על רקע התחזיות למדדים גבוהים ביולי ובאוגוסט, והמשך הלחץ האינפלציוני, בבתי ההשקעות מעריכים כי הפחתת הריבית לא תתרחש לפני תחילת 2026. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ממשיך לאותת על קו שמרני, למרות הציפייה לבלימת האינפלציה סביב היעד. התחזית המלאה על ריבית בנק ישראל
הירידות בשוק המקומי והעולמי מעצימות את החשש
שבוע המסחר המקוצר בבורסה בתל אביב נפתח בירידות שערים חדות, שהושפעו הן מהשוק האמריקאי והן מהמצב הביטחוני בישראל. נתוני התעסוקה המאכזבים בארצות הברית שפורסמו בסוף השבוע הובילו לירידות במדדים המרכזיים בוול סטריט, ואלו גלשו גם לשוק המקומי. בישראל, הירידות מוסברות בעיקר באכזבה מהתמשכות הקרבות ברצועת עזה ובדחיית עסקת החטופים, המובילים לחשש גובר מהעמקת אי הוודאות הכלכלית.
בעוד שמשקיעים זרים ובעלי שליטה פרטיים אחראים למכירות, בצד הקונים נרשמת פעילות מצד גופים מוסדיים, ובראשם כלל ביטוח שפועלת דרך חשבונות כספי העמיתים שלה. בצל התנודתיות, גובר העניין של גופים ישראלים בפרויקטי אנרגיה מעבר לים. קבוצת דלק דיווחה על רכישת שליש מחברת האנרגיה הקנדית אינפליי תמורת שישים ושבעה מיליון דולר, ואילו חג'ג' אירופה מתקדמת ברכישת חברת תשתיות רומנית תמורת ארבעים וחצי מיליון אירו.
תחזיות המדד מחריפות את הסנטימנט הפסימי
האירוע המרכזי שממתינים לו המשקיעים בשבוע הקרוב הוא פרסום מדדי המחירים לצרכן לחודשים יולי ואוגוסט. לפי הערכות עדכניות, מדד יולי צפוי לעלות בין שלושה לחמישה עשיריות האחוז, ואילו מדד אוגוסט עשוי לרשום עלייה חדה יותר של כשישה עשיריות האחוז. מדובר בנתונים שמאותתים על המשך לחצים אינפלציוניים, בניגוד לציפיות הקודמות להתמתנות הדרגתית.
בבית ההשקעות פסגות מעריכים כי מדד יולי יעמוד על שלושה עשיריות האחוז, ואילו אוגוסט יזנק לשישה עשיריות. ב'מעריב' פורסם כי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס ז'בז'ינסקי, מעריך ששני המדדים יעלו בשיעור של חצי אחוז, אך מדד ספטמבר כבר יהיה שלילי, דבר שעשוי לרמז על בלימה בטווח הבינוני. בבית ההשקעות לידר שוקי הון שותפים להערכות אלה ומדגישים כי הגורם המרכזי לעלייה הוא מחירי השכירות, המשפיעים ישירות על רכיב הדיור במדד. גם מחירי הפירות, הירקות והמזון צפויים להוסיף ללחץ.
ריבית בנק ישראל תישאר גבוהה לאורך זמן
על רקע התחזיות, גוברת הסכמה בין בתי ההשקעות כי ריבית בנק ישראל לא תופחת לפני תחילת שנת 2026. התחזיות לאינפלציה לשנה הקרובה נעות סביב שניים נקודה שבעה עד שלושה אחוזים, תחום שנמצא אמנם בתוך יעד היציבות של הבנק, אך אינו מספק ודאות מספקת עבור שינוי מדיניות.
נגיד הבנק פרופ' אמיר ירון ממשיך לדבוק בקו שמרני. לדבריו, יש להמתין להתבססות מגמות יציבות לפני קבלת החלטה על הפחתת ריבית. כל עוד הלחצים נמשכים, וכל עוד קיימת אי ודאות כלכלית וביטחונית, ריבית בנק ישראל תישאר גבוהה, גם במחיר של האטה בפעילות המשק.
דוחות הבנקים יעניקו תמונת מצב נוספת
בשבוע הבא יפורסמו הדוחות הכספיים של הבנקים הגדולים לרבעון השני. בנק הפועלים יפתח את העונה, אחריו בנק לאומי, ולאחר מכן בנק מזרחי טפחות ובנק דיסקונט. ההערכות בשוק הן לרווחיות גבוהה יחסית, בעיקר בזכות רווחי מימון והפחתה בהפרשות להפסדי אשראי. עם זאת, המשקיעים יבחינו גם במדדים של תיקי האשראי ובקצב צמיחת הפיקדונות, כדי להבין את השפעת הריבית הגבוהה על התנהלות הבנקים.
אי ודאות, שמרנות, ותחזית מתמשכת
למרות שהאינפלציה נראית קרובה לגבול העליון של היעד, בבנק ישראל לא ממהרים לפעול. לדעת רבים, יש מקום לגמישות נרחבת יותר, אך הפרשנות הנוכחית היא שירון מעדיף לשמר את ריבית בנק ישראל ברמתה הנוכחית, לפחות עד אשר יתבהרו המגמות. בתי ההשקעות מעריכים כי כל שינוי יגיע רק עם תחילת 2026, וגם זאת אם לא יתחדשו לחצים גיאו־פוליטיים או אינפלציוניים.
לנוכח המצב, שוק ההון ממשיך להתנהל בזהירות. הסוחרים, המשקיעים והאנליסטים יודעים: ריבית בנק ישראל, שהיא כלי קריטי במדיניות המוניטרית, לא עומדת להשתנות בקרוב. והמחיר, לכלכלה הישראלית כולה, עלול להיות ממושך.
האם בקרוב נראה העלאת מיסים?
בנושא העלאת מיסים, לפני כחודש, בראיון לגלובס, התייחס נגיד בנק ישראל אמיר ירון, לשאלה, האם בתקציב הקרוב יהיה צורך שוב להעלות מסים, בגלל צורכי הביטחון הגדולים בעקבות המלחמה?, לדבריו, "קודם כל, צריך להבין איפה אנחנו בתקציב הביטחון. יש פערים מאוד גדולים בין דרישות משרד הביטחון, מול מה שמשרד האוצר מדבר עליו". הוא מנתח שהפער התקציבי ביניהם "נגזר, כרגע, מהראייה של איפה אנחנו נמצאים מבחינת תרחישי הייחוס והסיכונים הביטחוניים, ומה נכון לביטחון במובן הזה".
ירון הוסיף כי "יכול פלוני להגיד שהצרכים הביטחוניים גדלו או קטנו, או שאפשר לפרוס אותם שונה לאורך זמן, וזה מאפשר דרגות חופש בהתנהלות התקציבית. אבל בהנחה שעדיין יהיו פערים, הממשלה תצטרך למצוא מקורות. קודם כל, צריך לשנות סדרי עדיפויות על דברים שאינם תומכי צמיחה. הכוונה, לדבריו, היא "לוותר על דברים לא יעילים, כמו משרדים מיותרים ותמריצים שליליים ליציאה לעבודה".
