פרשיית פוניבז': הרב שמואל מרקוביץ וקבוצתו ייקנסו ב-780 אלף שקל

הרב שמואל מרקוביץ ראש ישיבת פוניבז'. צילום: מטעמים
הרב שמואל מרקוביץ ראש ישיבת פוניבז'. צילום: מטעמים

הסכסוך הממושך על השליטה בישיבת פוניבז’ מגיע לשיא משפטי, עם החלטה תקדימית של בית המשפט העליון לאשר את הקנס שהוטל במחוזי. עמית: "ביזוי מתמשך של צווים ברורים"

סאגה רבת שנים שמסתיימת בקנס תקדימי לראש ישיבת פוניבז'

הקרב המתמשך על השליטה בישיבת פוניבז’, מהחשובות והמרכזיות שבישיבות הליטאיות, רשם היום פרק דרמטי במיוחד: נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, דחה את ערעורו של הגאון רבי שמואל מרקוביץ וקבוצתו, על קנס של 780 אלף שקל בגין ביזיון צו בית משפט מחוזי, שהורה על חלוקה שווה של אולם הישיבה בין הפלגים.

פסק הדין, שניתן בהרכב של שלושה שופטים, יצחק עמית, עופר גרוסקופף ורות רונן, קובע כי מדובר בביזוי מתמשך של צו שיפוטי ברור, וכי הטלת הקנסות המצטברים מוצדקת ואף הכרחית לשם אכיפת שלטון החוק במצבים של סכסוך מתמשך בתוך מוסד ציבורי.

רקע: סכסוך שורשי שהתגלגל למערכת המשפט

הפילוג בישיבת פוניבז’, אחת מהישיבות המובילות בעולם התורה החרדי, נמשך מזה שנים. במוקד המחלוקת ניצבים הגאון רבי שמואל מרקוביץ וגיסו, הגאון רבי אליעזר כהנמן. שני הפלגים – המכונים "המחבלים" ו"השונאים", מנהלים מאבק על הנהגת הישיבה, נכסיה והשליטה במוסדות התורניים הנלווים לה.

מאז 2012 הידרדר הסכסוך למקרי אלימות פיזית, הזעקת משטרה חוזרת ונשנית, ואף פנייה לבית המשפט. בשנת 2022 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי על שני הפלגים לחלוק שווה בשווה את אולם התפילה המרכזי של הישיבה בשבתות, עם חלוקה של 300 מקומות לכל צד.

הפרת הצו וקביעת הקנס

בהמשך, קבע בית המשפט כי קבוצתו של הרב מרקוביץ אינה מצייתת לצו. לאחר מספר התראות נקבע כי כל יום של הפרה מצד המחנה יוביל להטלת קנס בגובה 10,000 שקל. לאחר מספר שבועות של הפרות מתועדות, עמד הקנס הכולל על 390 אלף שקל.

בפסק דינה, קבעה השופטת יהודית שבח כי הקנס יוטל הן על העמותה "מסורת התורה" והן על הרב שמואל מרקוביץ באופן אישי, כלומר סכום כפול של 780 אלף שקל. בכך מדובר באחד מקנסות ביזיון בית המשפט הגבוהים שהוטלו בישראל, ובוודאי על מאן דהו במגזר החרדי.

העליון: ביזוי שיטתי, טענות ההגנה נדחו

בערעור בסערת ישיבת פוניבז', שהוגש לעליון ניסו עורכי דינו של הרב מרקוביץ לטעון כי ההפרה הייתה חלקית בלבד, וכי תפילות המנחה לא הופרעו, ולכן יש להפחית שליש מהקנס. טענה זו נדחתה באופן חד משמעי.

השופט עמית כתב: "ההחלטה מדברת על כל יום ביזוי, ואין מקום לפרק את היום לפי מספר התפילות. אם נלך בגישה זו, נגיע למצב בו יידרש לחשב קנסות לפי אורכה של כל תפילה, דבר שאינו מתקבל על הדעת". עוד הוסיף: "הרב מרקוביץ, העומד בראש המחנה, אינו מונע את החרפה, אלא מוביל אותה".

עמית הדגיש כי הקנס נועד להוות תמריץ להפסקת ההפרות, והעובדה שהמרכז לגביית קנסות טרם הצליח לגבות את מלוא הסכום, מצביעה על עומק ההתעלמות מצו בית המשפט.

מקורבי הרב מרקוביץ: "הלם"

את הרב מרקוביץ, ראש ישיבת פוניבז' ועמותת "מסורת התורה" ייצגו עורכי הדין מרדכי בייץ, בועז פייל, דוד שמואלביץ ושירה בן ישר. את ישיבת פוניבז’ והרב כהנמן ייצגו עורכי הדין אהוד ארצי, רן פלדמן ורבקה אריאל.

עד כה לא נמסרה תגובה רשמית מהרב מרקוביץ או מהעמותה, אך גורמים בסביבתו הביעו ,"תדהמה מהקנס הלא מידתי" והבהירו כי נשקלת פנייה מחודשת לערכאות בטענה לאכיפה בררנית ולפגיעה בזכויות יסוד של חופש דת. "אנחנו בהלם בהחלטתו של השופט עמית. יש כאן פגיעה בזכויות יסוד ואכיפה בררנית חמורה", טענו.

במערכת המשפטית רואים בפסק הדין מסר תקיף לפלגים פנימיים בתוך מוסדות ציבוריים ותורניים. "מדובר בפסיקה חסרת תקדים ובקנס שלא נראה כמותו. בית המשפט התייחס ל'ביזוי בית המשפט' בחומרה רבה", אמר ל'שטריימל דוט קום' משפטן חרדי בכיר, לדבריו, "יש כאן טעם רע שמדובר בראש ישיבה חרדי, העומד בראש ישיבת פוניבז'. והשאלה זועקת: האם הקנס התקדימי היה מופיע גם במקרים אחרים, או שאת החרדי תמיד מותר להכות וחזק".

הרב שמואל מרקוביץ: מגבאי לראש הישיבה

הרב שמואל מרקוביץ נולד ברמת גן לרבי צבי מרקוביץ, חבר מועצת גדולי התורה של "דגל התורה" וראש ישיבת קרלין-סטולין, ולרבקה בת רבי שבתי יגל. את דרכו התורנית החל בישיבת פוניבז’ לצעירים, שם למד אצל הרב שטינמן, ובהמשך הצטרף לישיבה הגדולה והיה מתלמידיהם הקרובים של מרן הגרא"מ שך ומרן רבי שמואל רוזובסקי.

בשנת תשכ"ט החל לכהן כגבאי העליות בישיבה, תפקיד אותו מילא עד שנת תשל"א. לאחר נישואיו לבתו של נשיא הישיבה, הרב אברהם כהנמן, השתלב בהנהלת הישיבה, תחילה כסיוע אדמיניסטרטיבי, ובהמשך כר"מ מן המניין, לאחר תקופה קצרה בישיבת גרודנא באשדוד. החל משנת תשס"א החל למסור את השיעור היומי, ובהמשך את השיעור הכללי, והפך לאחד מראשי הישיבה באופן רשמי.

החל מאמצע שנות ה-90, החלה התלקחות פנימית קשה בין הרב מרקוביץ ובין גיסו, הרב אליעזר כהנמן, סביב הבעלות על מוסדות פוניבז’. הבוררות שהתקיימה בין הצדדים לא החזיקה מעמד, ובשנת 2005 התפצלה הישיבה בפועל לשתי ישיבות. מאז עומד הרב מרקוביץ בראש ישיבה נפרדת הפועלת תחת עמותת "מסורת התורה", לצד כולל עצמאי ותלמידים המזוהים עמו, כשרבים מגדולי הרבנים המזוהים עם הזרם הליטאי-ירושלמי תמכו בו, בראשם מרן הרב אלישיב ומרן הרב שמואל אוירבך.

 

עוד באותו נושא

Scroll to Top