דן גרטלר. האם טראמפ יסיר את הסנקציות?
דן גרטלר. האם טראמפ יסיר את הסנקציות?

האם טראמפ יסיר את החבל מצווארו של המיליארדר החרדי?

המיליארדר החרדי דן גרטלר נתון מאז 2017 לסנקציות אמריקאיות כבדות, בעקבות טענות לעסקאות כרייה מושחתות לכאורה בקונגו. אחרי שהצליח בעבר להשיג הקלה זמנית מהממשל של טראמפ – שבוטלה עם כניסת ביידן – חזרתו של טראמפ לבית הלבן מעוררת תקוות חדשות בקרב גרטלר וסביבתו: האם הפעם הסנקציות יוסרו סופית?

המיליארדר החרדי דן גרטלר, צבר את הונו דרך עסקאות ענק במדינה מוכת עוני אך עשירת משאבים – הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC). הוא הפך לדמות מפתח בעולם הכרייה, בעיקר בזכות קשריו האישיים עם נשיא קונגו לשעבר, ג’וזף קבילה. לפי משרד האוצר האמריקאי, גרטלר ניצל את הקשרים כדי לרכוש זכויות כרייה במחירים נמוכים במיוחד – לעיתים במיליונים בודדים – ואז מכר אותן במחירים שגבוהים בעשרות ומאות מיליונים, תוך פגיעה נרחבת לכאורה בכלכלת קונגו.

בהצהרה הרשמית של OFAC נכתב: ״גרטלר השתמש בקשריו הקרובים עם נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו כדי לפעול כמתווך עבור מכירת נכסי כרייה, מה שחייב חברות רב-לאומיות לעבוד דרכו כדי לבצע עסקאות עם המדינה. הוא הפיק רווחים לא שקופים ומושחתים שהעבירו מאות מיליוני דולרים לכיסו, על חשבון הציבור הקונגולזי״.

ב-21 בדצמבר 2017, במסגרת הסבב הראשון של סנקציות תחת חוק מגניצקי הבינלאומי, משרד האוצר האמריקאי כלל את גרטלר ברשימת הסנקציות. הצעד נחשב דרמטי במיוחד: זו הייתה הפעם הראשונה שבה יושמו סנקציות מסוג זה על איש עסקים ישראלי. משרד האוצר ציין כי ״בין השנים 2010 ל-2012 בלבד, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו איבדה מעל 1.36 מיליארד דולר בהכנסות ממשלתיות כתוצאה ממכירות נכסי כרייה במחיר נמוך לחברות המקושרות לדן גרטלר״.

בהמשך, ביוני 2018, הורחבו הסנקציות וכללו עוד 14 חברות שפעלו במישרין או בעקיפין כחלק מהמערך הכלכלי של גרטלר. ״משרד האוצר פועל לנתק את רשת החברות שאפשרו לגרטלר לגשת למערכת הפיננסית הבינלאומית ולהפיק רווחים משחיתות והתנהלות בעייתית״, אמרה אז תת-מזכירת האוצר סיגל מנדלקר.

למרות הסנקציות, נחשף ב-2020 תחקיר רחב היקף של Global Witness ו-PPLAAF, שהצביע על כך שגרטלר הקים רשת של חברות קש לכאורה וחשבונות בנק בבנק Afriland First Bank בקונגו, כדי להמשיך לנהל פעילות עסקית תוך עקיפת הסנקציות. המסמכים הודלפו על ידי שני עובדים לשעבר בבנק, שלדבריהם נאלצו לעזוב את המדינה לאחר איומים ממשיים על חייהם.

דונלד טראמפ. צילום: הבית הלבן
דונלד טראמפ. צילום: הבית הלבן

בדו”ח שהגיש משרד האוצר האמריקאי בעקבות פרסום התחקיר נכתב: ״גרטלר הצליח להפעיל רשת של מתווכים וחשבונות צד שלישי, תוך שהוא ממשיך לבצע עסקאות ולחתום על הסכמים חדשים בתחום הכרייה, למרות היותו ברשימת הסנקציות״.

בתגובה, ב-6 בדצמבר 2021, משרד האוצר הוסיף את אלן מוקונדה – אחד המתווכים המרכזיים – לרשימת הסנקציות, לצד 12 ישויות נוספות שפעלו כמסווה לפעילות הכלכלית של גרטלר.

במהלך ינואר 2021, ימים ספורים לפני סיום כהונתו של טראמפ, העניקה OFAC לגרטלר רישיון זמני שאפשר לו לבצע עסקאות במערכת הפיננסית האמריקאית, אף על פי ששמו לא הוסר מרשימת הסנקציות. ההיתר נחשף לאחר עזיבת טראמפ את הבית הלבן, וגרר ביקורת ציבורית רחבה מחד, ומאידך נשמעו קולות של שמחה בקרב תומכיו.

״הוצאת הרישיון נעשתה ללא פרסום ציבורי וללא שיתוף הגורמים הרלוונטיים בממשל ובקונגרס. צעד כזה מערער את אמינות מדיניות הסנקציות האמריקאית״, נכתב במכתב מחאה של ארגוני זכויות אדם, שהוגש למחלקת האוצר ב-2021.

לאחר שנכנס לתפקידו, הנשיא ג’ו ביידן הורה על בדיקה מחדש של כל הרישיונות החריגים שהונפקו בסוף כהונת טראמפ. ב-8 במרץ 2021, OFAC ביטלה את הרישיון שניתן לגרטלר. בהודעה הרשמית נכתב: ״החרגה זו אינה תואמת את האינטרסים של מדיניות החוץ של ארצות הברית במאבק בשחיתות בקונגו ומחוצה לה״.

מחלקת המדינה הוסיפה כי ״הסרת המגבלות על גרטלר חותרת תחת המאמצים לשיפור השקיפות והממשל התקין באזור. המשך האכיפה של הסנקציות מהווה מסר ברור לשחקנים מושחתים ברחבי העולם״.

בפברואר 2022, הודיעה ממשלת קונגו על חתימת הסכם עם גרטלר, במסגרתו יוחזרו נכסים כרייה ומתקנים לחזקת המדינה. גרטלר הסכים לסיים את אחזקותיו באזורים אסטרטגיים, בתמורה לפיצוי כספי ולתמיכת המדינה בבקשה להסרת הסנקציות.

במכתב רשמי ששיגר הנשיא טשיסקדי לנשיא ביידן נכתב: ״מר גרטלר נענה לכל דרישות המדינה, חתם על הסכמי העברת בעלות, והתחייב לשקיפות מלאה. אנו סבורים שהמשך הסנקציות אינו משרת את האינטרס הלאומי של קונגו, ואף מעכב השקעות זרות חיוניות״.

ג' ו ביידן עם נתניהו. צילום: אבי אוחיון, לע"מ
ג' ו ביידן עם נתניהו. צילום: אבי אוחיון, לע"מ

לעומת זאת, קואליציית ארגונים קונגולזית ובינלאומית פרסמה מכתב חריף, בו נכתב: ״גרטלר ממשיך להחזיק בזכויות תמלוגים בשווי של למעלה מ-1.76 מיליארד דולר, בעיקר בפרויקטים של קובלט ונחושת. הוא טרם עמד בקריטריונים האמריקאיים להסרת סנקציות – לא הוכח שינוי התנהגות, לא נענש, ולא השיב את מלוא הרווחים שהופקו בעסקאות מושחתות״. בהזדמנויות שונות, גרטלר עצמו הכחיש את הטענות נגדו.

נכון להיום, דן גרטלר עדיין מופיע ברשימת OFAC, והסנקציות נותרות בתוקף. עם זאת, חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן מעלה את האפשרות שיוענק לגרטלר פטור חדש או רישיון נוסף, בדומה לזה שניתן ב-2021.

במהלך 2024 דווח כי ממשל ביידן שקל להציע לגרטלר הקלה בסנקציות בתמורה לפרישה מלאה מהשוק הקונגולזי. נציגים רשמיים טענו כי ״מניעת חסמי ביניים מצד שחקנים בעייתיים כמו גרטלר תאפשר השקעות מערביות משמעותיות בתחום הקובלט – חומר קריטי לתעשיית הרכב החשמלי ולביטחון האנרגטי״.

נכון להיום, ממשל טראמפ לא פרסם כל שינוי במדיניות כלפי גרטלר. ומאחורי הקלעים נעשים מאמצי על להוביל את הנשיא האמריקני לסיים את הסאגה ולהסיר מעל צווארו של המיליארדר החרדי את הסנקציות האמריקאיות.

—-

הכתבה מתבססת על מסמכים רשמיים של משרד האוצר ומחלקת המדינה של ארצות הברית, פרסומי OFAC, תחקירי Global Witness, The Sentry, PPLAAF, ודיווחים עיתונאיים מבלומברג, רויטרס, וגורמים קונגולזיים מקומיים. אין בכתבה כדי לחדש האשמות וכל הנכתב הוא לכאורה.

Scroll to Top