איש העסקים החרדי יקי רייסנר, מייסד רייסדור יזמות, עומד בפני הכרעה דרמטית: להנפיק את החברה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל או להמשיך כחברה פרטית • ״יש מחירים להיות בבורסה״, הודה רייסנר, אך הסביר כי ״בגודל מסוים זו הדרך הנכונה להמשך ההתפתחות״ • ההחלטה, שתעצב את עתידו הכלכלי והאישי, צפויה להתקבל בימים הקרובים
איש העסקים החרדי יקי רייסנר, מייסד ובעלים של קבוצת רייסדור יזמות, עומד בימים אלו בפני אחת ההכרעות המשמעותיות בחייו העסקיים — האם להנפיק את החברה שהקים בעשר אצבעות ולהפוך אותה לחברה ציבורית בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
לפני ששה חודשים פורסם בעיתונות הכלכלית, כי רייסנר בוחן ברצינות את האפשרות לבצע הנפקה ראשונית לציבור (IPO). לפי הפרסום, שתי האופציות שנשקלות הן: ביצוע הנפקת מניות לפי שווי של כ-1.5 מיליארד שקל וגיוס של כ-300 מיליון שקל — או לחילופין, גיוס חוב באמצעות הנפקת אג״ח בהיקף של עד 500 מיליון שקל.
ההכרעה, כך נכתב אז, צפויה להתקבל ״לאחר החגים״ — וכעת, כשהחגים מאחורינו, רייסנר קרוב להחלטה סופית.
קבוצת רייסדור יזמות, שצמחה מקבלנות קטנה לפרויקטים עצמאיים, היא כיום אחת החברות הפעילות והמשמעותיות בענף הנדל״ן בישראל, עם מאות ואלפי יחידות דיור בבנייה בעיקר בפריפריה, לצד מיזמי נדל”ן מניב כדוגמת דירות להשכרה ומגדלי משרדים.
הכניסה המאסיבית של החברה לעולם המשרדים, דירות להשכרה והיזמות המורכבת יצרה צורך הולך וגדל במקורות מימון גדולים — מה שהופך את הכניסה לבורסה לאופציה אטרקטיבית במיוחד.
הגיוס בבורסה יאפשר לרייסדור לגייס הון משמעותי ולזכות במימון זול יותר מהמערכת הבנקאית או המוסדית, כמו גם להרחיב את היקף הפעילות העסקית, להגדיל את הגמישות הפיננסית ולזכות במעמד יוקרתי של חברה ציבורית.
עם זאת, הנפקה אינה מהלך נטול סיכונים: המעבר לחברה ציבורית טומן בחובו חשיפה מלאה לדרישות רגולציה, חובת דיווחים לציבור, התמודדות עם תנודתיות שוקית והשפעתם של בעלי מניות חיצוניים, שעלולים בעתיד להשפיע על אופי ניהול החברה.
את תהליך הבחינה מלווה מירב סיגל, יו״ר חברת הביטוח ליברה, אחת הדמויות הבולטות בשוק ההון הישראלי.
בפודקאסט שהקליט לפני חג הפסח עם נחי יאבו, תיאר יקי רייסנר בכנות את הדילמה שבה הוא מצוי: ״אני לא מרגיש ב-100% עם זה שאנחנו נהיה בבורסה. יש לזה מחירים, כמו שאתה יכול לשאול אותי כמה אני שווה, שאף אחד לא יכול לשאול אותי קודם, והיום כאילו… ברגע שאתה בבורסה. אני אומר, עוד חודשיים, זה כבר לא שאלה, אני אומר לו, תעשה גוגל, מה אתה רוצה ממני. נכון״.
רייסנר גם פירט את הצד השני של המטבע: ״אבל מצד שני, כשחברות נהיות גדולות מאוד, זה… זו שיטה מאוד נכונה להמשך ההתפתחות. בנוסף, כשאני פועל לדירה להשכיר, ומגדלי משרדים, וכל מיני דברים כאלה, אתה לא… אתה בסוף צריך גופי מימון גדולים, והחברות הבורסאיות, כוח המימון שלהם, והריביות שלהם והכול, הן הרבה הרבה יותר טובות מאשר בשוק הפרטי, ולכן יש גודל מסוים שאתה מחליט שזה יותר נכון״.
כאמור, מעבר להיבטים הכלכליים, רייסנר יצטרך לקחת בחשבון גם את ההשפעות האסטרטגיות של הפיכה לחברה ציבורית: רגולציה הדוקה יותר, מעורבות גוברת של גופים מוסדיים, אפשרות של דילול שליטה בעתיד, והצורך לנהל דיאלוג מתמיד עם בעלי המניות.
המעבר מבעלות פרטית מלאה לחברה ציבורית הוא לא רק שינוי פיננסי אלא שינוי תרבותי, ניהולי ותפעולי מהותי, שישפיע על אופי קבלת ההחלטות ועל גמישות הניהול.
רייסנר מתמודד עם דילמה מורכבת. ההנפקה בבורסה וגיוס ההון – יכניסו אותו לעולם של הגדולים ויסייעו לו להתמודד עם מבול הפרוייקטים שהוא מוביל. מאידך הוא עלול לאבד את החברה שהקים מאפס בעשר אצבעות. דילמה עסקית גדולה ולא פחות – דילמה אישית ענקית.
בימים הקרובים ההחלטה תתקבל, לכאן או לכאן, לבנתיים נמשיך ונתעדכן על חייו של רייסנר דרך הרשתות החברתיות אותן הוא מעמיס בעדכונים שוטפים ויומיומיים.
