שער הדולר ירד לאזור 3.08 שקלים, רמות שלא נראו מאז 2021. במשרד האוצר רואים בכך מגמה שמוזילה יבוא ומסייעת לצרכנים, היצואנים לוחצים על בנק ישראל להתערבות, וברקע נרשמת גם היחלשות גלובלית של המטבע האמריקני על רקע מדיניות כלכלית בארה״ב ותנועות הון בשווקים הבינלאומיים
הדולר מתרסק מול השקל וממשיך להיסחר ברמות שפל של יותר מארבע שנים. שער המטבע האמריקני נקבע סביב 3.08 שקלים לדולר, לאחר שבימים האחרונים נרשמו ירידות חדות בשוק המטבע המקומי. מדובר ברמות קרובות מאוד לשפל שנרשם בנובמבר 2021, אז נסחר הדולר סביב 3.07 שקלים, רמות שנחשבות לנמוכות ביותר מאז אמצע שנות התשעים.
רק לפני כתשעה חודשים נסחר הדולר בשער של כ 3.88 שקלים, כך שמדובר בירידה של למעלה מ 20 אחוזים בפרק זמן קצר יחסית, תנועה שנחשבת חריגה גם ביחס לתנודתיות המוכרת בשוק המטבע המקומי. עבור צרכנים ויבואנים מדובר בהתפתחות שמוזילה עלויות יבוא של מוצרים, חומרי גלם, דלקים ורכיבים לתעשייה, אך עבור יצואנים רבים מדובר בפגיעה ישירה בהכנסות שמתקבלות במטבע זר.
במשרד האוצר מביעים עמדה שונה מזו של היצואנים. גורמים בכירים מציינים כי התחזקות השקל תורמת להורדת מחירים במשק, מצמצמת לחצים אינפלציוניים ומסייעת לציבור לאחר תקופה ממושכת של אי ודאות כלכלית והוצאות גבוהות. באוצר מדגישים כי אין כוונה לפעול כעת להחלשת השקל וכי מבחינתם מדובר במגמה חיובית למשק המקומי.
לחץ על בנק ישראל: לבלום את ירידת הדולר
לעומת זאת, היצואנים מפעילים לחץ על בנק ישראל לפעול בשוק המטבע ולרכוש דולרים במטרה לבלום את המשך הירידות. הדרישה המרכזית היא להתערבות ישירה במסחר במטבע חוץ וכן להאצת הפחתות ריבית, מתוך מטרה להחליש את השקל ולהקל על החברות שמוכרות לחו״ל. עם זאת, בשלב זה לא נרשמה התחייבות מצד הבנק המרכזי לפעולה מיידית.
נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, ציין בימים האחרונים כי הבנק עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות בשוק המטבע וכי במידת הצורך יישקלו צעדים בהתאם למצב. במקביל הדגיש כי יתרות המטבע החוץ של ישראל נמצאות ברמות שיא של למעלה מ 220 מיליארד דולר, נתון שמפחית את הדחיפות להתערבות יזומה, אך אינו שולל אפשרות כזו אם יימצא כי התנודתיות פוגעת ביציבות המשק.
גורמים בשוק מציינים כי התחזקות השקל אינה נובעת רק מגורמים מקומיים. אחד הגורמים המרכזיים הוא זרימה מוגברת של מטבע חוץ לישראל, בעיקר דרך ענף ההייטק, השקעות זרות, רכישות של חברות ישראליות ופעילות מוגברת בשוק הגז הטבעי. בנוסף לכך נרשמת פעילות של גופים מוסדיים שמבצעים גידור חשיפות מטבע ומוכרים דולרים בשוק המקומי כחלק מניהול תיקי ההשקעות שלהם.
הדולר נחלש גם מול היורו
לצד הגורמים המקומיים, נרשמת גם היחלשות רחבה של הדולר בזירה הבינלאומית. הדולר נחלש מול האירו לשפל שלא נרשם מאז יוני 2021, ומדד הדולר העולמי DXY ירד לרמות הנמוכות ביותר זה כארבע שנים. מגמה זו משפיעה גם על השער מול השקל ומחזקת את הלחץ כלפי מטה.
בבנקים מציינים כי השילוב בין כלכלה מקומית יציבה יחסית, עודף מתמשך בחשבון השוטף, פעילות עסקית ערה לאחר תקופת לחימה, והיחלשות גלובלית של הדולר, יוצר תנאים להמשך התחזקות השקל. במקביל, ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לצד חזרה של משקיעים זרים לשוק המקומי, תורמים אף הם לזרימת הון לישראל.
ברקע נרשמים גם גורמים פוליטיים וכלכליים בארצות הברית שמשפיעים על שער הדולר בעולם. מדיניות הסחר של ממשל טראמפ, הכוללת הטלת מכסים ועידוד העברת פעילות ייצור חזרה לארצות הברית, נועדה בין היתר לשפר את תחרותיות היצוא האמריקני, גם באמצעות דולר חלש יותר. בנוסף קיימים חששות מהתרחבות הגירעון האמריקני, מתיחויות בין הממשל לבנק המרכזי האמריקני, ודיונים משפטיים סביב מדיניות המכסים.
טראמפ לא נרתע: הדולר מתפקד היטב
נשיא ארצות הברית התייחס לאחרונה לנושא ואמר כי לדעתו הדולר מתפקד היטב וכי הוא מעדיף לתת לשווקים לקבוע את שער החליפין. לדבריו, דולר חזק מסייע במאבק באינפלציה אך עלול לפגוע ביצוא ובתיירות, בעוד שדולר חלש תורם לתחרותיות אך מייקר יבוא ונסיעות לחו״ל. בשווקים מעריכים כי המשקיעים בוחנים עד כמה ימשיך הדולר להיחלש לפני שמקבלי ההחלטות יפעלו.
גורם נוסף שמוזכר על ידי גורמים בשוק הוא פעילות ספקולטיבית, הן של משקיעים זרים והן של גורמים מקומיים, שמנצלים את המומנטום בשוק המטבע ומגבירים את היקף העסקאות לטווח קצר. במצבים כאלה, כאשר הביקוש לדולר נמוך וההיצע גבוה, הלחץ כלפי מטה על השער מתגבר.
גם רמת הסיכון הגיאופוליטי משפיעה על תנועות המטבע. כאשר החשש בשווקים יורד, הדולר מאבד מחלק מתפקידו כמטבע מקלט בטוח, ומשקיעים מפנים הון לנכסים אחרים, מניות, אג״ח ומטבעות של שווקים שנחשבים יציבים או בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר. תהליך זה מחליש את הדולר ברמה העולמית ומקרין גם על השוק המקומי.
בהמשך היום צפויה להתפרסם החלטת הריבית של הבנק הפדרלי בארצות הברית. אף שהריבית עצמה אינה צפויה להשתנות, השווקים יעקבו אחר ההתבטאויות בנוגע למצב הכלכלה, שוק העבודה והאינפלציה, וכן אחר הערכות לגבי מועד תחילת הפחתות ריבית. כל שינוי בטון של הבנק המרכזי האמריקני עשוי להשפיע גם על תנועות המטבע בטווח הקצר.
בשלב זה, הדולר בשפל, והדולר מתרסק מול השקל על רקע שילוב של גורמים מקומיים ובינלאומיים, כאשר השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם בנק ישראל יבחר להתערב במסחר, או שיאפשר לשוק להמשיך ולקבוע את שער החליפין בהתאם לכוחות הכלכליים שפועלים בו.
