IMG_7963

היועץ של ראש הממשלה תוקף: ״העלאת המסים הייתה טעות קשה״

היועץ הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו מטיל את האחריות להחמרת יוקר המחיה על נגיד בנק ישראל, תוקף את תחזיות הבנק ומבהיר כי ההחלטות האחרונות התקבלו בניגוד לעמדתו

פרופ’ אבי שמחון, העומד בראש המועצה הלאומית לכלכלה ומשמש כיועץ הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יוצא בימים אלה בביקורת חריפה נגד מדיניות בנק ישראל ונגיד הבנק פרופ’ אמיר ירון. בריאיון שפורסם הבוקר ב׳מעריב׳, מצביע שמחון על סדרת טעויות מדיניות שלדבריו תרמו ישירות לעליית יוקר המחיה, לעיכוב בצמיחה וללחץ על משקי הבית.

לדבריו, ״יש בעיה חמורה של יוקר מחיה בישראל, והעלאת המסים לא תרמה לזה בלשון המעטה. הנגיד דחף להעלות את המע״מ – ואסור היה לעשות זאת. גם העלאת הביטוח הלאומי הייתה שגיאה. מדובר במהלך שהגביר את האינפלציה והכביד הן על הציבור והן על המדינה, שמשלמת ריביות גבוהות יותר על חובותיה״.

שמחון ציין כי למרות התנגדותו, שר האוצר נענה לעמדת בנק ישראל ואגף התקציבים: ״לצערי, שר האוצר קיבל את ההמלצות של בנק ישראל וגם של פקידי אגף התקציבים, בניגוד לעמדה שלי. העלאת המסים דחפה את האינפלציה למעלה והובילה לכך שגם ריבית בנק ישראל נותרה גבוהה יותר – והציבור כולו סובל מכך״.

שמחון הגן על ראש הממשלה בנימין נתניהו והסביר את מיעוט עיסוקו בענייני הכלכלה: ״אתה שואל, ובצדק, איפה ראש הממשלה. ואני אומר – הוא עסוק בניהול מדיניות החוץ והביטחון, וזאת משימה לא פשוטה. כשלא הייתה מלחמה ולא היינו במצב כל כך מורכב ורגיש מבחינה גיאופוליטית, ראש הממשלה היה הרבה יותר פנוי לעסוק בכלכלה – וזה ניכר בתוצאות המשק בזמנים ההם״.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון במליאת הכנסת על תקציב המדינה לשנת 2025 (צילום: נועם מושקוביץ / דני שם טוב, דוברות הכנסת)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון במליאת הכנסת על תקציב המדינה לשנת 2025 (צילום: נועם מושקוביץ / דני שם טוב, דוברות הכנסת)

שמחון התייחס גם לעובדה שוועדת השרים לטיפול ביוקר המחיה טרם כונסה, ואמר כי הסיבה לכך היא חוסר בהצעות אופרטיביות עד כה. עם זאת, הוא מבטיח כי הוועדה תתכנס במהלך חודש מאי וכי ״יש נושאים ורפורמות שצריך להעביר, שיסייעו לטיפול ביוקר המחיה״.

בהתייחס למצב הפיסקלי של המדינה, מבקר שמחון את קביעת יעד הגירעון החדש: ״קביעת יעד גירעון שמתקרב ל-5% מהתוצר היא לקיחת מרווח ביטחון מוגזם. אם לא תתרחש החמרה במצב הביטחוני – ואת זה כמובן קשה לחזות – הגירעון צפוי לרדת השנה מתחת ל-4%. המלצתי לא להעלות מסים ולא להגדיל את היעד, אך ההמלצה הזו לא התקבלה״.

שמחון ממשיך את קו הביקורת שלו גם על תחזיות בנק ישראל בנוגע לצמיחה הכלכלית. ״בנק ישראל תמיד מסתכל במראה האחורית. כלכלני הבנק עובדים עם מודלים מיושנים. עד לפני 6–7 שנים הם חזו צמיחה של 2.8% – בפועל המשק צמח הרבה יותר. הם מומחים בלחזות את העבר״.

על רקע הסערה סביב מדיניות המכסים של ממשל טראמפ – שהובילה בחודשים האחרונים לעלייה במתחים הכלכליים בין ארה״ב לשותפותיה – שמחון בחר להישאר זהיר: ״אנחנו במגעים שוטפים עם האמריקאים ועדיף שנדבר על כך כמה שפחות. מדובר בנושא רגיש. אינני יודע כיצד המשבר הזה ייפתר, אבל אנו פועלים לכך שייפתר על הצד הטוב ביותר״.

עם זאת, שמחון מאשר כי קיימת תנודתיות בבורסה, שלדבריו נובעת מאותה אי ודאות סביב מדיניות הסחר: ״ברור שיש תנודתיות בשוק ההון, שנובעת מהמצב. כשיהיה יותר ברור לאן הולכת המדיניות, ניתן להעריך שהבורסה תחזור לפחות לרמת המחירים הקודמת – אבל זה עלול לקחת זמן, ותלוי בהתפתחויות״.

Scroll to Top