המאבק נגד הבנקים: נציגי יהדות התורה וש״ס דורשים להשאיר את הדיוור הפיזי כברירת מחדל, ומזהירים מפגיעה במאות אלפי לקוחות ללא מיילים ואפליקציות
ועדת הכלכלה של הכנסת תדון היום (שני) ביוזמת הפיקוח על הבנקים לשנות את ברירת המחדל בדיוור ללקוחות הבנקים, כך שהודעות, דפי חשבון ועדכונים יישלחו בדוא״ל ובאמצעים דיגיטליים, במקום בדואר מודפס. הדיון מתקיים על רקע התנגדות חריפה מצד נציגי הציבור החרדי, המזהירים מפגיעה ישירה במאות אלפי לקוחות שאינם משתמשים בדואר אלקטרוני, באפליקציות בנקאיות או בשירותים מקוונים.
על פי טיוטת הנוהל שגיבש הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, הבנקים יוכלו לשלוח כברירת מחדל את כלל ההודעות ללקוחות באמצעים דיגיטליים, ורק לקוחות שיבצעו פנייה יזומה ויבקשו להמשיך לקבל דיוור מודפס, יישארו במסלול הפיזי. המשמעות המעשית, לטענת חברי הכנסת המתנגדים למהלך, היא העברת האחריות ללקוח, גם כאשר מדובר באוכלוסיות שאינן מחוברות לעולם הדיגיטלי.
את הדיון מוביל יו״ר ועדת הכלכלה, ח״כ דוד ביטן, ובו צפוי להשתתף גם המפקח על הבנקים. לדיון קדמה פנייה של שורת חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, שדרשו לקיים דיון דחוף בשל ההשלכות החברתיות של המהלך.
מקלב: המהלך יפגע בעיקר במשפחות החרדיות
בראש ההתנגדות למהלך עומדים חברי הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה ויונתן משריקי מש״ס, המגדירים את הנושא כמאבק על זכות בסיסית לקבלת מידע בנקאי באמצעי נגיש. לדבריהם, עבור חלקים נרחבים בציבור החרדי, הדיוור המודפס הוא הערוץ המרכזי ולעיתים היחיד לקבלת מידע על הנעשה בחשבון הבנק.
ח״כ מקלב טוען כי שינוי ברירת המחדל יפגע בעיקר במשפחות חרדיות, בקשישים ובעולים חדשים, שאינם עושים שימוש קבוע בדואר אלקטרוני או באפליקציות. לדבריו, הודעות על חריגות ממסגרת אשראי, שינויי ריבית, עיקולים או חיובים חריגים, עלולות לא להיקרא בזמן, אם יישלחו לערוצים דיגיטליים שאינם נבדקים תדיר או שאינם קיימים כלל אצל חלק מהלקוחות.
גם ח״כ משריקי מצטרף לעמדה זו ומדגיש כי לא מדובר בשאלה טכנולוגית אלא בשאלה של נגישות למידע פיננסי בסיסי. לדבריו, מעבר אוטומטי לדיגיטל מטיל על הצרכן המוחלש את החובה לעקוב אחר המערכת הבנקאית באמצעים שאינם זמינים עבורו, במקום שהבנק ימשיך לפעול בערוץ המוכר והנגיש.
יש עתיד והנציגים הערביים הצטרפו למאבק במפתיע
לצד נציגי המפלגות החרדיות, הצטרפו לדרישה לקיים את הדיון גם חברי כנסת ממפלגות נוספות, בהם ח״כ מירב כהן מיש עתיד, ח״כ עאידה תומא סלימאן מחד״ש ונציגים מרע״ם. המתנגדים למהלך טוענים כי גם מחוץ לציבור החרדי קיימות אוכלוסיות רחבות בעלות אוריינות דיגיטלית נמוכה, ובהן קשישים, אנשים עם מוגבלויות ועולים חדשים.
בין הטענות שהועלו לקראת הדיון, מופיעה גם הסוגיה של סיכוני הונאה וסייבר. חברי הכנסת מציינים כי הודעות דוא״ל עלולות להיעלם בין עשרות מסרים אחרים, או להיתפס כהודעות חשודות, בעוד שמכתב פיזי נתפס בעיני לקוחות רבים כאמצעי רשמי וברור יותר. לטענתם, כאשר הבנק ייחשב כמי ששלח הודעה דיגיטלית, האחריות על אי קריאתה תוטל על הלקוח.
ומהי עמדת הבנקים?
הבנקים מצדם תומכים במהלך כחלק ממעבר רחב לשירותים דיגיטליים, הפחתת עלויות הדפסה ודואר וצמצום שימוש בנייר. בפיקוח על הבנקים מציגים את המהלך כחלק ממדיניות של התייעלות ושיפור שירות, תוך שמירה על אפשרות ללקוח לבחור להמשיך בדיוור מודפס.
אולם המתנגדים מדגישים כי מודל של שינוי ברירת מחדל מבוסס על הנחה שרוב הלקוחות לא יבצעו פעולה יזומה לשינוי הגדרות, ולכן בפועל מדובר במהלך אוטומטי שיכניס אוכלוסיות שלמות למסלול דיגיטלי בניגוד להרגליהן וליכולותיהן.
הערכות: מאות אלפי משפחות חרדיות ייפגעו
לפי ההערכות שהוצגו על ידי גורמים חרדיים, מדובר במאות אלפי בתי אב בציבור החרדי שאינם משתמשים בדוא״ל באופן שוטף או שאינם מחזיקים טלפונים חכמים עם אפליקציות בנקאיות. עבור משפחות אלו, דפי החשבון המודפסים הם כלי מרכזי לניהול תקציב ולמעקב אחר הוצאות והכנסות.
בכנסת אף נשקלת אפשרות לקדם חקיקה שתקבע כי דיוור פיזי יישאר ברירת המחדל, הן בבנקים והן במשרדי ממשלה, כאשר מעבר לדיגיטל יתבצע רק לאחר בקשה מפורשת של האזרח. נכון לעכשיו, הנושא נמצא בשלב של דיון רגולטורי ולא חקיקתי.
הדיון היום בוועדת הכלכלה צפוי לעסוק בהשלכות החברתיות של המהלך, בהיקף האוכלוסיות שעלולות להיפגע ממנו, ובשאלה האם ניתן לקדם התייעלות דיגיטלית מבלי לשנות את ברירת המחדל. נציגי הציבור החרדי צפויים לדרוש מהפיקוח על הבנקים להותיר את הדיוור הפיזי כברירת המחדל, ולאפשר מעבר לדיגיטל רק על בסיס בחירה מודעת ומפורשת של הלקוח.
