המצור על עולם התורה: בריאיון שפורסם בסוף השבוע בעיתון ״מקור ראשון״, הביע הגביר החרדי מוטי זוננפלד שורה של עמדות ציבוריות נחרצות, בהן קריאה לציבור התורמים להפסיק לתמוך כלכלית בישיבות שלא שולחות בחורים לשירות בצה״ל. הדברים באים על רקע דיון ציבורי מתמשך סביב שאלת הגיוס, כאשר ברקע גם ירידה מדווחת בתרומות המגיעות לעולם התורה מהתפוצות.
לא מדובר בעוד תורם פרטי. מוטי זוננפלד, שצבר את הונו כסוחר מטוסים בינלאומי, בין היתר בעסקאות אזרחיות וצבאיות, ונקשר גם לפרשת שוחד בחברת אמבראר, נחשב במשך שנים לאחד הנגידים הפעילים במגזר החרדי. התמיכה הנדיבה שלו ניתנה לישיבות גדולות ולמיזמי חסד, והובילה אותו לקשרים קרובים עם מנהיגים בציבור החרדי והדתי־לאומי גם יחד. אבל הפעם, הוא מדבר אחרת.
״לא הגעתי. לא השתכנעתי שזה מצב חירום״
לדבריו בריאיון, ראשי הקרן שהוקמה על ידי גדולי ישראל פנו אליו שישתף בדינרים למען עולם התורה, אך הוא סירב, ״בקרן עולם התורה הזמינו אותי בהתחלה לכל פגישה, ואני לא הגעתי״, אמר בריאיון. ״לא חשבתי שזה הזמן המתאים, וגם לא השתכנעתי שעולם הישיבות נמצא במצב חירום. קודם כול כי אני יודע שהממשלה הנוכחית הגדילה בתחילת כהונתה את התמיכה הכספית בכל המוסדות והישיבות, ולכן גם אם עכשיו מקצצים, יש למוסדות הללו מרווח נשימה ומצבם טוב מכפי שהיה ב־2022. שנית, אני מאמין שעכשיו צריך לשים את כובד המשקל על נושא השירות הצבאי. מי שלא לומד, שיתגייס״.
זוננפלד מתאר שיחה ארוכה שניהל עם מרן ראש הישיבה רבי משה הלל, לדבריו הוא שומר עמו על קשר קבוע מאז למד בישיבת סלבודקה. ״אנחנו מדברים באנגלית, הוא איש העולם הגדול. במהלך המלחמה, בתקופה שבה היה מדי יום ׳הותר לפרסום׳, הייתה לי שיחה איתו שנמשכה יותר משעה. שאלתי אותו: איפה אתם בלוויות? איפה אתם בניחומי אבלים? איפה אתם בביקורי חולים? מה, השולחן ערוך שלי שונה משלכם? הוא ענה לי: לא רוצים אותנו שם, כי אנחנו לא מתגייסים. אמרתי לו, הרווחתם את זה ביושר״.
הוא מוסיף: ״הייתה לי ציפייה שמהישיבות יוציאו מאתיים תלמידים לכל לוויה של חייל. אני אישית הלכתי לעשרות לוויות של נופלים שלא הכרתי. הרגשתי חובה לעשות את זה. ראיתי את האדמו״ר מקרלין בכמה לוויות, ואת הרב שאול אלתר מגור ראיתי בביקורי חולים, אבל מעבר לכך לא פגשתי את הציבור החרדי במקומות האלה. אמרתי את זה לרב הלל, והוא ענה שהוא צריך לחשוב על זה. שאלתי, מה יש לחשוב כל כך הרבה. בסוף השיחה סיפרתי לו שהבן שלי משרת בחאן יונס. התגובה שלו הייתה כל כך תמימה. הוא שאל, איך הרשית לו. אמרתי לו, אז מי ילך להילחם. הבן של השכן?”
מוטי זוננפלד לחבריו: אני קורא להפסיק לתרום לעולם התורה
לשאלת ההשלכות המעשיות של עמדתו, זוננפלד עונה בפשטות בראיון למקור ראשון: “הקטנתי מאוד את התמיכה שלי בישיבות חרדיות, שעמדה על מאות אלפי דולרים בשנה. אני גם פונה לחברים שלי ואומר, רבותיי, אתם חייבים לעצור את התרומות לישיבות האלה. מתוך הכרת הטוב השארתי את התרומות לישיבת סלבודקה. אני תומך היום בישיבות מרכז הרב והר המור, שבהן לומדים תורה וחלק גדול מהתלמידים מתגייסים בהמשך״.
בשונה מהשיח החרדי הממוסד, זוננפלד אינו תולה את הפתרון בחקיקה אלא בשיקול דעת בסיסי. ״ההגנה הכי טובה לישיבות היא שאלו שלא לומדים יתגייסו. לא צריכים חוק בשביל זה, צריך קצת שכל ויושרה. יש אלפים כאלו, רבבות. גם אם זה לא יהיה ללוחמה, הצבא צריך אותם. אנחנו לא במצב שבו היינו באוקטובר עשרים ושלוש ולאורך שנת עשרים וארבע, אבל מוסרית צריך להשתמש בדגל הזה של שבעה באוקטובר ולומר שמה שהיה הוא לא מה שיהיה״.
לדבריו, ״הייתה תפיסה של צבא קטן וחכם. אז צבא קטן היה לנו, אבל לא חכם. עכשיו צריך לפחות להפוך אותו לגדול יותר. מה רע ברעיון של הצבת חיילים חרדים לשמירה ביישובים? נוכל אפילו לפתוח שם ישיבות מיוחדות בשבילם״.
ההערות הללו, שאינן מופרכות כשלעצמן, מעלות שאלות קשות בקרב חלקים מהציבור החרדי. האם תורם גדול, גם אם מעורב ומסור, אמור לקבוע מדיניות? האם קו השקפה עצמאי מעניק לו מעמד לשלול או לקבוע עבור הכלל?
מוטי זוננפלד חושף את הנזק הכלכלי לעולם התורה: ״עשרות מיליונים״
כאשר נשאל אם הוא מזהה מגמה רחבה של הפחתת תרומות לעולם התורה, עונה זוננפלד כי קשה לכמת את הסכומים, אך ברור שיש שינוי. “אני לא יודע לומר אם מדובר במיליונים או בעשרות מיליונים, ואני לא חושב שאפשר לכמת. אני כן יכול לומר שתרבות השנור של קרן עולם התורה, תרבות של ללכת ולדפוק בדלת של יהודים בחו”ל, הולכת להיעשות מורכבת יותר. אנשים כבר מתוסכלים, נמאס להם מבקשות התרומות הבלתי פוסקות, וגם מהיחס של ראשי הישיבות לצה”ל ולמדינה. יהיו מוכרחים להגיע להבנות כלשהן. מהשיחות האישיות שלי עם הרב הירש נראה לי שהוא מבין שמי שלא לומד חייב להתגייס״.
זוננפלד מרשה לעצמו לדבר על גדולי ישראל ולהעניק פרשנות אישית להנהגתם, ״הרב הירש בן שמונים ותשע והרב לנדו בן תשעים ושש, הם גאוני עולם בתורה, אבל הם לא חיפשו שררה או מנהיגות. זה נפל עליהם, והם לא רוצים שבמשמרת שלהם יתחילו לעצור בחורים שלומדים. אולי אפילו הכניסו להם לראש שעלולים לעצור בחורים גם בתוך הישיבות, והם לא רוצים להגיע לשם. לכן הם בהיסטריה. הם רוצים להסדיר את הנושא של בני התורה האמיתיים, ואחר כך לראות מה עושים לגבי אלו שלא לומדים. ייתכן מאוד שחברי הכנסת החרדים שיגעו להם את השכל שכך צריך להיות, לפי הסדר הזה״.
״חשמונאים זה בית מדרש צבאי״
בין מילות הביקורת, בולט הניתוב מחדש של התרומות למקומות אחרים. בין היתר, זוננפלד מסייע לגדוד החרדי ״החשמונאים״, ומדבר עליו בחיבה: ״זה בית מדרש צבאי. יש שם גם רוחניות גבוהה וגם דרישות פיזיות גבוהות. אני אישית העברתי לשם סכומים גדולים כל שנה, בעיקר עבור חיילים בודדים שאני מלווה״.
