מייסד מלאנוקס איל וולדמן, מסביר כיצד ישראל יכולה להמשיך להוביל בעידן הבינה המלאכותית. בראיון הוא מדבר על מכירת מלאנוקס לאנבידיה, על עתיד ההייטק, ועל החשיבות של שילוב חרדים וערבים בשוק העבודה. "הרבה מקצועות ייעלמו. נהגים, עובדי ניקיון, חלק מעבודות הסיעוד"
המיליארדר איל וולדמן, מייסד מלאנוקס ואחד היזמים הבולטים של ההייטק הישראלי, מדבר היום על האתגרים החדשים של המשק בעידן הבינה המלאכותית. בשיחה בפודקאסט 'מנועי הכסף', הוא מתאר את השפעתה של מכירת מלאנוקס לאנבידיה על התעשייה הגלובלית, את השינויים הצפויים בשוק העבודה וגם את תפקידן של קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל, ובהן החברה החרדית והחברה הערבית, במנוע הצמיחה העתידי של המדינה.
וולדמן מתאר כיצד המיזוג עם אנבידיה, שנחתם בשנת 2020, הפך לנקודת מפנה. "הסינרגיה בין המעבד לחיבוריות הייתה קריטית", אמר, "בלי מלאנוקס, אנבידיה לא הייתה מגיעה למעמד שלה היום. אינפיניבנד סיפקה את התשתית ליכולות חישוב של בינה מלאכותית. בלי זה, לא הייתה יכולה להיוולד צ'אטGPT. אופן איי.איי תמיד קנו מאיתנו את הטכנולוגיה הכי מתקדמת כדי לעמוד בדרישות העיבוד".
העסקה ההיסטורית נולדה, לדבריו, מתוך "קרב גדול" בין אינטל, אנבידיה וחברות נוספות, אך בסופו של דבר הבחירה באנבידיה הייתה טבעית. "כבר בהתחלה היה ברור שהחיבור הזה נכון. ב־2019 אינטל הייתה שווה יותר מאנבידיה, שנה אחר כך אנבידיה כבר עקפה אותה בזכות ההימור על AI. בעלי המניות הרוויחו, העובדים הרוויחו וגם מדינת ישראל קיבלה השקעות ותעסוקה".
בינה מלאכותית תשנה את שוק העבודה
במהלך הראיון הדגיש וולדמן את עוצמת השינויים הצפויים בשוק העבודה. "הרבה מקצועות ייעלמו. נהגים, עובדי ניקיון, חלק מעבודות הסיעוד. מנגד, ייווצרו מקצועות חדשים. אם בית חולים חוסך תשעים אחוז מהתקציב בזכות רובוטים, אפשר להפנות את הכסף לתגמול בסיסי לעובדים שנפגעו. זה דורש חשיבה מחדש על חלוקת ההכנסות".
לדבריו, השינוי אינו צריך להפחיד: "בהיסטוריה, כל שינוי טכנולוגי יצר רווחה גדולה יותר. אנשים עברו מקרח למקרר, מסוסים לרכבים. כך גם כאן. החיים יהיו יעילים וזולים יותר, והטכנולוגיה תאפשר לנו פנאי לעיסוקים חדשים".
במיוחד בתחום הרפואה רואה וולדמן מהפכה קרובה: "בינה מלאכותית תזהה סרטן מוקדם, תתאים טיפולים אישיים ותייצר תאי גזע להחלפת איברים ורקמות. ייתכן שבעתיד לא רחוק נוכל להגיד, אין יותר מוות מסרטן".
איל וולדמן: "בניו יורק, החרדים משתלבים בשוק העבודה"
אחד הנושאים שעליהם חזר וולדמן שוב ושוב הוא החינוך. "הבסיס לכל הצלחה הוא פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב", אמר. "האקדמיה עוסקת בחזית המחקר, אבל בישראל אנחנו הולכים אחורה. אם החברה החרדית והחברה הערבית לא ילמדו ליבה ולא ייכנסו לשוק העבודה, המדינה לא תלך למקום טוב".
כאשר נשאל כיצד ניתן לשלב את הקבוצות הללו, הוא הדגיש כי נדרשת החלטה ממשלתית ברורה: "בניו יורק, חרדים לומדים לימודי ליבה וגם משתלבים בשוק העבודה. בישראל זה חייב לקרות באופן מוסדר. החברה החרדית צריכה ללמוד חינוך טכנולוגי, להתגייס ולתרום לכלכלה. החברה הערבית צריכה לקבל השקעה בחינוך ותשתיות כדי להסיר חסמים. אם זה לא יקרה, הכלכלה תיפגע".
בפודקאסט השתתף גם הכלכלן והאסטרטג הראשי של כלכליסט אורי גרינפלד שטען כי "בקרב החרדים, במיוחד הנשים, כבר יש מגמות השתלבות הולכות וגדלות. בחברה הערבית האתגר שונה, שם מדובר בחסמים מבניים, בתקציבים שלא מופנים ובמערכת חינוך חלשה יותר. אבל בשני המקרים הפתרון דומה, השקעה אמיתית בחינוך והכשרה מקצועית".
"שילבנו עובדים חרדים וערבים גם במלאנוקס"
לדבריו, כבר במלאנוקס ובאנבידיה הייתה הקפדה על שילוב. "שילבנו עובדים ערבים ופלסטינים, ועבדנו עם בתי ספר בדואיים כדי להגדיל את מספר תלמידי חמש יחידות מתמטיקה. ראינו בזה שליחות, כי זה הבסיס להצלחה. כך צריך לפעול גם ברמה הלאומית".
כשנשאל על התחזית שלו לשנים הקרובות, אמר וולדמן: "בינה מלאכותית היא המנוע של הכלכלה העולמית בעשור הקרוב. ישראל חייבת להיות בחזית, אבל כדי שזה יקרה חייבים לשלב את כל האוכלוסיות. חרדים, ערבים, דרוזים – כולם צריכים להיות חלק מהמערכת. אם זה לא יקרה, הפערים רק יגדלו".
במקביל, התייחס למצב המדיני. "הכול תלוי במנהיגות. כמו שבגין וסאדאת יצרו מציאות חדשה, גם היום אפשר להגיע להסכמי שלום שיפתחו הזדמנויות כלכליות אדירות. אבל בלי החלטות אמיצות, גם הכלכלה וגם החברה יישארו תקועות".
בסיכום דבריו, וולדמן מדגיש כי השאלה הגדולה של ישראל בעידן הבינה המלאכותית אינה טכנולוגית אלא חברתית. "הידע קיים, החברות קיימות, ההון האנושי מצוין. האתגר הוא איך משלבים את כולם. אם נצליח בכך, העתיד שלנו מובטח".
