סקר הלמ״ס לשנת 2024 מגלה פערים גדולים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל. בעוד רוב הציבור חוסך באמצעות בנקים או כלל אינו חוסך, במגזר החרדי כמעט חמישית מהחוסכים עושים זאת דרך הגמחי"ם. כל הנתונים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני הסקר השנתי לשנת 2024, ולפיהם 61 אחוז מבני עשרים ומעלה חסכו כסף בשנה החולפת. משמעות הדבר היא שכארבעה מכל עשרה ישראלים אינם חוסכים כלל, מצב שמדגיש את הפערים הכלכליים והחברתיים בחברה הישראלית.
מבין החוסכים, רובם המוחלט, 52 אחוז, בחרו במערכת הבנקאית, בין אם באמצעות פיקדונות ותכניות חיסכון ובין אם דרך חשבונות עובר ושב. לעומת זאת, רק כחמישית, 21 אחוז, פנו לשוק ההון.
בקרב הציבור הכללי רק 3.3 אחוז חוסכים באמצעות גמ״ח
הנתון המעניין ביותר נוגע לגמ״חים. בעוד שבקרב כלל הציבור רק 3.3 אחוז מהנשאלים דיווחו על חיסכון באמצעות גמ״ח, בקרב הציבור החרדי שיעור זה גבוה במיוחד ומגיע ל־18 אחוז. המשמעות היא שכמעט חמישית מהחוסכים החרדים אינם מסתפקים בבנק או בשוק ההון אלא מעדיפים את המודל הקהילתי. הגמ״ח מאפשר לחברים להפקיד כספים ובתמורה ליהנות מגישה להלוואות בתנאים נוחים או מחיסכון המנוהל על ידי הקהילה.
במובן זה, הגמ״חים ממלאים תפקיד כפול. הם גם מוסד סוציאלי פנימי וגם מערכת חיסכון והשקעה אלטרנטיבית. עבור משפחות רבות במגזר החרדי מדובר במנגנון מרכזי לניהול כלכלת הבית.
למה המגזר החרדי מעדיף את הגמחי"ם?
הבחירה בגמ״חים אינה מקרית. ראשית, היא נובעת מאמון גבוה במוסדות הקהילתיים. שנית, היא מתכתבת עם אורח חיים שממעט להסתמך על הכלים הפיננסיים של השוק הכללי. בנוסף, הגמ״חים נתפסים כמסגרת שמגלמת גם ערכים דתיים וחברתיים, סיוע הדדי, ערבות קהילתית וניהול כספים ברוח ההלכה. כך, גם בעידן שבו שוק ההון מציע תשואות גבוהות, רבים במגזר החרדי מעדיפים להפקיד את כספם בגמ״ח.
חשש במגזר החרדי: האם הגמ"ח המרכזי לפני קריסה כלכלית? התלונה, הטענות והתגובות >>
ההשוואה לציבור היהודי הכללי ממחישה את הייחוד. בקרב החוסכים שאינם חרדים, שיעור המשתמשים בגמ״חים זניח, ואילו הפנייה לשוק ההון גבוהה בהרבה, כרבע מהיהודים משקיעים בו. בקרב החברה הערבית, לעומת זאת, כמעט ואין שימוש בשוק ההון, אך גם הגמ״חים אינם מהווים מסגרת משמעותית. רבים שם מעדיפים חיסכון במזומן או דרך בני משפחה, שיעור שמגיע ל־21 אחוז מהנשאלים.
גם בפערים מגדריים ניכרת מגמה מעניינת. נשים חוסכות פחות מגברים באמצעות שוק ההון, 16 אחוזים לעומת 25 אחוזים בהתאמה. לעומת זאת, בבנקים ובגמ״חים שיעור החוסכות כמעט זהה לשיעור הגברים. המשמעות היא שנשים נוטות לבחור באפיקי חיסכון סולידיים יותר, מה שמצמצם את פוטנציאל התשואה שלהן לטווח הארוך.
15 אחוז בחרו לחסוך את כספם במזומן
נתון נוסף מעניין נוגע לחיסכון בדרכים חלופיות. כ־15 אחוז מהישראלים בחרו לחסוך את כספם במזומן או באמצעות בני משפחה. שיעור זה גבוה במיוחד בקרב הציבור הערבי, שם 21 אחוזים מהנשאלים דיווחו כי הם חוסכים כך, לעומת 13 אחוזים בלבד בקרב יהודים. בנוסף, 2 אחוזים מהציבור דיווחו כי הם חוסכים באמצעות השקעה במטבעות וירטואליים. נתון זה אולי קטן אך הוא מצביע על חדירה מתמשכת של תחום הקריפטו גם למשקי בית בישראל.
הסקר מציג גם תמונה דמוגרפית מעניינת. צעירים בני 20 עד 44 חוסכים יותר בבנקים, כ־55 אחוזים, לעומת 50 אחוזים מבני 45 עד 64 ו־47 אחוזים בלבד מבני 65 ומעלה. כאשר מדובר בגמ״חים, שיעור ההשתתפות כמעט ואינו משתנה בין קבוצות הגיל – עדות לכך שהשימוש בגמ״ח הוא חלק מתרבות קהילתית יציבה שאינה תלויה בגיל.
האמון בגמחי"ם: "המגזר החרדי מחובר למצוות החסד"
הנתונים חושפים את הפער בין התשואות הנמוכות שמציעים הבנקים לבין האמון של המגזר החרדי דווקא בגמ״חים. אף שהבנקים נחשבים ברירת המחדל, במגזר החרדי מדובר במוסדות משניים לעומת הגמ״חים שבהם מתקיימת לא רק פעילות חיסכון אלא גם סיוע כלכלי הדדי. בשוק הכללי, לעומת זאת, הגמ״חים כמעט ואינם קיימים. הציבור הרחב מתלבט בין חיסכון בנקאי לבין שוק ההון ולעתים מוותר לחלוטין על חיסכון.
בסיכומו של דבר, סקר הלמ״ס לשנת 2024 מציג תמונה מורכבת של החיסכון בישראל. רק כ־60 אחוז מהציבור חוסכים כסף ורובם עושים זאת בבנקים. מיעוט פונה לשוק ההון ומיעוט קטן עוד יותר, אך בעל משמעות, פונה לגמ״חים. המגזר החרדי בולט במיוחד בבחירה באפיק זה, עם 18 אחוז מהחוסכים. בכך מתחדדת ייחודיותו של המגזר, שבו החיסכון אינו רק החלטה כלכלית אלא גם ביטוי לערבות קהילתית ולערכים דתיים.
"הנתונים מדהים", אומר הרב שרגא ברגר, מנהל גמ"ח כספים בקריית ספר, "המגזר החרדי נותן אמון בגמחי"ם לא פחות ממה שהוא נותן לבנקים. למרות שבגמחי"ם אין תשואה", לדבריו יש לכך מגוון של סיבות, "ראשית, המגזר החרדי מחובר למצוות החסד והצדקה, ובכל הלוואה לגמ"ח – מקיימים מצווה. בנוסף, הבנקים מסורבלים והגמחי"ם נתפסים כנגישים יותר, מבחינות רבות".
