תא״ל (במיל׳) ראם עמינח: ״הציפייה היא שאם נמשיך כך, זה ישפיע לחיוב על דירוג האשראי שלנו״ • ״כאשר השוטף מתחיל להיות חריג – אין חריג״ • וגם: גלגל ההצלה שאולי יבוא דווקא מהמגזר החרדי
העלות הישירה של מבצע ״עם כלביא” כמעט הוכפלה בתוך ימים, כך מעריך תא”ל (במיל’) ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ”ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון. לדבריו, בשיחה עם ״כלכליסט״, העלויות טיפסו מ־5.5 מיליארד שקל בתחילת המלחמה, ל־9.5 מיליארד שקל נכון לעכשיו. עמינח מדגיש כי מדובר בהוצאות ישירות בלבד, שאינן כוללות את ״הנזק העצום לרכוש שכבר נגרם, ולא את הנזק העקיף בגין אובדן תוצר שמגיע בעקבות השתקת המשק״.
בחלוקה לשני סוגי הוצאות, התקפיות והגנתיות, מציין עמינח כי בהגנה כלולים מיירטי חץ 3 שעלות כל אחד מהם מוערכת בכ-10 מיליון שקל, ״כאשר הוא סופר גם את אלו שלא פגעו ומנכה כ-20% מהיירוטים שנעשו לפי הערכות על ידי צבאות זרים״. עלויות כוח האדם, בעיקר במסגרת פיקוד העורף, מוערכות ב״כ-100 מיליון שקלים ליום״. הוא מוסיף כי ״עלות הימ״מ, יום מלחמה מיוחד, למבצע חרבות ברזל היא כ-80 מיליון שקל ליום״.
בצד ההתקפה, שני הסעיפים המרכזיים הם שעות טיסה, כל שעת טיסה של חיל האוויר נאמדת בכ-25 אלף דולר” וחימושים שעלותם נאמדת ב״חצי מיליון דולר ליחידה, כאשר רק היום עברנו את 1,000 החימושים״, לדבריו.
עמינח מדגיש כי החישוב הזה אינו כולל רכישות ארוכות טווח וציוד שנרכש מראש, אלא רק את מה ש״התקיים בפועל״, ״כאשר מודדים עלות מלחמה, סופרים רק כשיורים. אם צה״ל קנה, זה לא נספר לצורך אומדן עלות המלחמה. בספר התקציב, זה עובד בדיוק הפוך: ׳קנית – רשמת׳, ללא קשר מתי אתה יורה״.
באשר לתקציב משרד הביטחון, מציין עמינח כי זה עודכן לאחרונה ל־135 מיליארד שקל, אך הערכות חדשות מדברות כבר על צורך בתוספת של 25 מיליארד שקל נוספים. ״אני מעריך כי תקציב הביטחון לשנת 2025 לא יסתיים בפחות מ-200 מיליארד שקלים. אין כאן שאלה בכלל״, הוא קובע.
לדבריו, ״האוצר לא יוכל לעמוד ביעד הגירעון של 4.9% מהתוצר״, והחריגה צפויה גם מתקרת ההוצאה וגם מיעדי החוב. ״שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ מתפזר. הוא אמר לכולם 7 פעמים שמדובר ב׳חריג׳, אבל כאשר השוטף מתחיל להיות חריג – אין חריג״, הוא אומר.
בנוגע לעלות החוב, עמינח מזהיר כי ״החוב עומד כעת על 1.3 טריליון שקל, כאשר תשלומי הריבית צפויים להסתכם בכ-57 מיליארד שקל, לעומת 50 מיליארד שקלים בשנה שעברה״, לדבריו, העלייה נובעת הן מעלייה במלאי החוב, והן בשל ״ריבית עצמה שעולה״, כאשר ״ישנו מחזור חוב שנלקח ב-2.5% ומחזירים אותו כעת בשיעור של 5% – בעיקר החוב הקצר״.
מנגד, עמינח רואה גם פוטנציאל חיובי מהמלחמה. לדבריו, ״ברור שהתוצאות שאנחנו מפגינים באיראן מחזקות את ההרתעה, ממחישות את חוזקה וחוסנה של המדינה, ומשלימות את הסרת האיומים על ישראל אחרי חיזבאללה וחמאס. כך שהציפייה היא שאם זה ימשיך כך, זה ישפיע לחיוב על דירוג האשראי שלנו״.
בסיום דבריו, מפתיע עמינח וטוען שהישועה תבוא דווקא מהמגזר החרדי: ״הדבר הכי משמעותי שיכול לשנות את כלכלת ישראל הוא כניסתם של החרדים לשוק העבודה כפי שהיה עד 1977 וכפי שמתרחש בקהילות חרדיות בעולם״, לדבריו, ״כניסה כזו לא רק שתשנה את הכלכלה מקצה לקצה אלא תשפיע מיידית על הציפיות, דבר שישפיע על הדירוג ועל המשקיעים. השינוי יתחיל להשפיע עוד לפני שהתהליך יושלם״.
