נשיא סומלילנד, עבדירחמן מוחמד עבדילאהי, אומר כי מדינתו פתוחה לשיתופי פעולה כלכליים, אנרגטיים וביטחוניים עם ישראל, לאחר ההכרה הישראלית בעצמאותה. לדבריו, סומלילנד עתירת משאבים, בעלת מיקום אסטרטגי, ושואפת לחתום על הסכם סחר רחב עם ירושלים
בסוף דצמבר האחרון הפתיעה ממשלת ישראל את הקהילה הבינלאומית, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל מהלך שבמסגרתו הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם שמכירה בעצמאות סומלילנד. מדובר בצעד חסר תקדים, שהתקבל בחגיגות במדינה האפריקאית, לרבות תיעוד חריג של דגלי ישראל ברחובות הערים המרכזיות.
מאחורי המהלך עומד נשיא סומלילנד הנוכחי, עבדירחמן מוחמד עבדילאהי, שנבחר לתפקידו בשנת 2024. בראיון שהעניק לגלובס בשולי World Governments Summit בדובאי, הציג עבדילאהי את חזונו לעתיד היחסים עם ישראל, וקרא לחברות ישראליות להגיע למדינתו ולהשקיע בה.
“אנחנו עשירים במשאבים, ומקבלים השקעות בברכה”, אמר עבדילאהי. לדבריו, סומלילנד פתוחה לשיתופי פעולה עם ישראל בתחומי האנרגיה, החקלאות, התיירות, התעופה והפיננסים, ואף אינה פוסלת אפשרות להעניק לחברה ישראלית נמל בשטחה.
סומלילנד: מדינה דמוקרטית למחצה אבל אסטרטגית
עבדילאהי, בן 70, נולד בעיר הבירה הרגייסה למשפחה בת עשרה ילדים. אביו שירת במשטרה בתקופה הקולוניאלית הבריטית, ואת אימו איבד בילדותו. את לימודיו האקדמיים החל בלימודי חשבונאות במכון SIDAM בסומליה, ובהמשך למד באוניברסיטת קליפורניה סטייט. תואר שני במנהל עסקים השלים באוניברסיטת ניו יורק סטייט.
בשנת 1981 הצטרף לשירות הדיפלומטי של סומליה, וכעבור כשבע שנים מונה לסגן השגריר במוסקבה, תפקיד שבו החזיק עד 1996. לאחר מכן עבר לפינלנד, שם הצטרף למשפחתו, קיבל אזרחות פינית והקים את קהילת סומלילנד בהלסינקי. בשנת 1999 שב למדינה המוסלמית, ואת דרכו הפוליטית החל ב־2005, אז נבחר ליו”ר בית הנבחרים, תפקיד שבו כיהן במשך 12 שנים.
ב־2017 התמודד לראשונה על הנשיאות, אך הפסיד לנשיא מוסא ביהי עבדי. ב־2024 הצליח לגבור עליו בבחירות ונבחר לנשיא המדינה.
סומלילנד, שאוכלוסייתה מונה כ־6 מיליון תושבים, שורשיה בקולוניה הבריטית שהתאחדה בשנת 1960 עם סומלילנד האיטלקית להקמת סומליה המאוחדת. לאחר קריסת המשטר במוגדישו בשנת 1991 הכריזה המדינה על התנתקות, ומאז פועלת להשגת הכרה בינלאומית. ההכרה הישראלית נתפסת במדינה כהישג מדיני משמעותי.
במדד Freedom House מדורגת המדינה המוסלמית בציון 42 מתוך 100 ומוגדרת “חופשית למחצה”. לצורך השוואה, סומליה מדורגת בציון 8 בלבד. במדינה פועלים שני בתי פרלמנט, קיימת חוקה עצמאית וכוחות ביטחון מקומיים. אחת הסיבות לדירוג החלקי היא הגבלה על פעילות של עד שלוש מפלגות פוליטיות בלבד.
העושר של סומלילנד: משאבים, נמלים וסחר ימי
לדברי עבדילאהי, הפוטנציאל הכלכלי של סומלילנד גדול. “אנחנו מדינה עתירת משאבים, במינרלים, בנפט ובגז. יש לנו קו חוף של כ־740 קילומטרים ומרחב ימי גדול. אנחנו עשירים גם בצאן, והאדמה שלנו מתאימה מאוד לחקלאות”, אמר. לדבריו, ניתן להגביר באמצעות כך את הביטחון התזונתי הן בעולם והן בישראל.
אמנם קידוחי נפט וגז בהיקפים משמעותיים טרם יצאו לדרך, אך איחוד האמירויות כבר ביסס נוכחות במדינה. בשנת 2019 זכתה חברת DP World האמירותית בזיכיון ל־30 שנה להפעלת נמל בֶּרְבֵּרָה, הסמוך למיצר באב אל־מנדב, אזור בעל חשיבות אסטרטגית רבה לסחר הימי העולמי.
לשאלה האם גם ישראל תוכל לקבל גישה לנמלים במדינה, השיב עבדילאהי: “אנחנו פתוחים לעסקים ולהשקעות לכל המדינות בעולם, כולל ישראל”.
סוגיית סומלילנד חזרה לאחרונה לכותרות בעקבות עיכוב בחידוש האישור התקופתי למעבר מטוסי ארקיע במרחב האווירי של סומליה. ארקיע הייתה החברה שהטיסה לפני כחודש את שר החוץ גדעון סער לביקור בהרגייסה. המהלך נתפס כתגובה של סומליה להעמקת הקשרים בין ישראל למדינה המוסלמית.
המעבר במרחב האווירי של סומליה חיוני לחברות התעופה הישראליות בקווים למזרח הרחוק. חסימתו מאלצת שימוש ב”מסלול הצפוני”, הארוך והיקר יותר. “עולם התעופה האזרחי נועד לשיתוף פעולה ולביטחון”, אמר עבדילאהי לגלובס. “כל מהלך שמשבש את התנועה האווירית האזרחית לא מתקבל על הדעת”.
לשאלה האם ייתכנו בעתיד טיסות ישירות בין ישראל לסומלילנד השיב: “נקבל בברכה טיסות מתל אביב להרגייסה, וכך גם תיירים ישראלים. אנחנו רוצים לפתח את ענף התיירות”.
לדבריו, הוא מקווה כי בעתיד הקרוב ייחתם הסכם סחר רחב בין המדינות, שיכלול תחומים כמו פיתוח, סחר, תיירות וכרייה.
