מנהיג ההנהגה החרדית ראש הישיבה רבי דב לנדו, בוחן צעדים חסרי תקדים נגד המדינה, בהם הפסקת תרומות והוצאת השקעות מישראל, לנוכח מעצר עריקים. הביקור החריג בכלא הצבאי והפסקת שיתוף הפעולה בין המשטרה למשטרה הצבאית • כל הפרטים
בהובלת הרב לנדו: המאבק על חוק הגיוס משנה כיוון
הימים האחרונים מבשרים על עליית מדרגה במאבק החרדי, סביב סוגיית חוק הגיוס ומעצרי בחורי הישיבות המוגדרים עריקים. בשיחות סגורות ובהתייעצויות עם כלכלנים בכירים, עלו שורה של רעיונות כיצד להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות.
באופן מובהק, האופציה של יציאה להפגנות רחוב, כפי שנוהג "הפלג הירושלמי", נשמרת בשלב זה כאפשרות אחרונה בלבד. ההנהגה החרדית המרכזית, ובראשה ראש הישיבה רבי דב לנדו, זוכרת היטב את "הפגנת המיליון" שנערכה בשנת 2014 נגד פסיקות בג”ץ, ומעדיפה כעת צעדים מסוג אחר.
מאבק הגיוס, 2025: מהמדרכה לזירה הכלכלית
הגישה החדשה מתמקדת בזירה הכלכלית ככלי מרכזי במאבק. הרב לנדו, בן 96, ראש ישיבת סלבודקה ודמות ההנהגה הבכירה של הציבור הליטאי, שוקל מהלכים רחבי־היקף שמטרתם לגרום להשלכות כלכליות ניכרות על המדינה, מתוך מטרה להעביר מסר חד וברור. לדבריו במפגשים ובשיחות, הן ברמז והן בפומבי, יש לראות בקהילות החרדיות בעולם, ובייחוד בקהילות האורתודוקסיות בארצות הברית, מנוף משמעותי להשפעה על המציאות.
בין הצעדים שנדונו סביב שולחן ההנהגה, הפסקת הזרמת תרומות ממוקדות למוסדות בישראל הנתפסים כלאומיים, וכן פגיעה מכוונת בהיקפי ההשקעות של יהודים אורתודוקסיים במערכת הכלכלית הישראלית. האפשרות להוציא כספים מהבנקים, לבטל השקעות קיימות ולהעבירן לשווקים בחו”ל, נבחנת בכובד ראש. גם רעיונות הנוגעים לביטול התקשרויות עם חברות ישראליות ולחיזוק קשרי המסחר עם גורמים זרים עלו בדיונים הפנימיים. אף שאין עדיין החלטה סופית, עצם הדיון בצעדים כאלה מעביר מסר דרמטי למקבלי ההחלטות.
המשקל הכלכלי של קהילות יהודיות בחו”ל, ובעיקר בארצות הברית, ניכר היטב במוסדות התרבות, הבריאות והחינוך בישראל. עצירת תרומות משמעותיות עשויה לפגוע לא רק בתקציבי פרויקטים לאומיים, אלא גם במערכת היחסים שבין המדינה לבין גורמים פילנתרופיים יהודיים בעולם. עד כה, תרומות אלו נחשבו למרכיב חיוני במימון מוסדות רבים, והפגיעה בהן עלולה להיות מהלך בעל השלכות רחבות היקף.
כזכור, בשבוע שעבר, הגיע הרב לנדו לכלא הצבאי בבית ליד, שם מוחזקים שני בחורי ישיבה שנעצרו. מדובר בצעד חריג ביותר, שכן מנהיגי הציבור הליטאי אינם מרבים להיכנס למתקני כליאה צבאיים. הביקור, שאושר על ידי המשטרה הצבאית, נועד להעניק תמיכה פומבית לעצורים ולהבהיר את עמדת ההנהגה החרדית כי מדובר במאבק מהותי על צביון חיי התורה בישראל. גם רבנים נוספים, מההנהגה הליטאית והחסידית, פקדו את בית הסוהר והביעו את תמיכתם.
הפסקת שיתוף הפעולה בין המשטרה לצבא
לצד היוזמות הכלכליות, ל'שטריימל דוט קום' נודע כי בימים האחרונים הופסק, באופן לא רשמי, שיתוף הפעולה שהיה נהוג עד כה בין משטרת ישראל לבין המשטרה הצבאית, וכתוצאה מכך, מספר המעצרים הידלדל. בחודשים האחרונים, כל בחור ישיבה שנעצר בידי המשטרה, גם בעבירות שאינן קשורות לשירות צבאי, עבר בדיקה מיידית של מעמדו הצבאי. אם נמצא עריק, הועבר באופן מיידי לידי המשטרה הצבאית. נוהל זה, שהיה חלק מהותי במערך האכיפה, הוקפא בימים האחרונים, מה שכאמור, שהביא לצמצום משמעותי במספר המעצרים. גורמים המעורים בפרטים מעריכים כי הצעד נעשה על רקע חשש מהסלמה במאבק.
למרות עוצמת הדיונים, בסביבתו של הרב לנדו מבהירים כי טרם התקבלה החלטה רשמית על יישום מהלך כלכלי רחב. ההכרעה צפויה להיות מושפעת ישירות מהמשך המעצרים ומהתנהלות המדינה בסוגיית חוק הגיוס. "הכול תלוי בהתפתחויות", ציין אחד הגורמים, "אם המעצרים יימשכו, לא נירתע מלנקוט בצעדים חסרי תקדים".
"אנחנו שונים ממפגיני השמאל. אסור לנו לגרום נזק כלכלי"
יצוין, כי בקרב הרבנים החרדים, ישנם כאלו המתנגדים למהלכים כלכליים שיסבו נזק לבנקים, או למוסדות המדינה. "הרי בדיוק כך פעל השמאל בישראל שהתנגד לרפורמה המשפטית. הוא הוציא השקעות מכאן וגרם לנזק כלכלי. האם זה עזר בשטח הלכה למעשה? לא בטוח בכלל", אומר ישי ברים, אב לשני בחורי ישיבה שקיבלו צווי גיוס, "לכן אני יכול להבין את אלו שמתנגדים למהלך", לדבריו, "צריך לזכור, שאנחנו שונים ממפגיני השמאל. אסור לנו לגרום נזק, זה רק יזיק לתדמית של המגזר החרדי. וטוב שהדבר מסור בידי גדולי ישראל".
אתמול, החלו הדיונים בועדת חוץ וביטחון, בראשות היו"ר החדש ח"כ בועז ביסמוט, שהחליף את ח"כ יולי אדלשטיין, לאחר שהודח בעקבות משבר חוק הגיוס. לבנתיים, ב'שלומי אמונים' הקימו ארגון חדש בשם 'מגן ומושיע' שנועד לסייע לבחורי ישיבה שנעצרו על ידי המשטרה הצבאית בגין עריקות. בראש הארגון עומד ישראל פרוש, ראש עיריית אלעד לשעבר. אביו, השר לשעבר מאיר פרוש שובת רעב בימים האחרונים, במשרד המשפטים בירושלים, במחאה על מעצרי בחורי הישיבות.
