דוח הביטוח הלאומי חושף את פערי ההכנסה בישראל: השכר במודיעין עילית, בני ברק וביתר נמוך משמעותית מהממוצע • רק 10% מהעובדים בישראל משתכרים יותר מ-30 אלף ש”ח בחודש • הערים החזקות: הרצליה, רעננה ות”א • הפער בין השכר הממוצע לחציוני – 41%
דוח חדש וראשון מסוגו שמפרסם היום (שני) המוסד לביטוח לאומי מצייר לראשונה תמונת מצב עדכנית ומדויקת של השכר בישראל – והוא כולל גם נתונים מפורטים לפי אזורים גיאוגרפיים. הדוח מתבסס על נתוני דיווח בפועל של המעסיקים באמצעות טופס 100 החדש, שנכנס לשימוש בעקבות משבר הקורונה, וכולל נתונים של למעלה מ-3.5 מיליון שכירים בשנת 2024.
מהנתונים עולה כי הערים שבהן משתכרים הכי פחות בישראל הן ערים חרדיות מובהקות: מודיעין עילית, בני ברק וביתר עילית מדורגות בתחתית טבלת השכר – יחד עם רהט ונצרת. הדוח אינו מפרט את השכר הממוצע המדויק בכל אחת מהערים, אך מציין בבירור את מיקומן בתחתית הסקאלה הארצית. לעומתן, השכר הגבוה ביותר נרשם בערים הרצליה, רעננה, מודיעין-מכבים-רעות ותל אביב.
הפערים הללו מצביעים על שונות כלכלית עמוקה בין אזורים בישראל – אך גם בתוך החברה החרדית עצמה. ערים כמו בית שמש וירושלים, שבהן יש ערבוב בין מגזרים, עשויות להציג נתונים מגוונים יותר, בעוד מודיעין עילית, אלעד וביתר עילית משקפות פרופיל כלכלי של ערים חרדיות צעירות שבהן שיעור התעסוקה נמוך יחסית, במיוחד בקרב נשים, והעבודות הנפוצות הן בתחומי הוראה, מזכירות או שירותים, עם שכר נמוך מהממוצע.
בני ברק מול רעננה: חוסר שוויון
הדוח חושף תמונה חדה של אי־שוויון בין ערי ישראל. בתחתית הטבלה נמצאות הערים החרדיות: במודיעין עילית שכרו הממוצע של שכיר עומד על 8,002 ש”ח, והחציוני על 6,538 ש”ח בלבד. בבני ברק השכר הממוצע הוא 9,244 ש”ח, והחציוני 7,417 ש”ח. גם ברהט (9,393 ש”ח ממוצע, 7,677 ש”ח חציוני), בבית שמש (10,536 ש”ח ממוצע, 7,981 ש”ח חציוני), בנצרת (9,847 ש”ח ממוצע, 7,204 ש”ח חציוני) ובירושלים (11,216 ש”ח ממוצע, 8,328 ש”ח חציוני) הנתונים נמוכים מהממוצע הארצי. ערים נוספות עם רמות שכר מתונות כוללות את לוד (11,288 ש”ח ממוצע, 9,401 ש”ח חציוני), בת ים (11,322 ש”ח, 9,352 ש”ח) ורמלה (11,371 ש”ח, 9,722 ש”ח).
מנגד, בצמרת הדירוג נמצאות הערים האמידות: בהרצליה השכר הממוצע עמד על 22,048 ש”ח והחציוני על 14,185 ש”ח. ברעננה – 21,982 ש”ח ממוצע ו־14,146 ש”ח חציוני, ובמודיעין-מכבים-רעות – 21,659 ש”ח ו־15,943 ש”ח בהתאמה. גם בתל אביב (21,299 ש”ח, 13,876 ש”ח), כפר סבא (19,959 ש”ח, 13,410 ש”ח), רמת גן (19,206 ש”ח, 13,637 ש”ח) וראש העין (17,062 ש”ח, 13,067 ש”ח) השכר גבוה משמעותית מהממוצע. רחובות עם 16,430 ש”ח ממוצע ו־12,139 ש”ח חציוני, פתח תקווה עם 15,977 ש”ח ו־11,740 ש”ח, ראשון לציון עם 15,655 ש”ח ו־11,749 ש”ח, וחיפה עם 15,723 ש”ח ו־10,500 ש”ח – כולן מציגות רמות שכר גבוהות באופן מובהק בהשוואה לערים החרדיות.
לפי נתוני הדוח, השכר החודשי הממוצע ברוטו לשכיר בישראל עמד בשנת 2024 על 14,657 ש״ח – גבוה יותר מהשכר הממוצע לפי נתוני הלמ”ס, וזאת בגלל שהדוח כולל גם עובדים עם יותר ממשרה אחת. עם זאת, השכר החציוני – כלומר השכר שבו מחצית מהעובדים מרוויחים פחות – עמד על 10,368 ש”ח בלבד. הפער בין הממוצע לחציון (41%) מעיד על ריכוז של שכר גבוה בידי מיעוט קטן של עובדים.
מהנתונים עולה כי רק 30% מהשכירים בישראל משתכרים יותר מהשכר הממוצע. רק חמישית מהעובדים משתכרים יותר מ-20,493 ש”ח בחודש ברוטו, ורק עשירון אחד – כ-10% – משתכרים יותר מ-30,101 ש”ח ברוטו. כלומר, רוב מוחלט של העובדים בישראל נמצא מתחת לרף השכר הגבוה, וחיים בפער מתמיד לעשירון העליון.
הדוח גם סוקר את השפעות מלחמת “חרבות ברזל” על שוק העבודה. בנובמבר 2023 נרשמה ירידה של 3% במספר המעסיקים המדווחים וירידה של 2.4% במספר השכירים – בעיקר בקרב גברים, בעקבות גיוס המילואים. מעניין לגלות כי דווקא בתקופה הזו השכר הממוצע והחציוני עלו, ככל הנראה בגלל יציאה של עובדים חלשים מהשוק, מה שהעלה את הממוצעים.
כ-8% מהעובדים בישראל מועסקים ביותר ממשרה אחת, אך רובם מרוויחים פחות מהשכר הממוצע של בעלי משרה אחת בלבד. רק עובדים שמועסקים בארבע משרות או יותר – לרוב יועצים או בכירים – מצליחים לעבור את רף השכר הגבוה, כך לפי הביטוח הלאומי. התופעה של עבודה במספר משרות נפוצה יותר בקרב נשים, ובמקרים רבים אינה משקפת חוזקה כלכלית אלא ניסיון להשלמת הכנסה.
הפער בין שכר גברים לנשים ממשיך להיות משמעותי: השכר הממוצע לגבר עמד על 17,899 ש”ח לעומת 11,565 ש”ח לאישה – פער של 54%. גם בשכר החציוני נרשם פער של 40%. בעשירון העליון של השכר יש פי 1.74 יותר גברים מנשים, בעוד שבחמשת העשירונים התחתונים יש יותר נשים.
ומה לגבי הגיל?
השכר עולה עם הגיל עד גיל 59 ואז יורד – תופעה שמשקפת יציאה הדרגתית ממעגל העבודה או מעבר למשרות חלקיות. השכר החציוני מגיע לשיא בגילאי 40–49.
