתפקידים ציבוריים: נאמן בתיאטרון השייקספירי בוושינגטון וסגן נשיא המרכז הקהילתי היהודי בבירה.

הפריצה הגדולה של אבי לואל: משפט ההדחה של קלינטון

הפרופיל הציבורי של לואל עלה משמעותית בשנת 1998, כאשר שימש היועץ המשפטי של חברי הקונגרס הדמוקרטים בהליך ההדחה של הנשיא ביל קלינטון. תפקיד זה מיקם אותו בלב אחת הדרמות הפוליטיות הגדולות של התקופה. לואל ניהל את קו ההגנה של המחנה הדמוקרטי מול הניסיון להדיח את קלינטון בעקבות פרשת לוינסקי. הופעותיו הפומביות באותה תקופה חיזקו את מעמדו כאחד המשפטנים המנוסים ביותר בוושינגטון בניהול תיקים פוליטיים נפיצים.

לאחר קלינטון, התברג לואל כפרקליט של אישי ציבור רבים שנקלעו לעימות עם מערכת המשפט. הוא ייצג את יו"ר בית הנבחרים לשעבר ג’ים רייט ואת חבר הקונגרס דן רוסטנקובסקי, שנחשדו בשחיתות. הוא היה עורך דינו של חבר הקונגרס גארי קונדיט בפרשת היעלמותה של צ’נדרה לוי, פרשה שהסעירה את התקשורת האמריקאית.

במקביל, ייצג את הלוביסט ג'ק אברמוף בפרשת השחיתות שהסעירה את וושינגטון באמצע שנות האלפיים. לואל שימש גם כסנגורם של שני בכירים באיפא"ק שהואשמו בריגול, תיק רגיש במיוחד עבור הקהילה היהודית. בסופו של דבר, משרד המשפטים ביטל את כתב האישום, מהלך שהיווה ניצחון משמעותי עבור לואל.

הפרקליט של ג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ

הקריירה של לואל לא תפסה עד כה צד אחד במפה הפוליטית האמריקאית. הוא גם ייצג דמוקרטים בכירים כמו הסנאטור בוב מננדז, שנחקר בפרשות שוחד, והסנאטור לשעבר ג’ון אדוארדס, מועמד לסגן הנשיא שהואשם בעבירות מימון בחירות. במשפטו של אדוארדס הצליח לואל להביא לזיכוי מרוב האישומים.

מנגד, בשנת 2017 נשכר על ידי ג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ כדי לייצגם בחקירות ההתערבות הרוסית בבחירות. השילוב הזה, של לקוחות משני צידי המפה הפוליטית, ביסס את מעמדו כאיש מקצוע שאינו מזוהה עם מפלגה אחת, אלא כעורך דין מיומן המתמחה במשברים משפטיים פוליטיים.

בעשור האחרון היה לואל מעורב בתיקים הנוגעים ישירות למשפחת ביידן. הוא צורף לצוות ההגנה של האנטר ביידן, בנו של הנשיא ג'ו ביידן, שהואשם בעבירות מס ובהטעיה בעת רכישת כלי נשק. זהו אחד התיקים הפוליטיים הנפיצים ביותר בשנים האחרונות, ולואל ניצב בו כמי שמנסה לאזן בין ההליך המשפטי ללחצים הפוליטיים.

לאחר עשרות שנים במשרדי ענק, פרש לואל בשנת 2025 ממשרד Winston & Strawn והקים משרד עצמאי בשם Lowell & Associates. משרד זה מתמקד בייצוג אנשים ומוסדות שנמצאים תחת חקירות בעלות ממד פוליטי. בין לקוחותיו נמנית התובעת הכללית של מדינת ניו יורק לטיטיה ג'יימס, לאחר שממשל טראמפ פתח נגדה בחקירה שנחשבת בעיניו כ"נקמה פוליטית".

כעת מוצא עצמו לואל פעם נוספת מול טראמפ, כשהוא מגן על ליסה קוק. הניסיון של טראמפ להדיח את מושלת הפדרל ריזרב מעורר שאלות כבדות משקל על עצמאות הבנק המרכזי. עבור לואל, זהו אתגר נוסף בקריירה עמוסת עימותים משפטיים בעלי השלכות פוליטיות וכלכליות.

הקשר של אבי לואל לישראל ולהלכה היהודית

בריאיון לעיתון The Forward במאי 2015 התייחס עו"ד אבי לואל בפירוט לשורש הערכים שמנחים אותו בעבודתו המשפטית. לואל אמר כי בלב כל מה שהוא עושה ניצבת ההלכה היהודית: "יש לי השקפה בסיסית כי בלב כל ההלכה היהודית מצוי הרעיון של מה שהיינו מכנים הגנה שווה בסיסית והגינות".

הוא הוסיף אזהרה רחבה יותר, הנוגעת גם לישראל ולתמיכה בה, כאשר הסביר כי בשם עשיית טוב יש מי שמצדיקים אמצעים פסולים: "בשם עשיית מעשה טוב אנשים עלולים לנהוג בצורה רעה מאוד, ובסופו של דבר אנו מחלישים את התמיכה וההגנה על הערכים שלנו, כולל התמיכה בישראל, אם נאפשר למטרה להצדיק את האמצעים".

בהקשר לייצוגו של איש העסקים ויקטור רסטיס, שנטען נגדו כי שיתף פעולה עם גורמים באיראן, הדגיש לואל כי מדובר גם במחויבות לערכים יהודיים. הוא אמר: "בייצוג רסטיס אני גם דבק בערכים יהודיים על ידי מאבק בטענות הפוגעניות שלקוחי, בן לשורד שואה, מנסה לסייע למדינה השואפת להשמיד את ישראל".

אבי לואל נוטל חלק פעיל בחיי הקהילה היהודית בארה"ב. הוא מוכר זה שנים כחבר מוביל בקהילה היהודית בוושינגטון. כבר בשנות ה-90 מילא לואל תפקידי מפתח במוסדות יהודיים: בשנת 1994 דיווח Washington Post כי הוא כיהן כסגן הנשיא וכיועץ המשפטי הכללי של מרכז הקהילה היהודית של וושינגטון רבתי (JCC). מדובר באחד ממרכזי הקהילה הגדולים באזור וושינגטון, המשרת אלפי חברים, ולואל היה דמות מרכזית בניהולו. לואל מזוהה כתומך נלהב של מדינת ישראל ואף הצהיר על כך בפירוש.

כאמור, אחד המקרים הבולטים שקישרו בין עבודתו המשפטית לזירה הישראלית הוא פרשת אנשי איפא"ק (AIPAC). בשנת 2005 הועמדו לדין שני בכירים בוועד הפעולה האמריקאי-ישראלי (סטיב רוזן וקית' וייסמן) באשמת העברת מידע ביטחוני סודי שקיבלו מפקיד בפנטגון לידי דיפלומט ישראלי. לואל נשכר להגן על הנאשמים, במשפט ריגול שעורר סערה בקהילה הפרו-ישראלית בארה”ב. לאורך התהליך נותר לואל לצדם של רוזן ווייסמן, אף כאשר ארגון איפא"ק עצמו התרחק מהם תחת לחץ חקירתי. במאמץ משפטי ממושך, שבו נאבק לואל על זכות ההגנה לחשוף מידע מסווג חיוני לטובת לקוחותיו, הוא תרם לכך שהתביעה הפדרלית תיסוג מהאישומים. לבסוף, בשנת 2009, החליט משרד המשפטים למשוך את כתב האישום נגד השניים, מה שסימן ניצחון משמעותי ללואל ולגישתו העקרונית.

לואל הביע עמדות פומביות בסוגיות הנוגעות ישירות למדינת ישראל. דוגמה מובהקת היא פרשת יהונתן פולארד, המרגל הישראלי שישב בכלא האמריקאי שלושה עשורים. בשנת 2014, בעת דיון ציבורי באפשרות לחנון את פולארד, לואל, כמומחה למשפטי ריגול, טען כי משך מאסרו של פולארד חרג מן המקובל. הוא ציין ש"פולארד ריצה עונש ארוך יותר מכל אדם בנסיבות דומות", ושאם הנשיא ירצה, בכוחו המלא להמיר את עונשו של פולארד לזמן שרוצה.