נתניהו בכנס החשב הכללי: ישראל מתמודדת עם בידוד מדיני וכלכלי, תעשיות הנשק עלולות להיחסם, והמשק ייאלץ לאמץ סממנים אוטרקיים • ההצהרה הדרמטית ורצף ההכחשות
בכנס החשב הכללי שהתקיים היום בירושלים, ראש הממשלה בנימין נתניהו שיגר אזהרה חסרת תקדים בנוגע למעמדה המדיני והכלכלי של ישראל. לדבריו, מדינת ישראל מתמודדת עם מציאות חדשה של בידוד בינלאומי הולך ומחריף, העלול להשפיע ישירות על יכולתה להמשיך ולבסס את יתרונה הצבאי והכלכלי.
נתניהו ציין כי ישראל עלולה למצוא את עצמה בשנים הקרובות במצב שבו תעשיות הנשק המקומיות ייחסמו לייבוא רכיבים חיוניים, מה שיוביל את המשק הישראלי לאמץ סממנים אוטרקיים. ״זו מילה שאני לא אוהב״, אמר, ״אני חסיד של השוק החופשי, עבדתי להביא את ישראל למהפכת שוק חופשי, אבל ייתכן שלא תהיה לנו ברירה אלא לייצר בעצמנו יותר ויותר״.
המוסלמים באירופה וההשלכות על עזה
במרכז נאומו התייחס נתניהו ללחצים המדיניים הגוברים על ישראל בזירה האירופית. לטענתו, ההגירה המוסלמית לאירופה יצרה ״מיעוט משמעותי ווקאלי” שמצליח להשפיע באופן ניכר על ממשלות ופרלמנטים ביבשת. לדבריו, קהילות אלו “מכופפות את הממשלות שם בסוגיית עזה, והן שוללות את הציונות״.
נתניהו אף חשף כי שיחות פרטיות עם מנהיגים אירופיים מגלות כי הם עצמם מודים בלחץ שמפעילים המיעוטים המוסלמים. ״זה מייצר סנקציות והגבלות על ישראל״, אמר, ״וזה מגביל את היכולת שלנו לייבא חלקי נשק ומייצר איום כלכלי מתמשך״.
הבורסה בתל אביב הגיבה לדברים בירידות חדות, עדות לרגישות השוק המקומי לחששות מפני סנקציות או מגבלות חדשות על ישראל.
נתניהו הדגיש כי ישראל אינה משתייכת כיום לאף גוש בינלאומי ברור. ״בעבר הייתה חלוקה בין ארצות הברית ליריבותיה״, אמר, “אך כיום העולם מחולק לבלוקים אחרים, ואנחנו איננו חלק משום בלוק״.
הוא הוסיף כי יריביה של ישראל, בראשן סין וקטאר, משקיעות משאבים עצומים בבינה מלאכותית ובמהפכה הדיגיטלית, ובכך יוצרות מציאות חדשה שבה תקשורת דיגיטלית עוקפת תקשורת מסורתית ומשפיעה על דעת הקהל העולמית. “היריבים שלנו מנצלים זאת, וגם התקשורת המסורתית מצטרפת למיעוטים הבינלאומיים״, אמר.
ההשוואה של נתניהו: בין אתונה לספרטה
בניתוח אסטרטגי חריף, נתניהו השווה את המצב הנוכחי של ישראל לעולם העתיק. “אנחנו נצטרך להיות גם אתונה וגם סופר ספרטה״, אמר. לדבריו, המשמעות היא פיתוח של מצוינות טכנולוגית וכלכלית לצד חוסן צבאי יוצא דופן. “לפחות בשנים הקרובות ניאלץ להתמודד עם ניסיונות בידוד. מה שעבד עד עכשיו, לא יעבוד מעכשיו״.
עם זאת, נתניהו לא סיפק פירוט מלא לגבי צעדים מעשיים. לא נמסר האם בכוונתו להגדיל את תקציב הביטחון או לנקוט במהלך שיגדיל את הגירעון. ההתחייבות היחידה שהציג הייתה בתחום הכלכלה המוסדית: “צריך לגלח את הבירוקרטיה בצורה דרקונית”, אמר. “אני יודע שזה ייתקל בקשיים משפטיים. אנחנו יכולים להחליט שהחוק חשוב יותר מהחיים, אבל אני תמיד חשבתי שהחיים יותר חשובים מהחוק”.
נתניהו מבהיר את דבריו שוב ושוב: ״הבורסה הישראלית חזקה״
הדברים של נתניהו עוררו הד תקשורתי נרחב, במיוחד ההודאה כי ישראל נמצאת במצב של בידוד מדיני. זאת בניגוד לעמדות שהשמיע בעבר, בהן דחה טענות דומות. לאחר הביקורת, נתניהו ניסה לרכך את הרושם והבהיר כי “האם השיגו בידוד עולמי? לא! ארצות הברית איתנו וגם הרבה אחרות. יש לנו בעיה ממוקדת של חימושים ממדינות מערב אירופה ואנחנו פועלים להסיר את המצור הזה, כמו שהצלחנו עם המצור הצבאי״.
בהמשך הערב, נתניהו פרסם הודעה נוספת שבה הבהיר: ״לכל מנבאי השחורות בכלכלה, בסוף הבורסה בישראל החזקה בעולם. השקל התחזק, הגירעון התכווץ למרות המלחמה, והשקעות חוץ במו״פ הן הגבוהות בעולם אחרי ארה״ב. השקעה בישראל היא הדבר החכם לעשות״.
נתניהו הוסיף: ״מה שנמשיך כן לעשות הוא להגדיל את ההשקעות בייצור נשק כדי לא להיות תלויים במנהיגים מערב-אירופיים חלשים שנכנעים למיעוטים המוסלמים הקיצוניים במדינותיהם, וכך בדיוק אנחנו עושים״.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ שנשא דברים לאחר נתניהו, בחר להתמקד בהשלכות הכלכליות של הדברים. לדבריו, אם ישראל מתכוונת לצעוד לעבר ייצור עצמאי מוגבר, עליה לבסס כלכלה חזקה ובת קיימא שתוכל לתמוך במאמץ.
מנגד, פורום ההייטק למען ישראל, הכולל עשרות מנכ”לים ומנכ”ליות מהתעשייה, הזהיר כי מגמות של הסתגרות כלכלית מסכנות את מנוע הצמיחה המרכזי של המשק. “ההייטק תלוי בגישה לשווקים בינלאומיים, בטכנולוגיות מתקדמות ובאמון משקיעים זרים״, נמסר. “כל פגיעה בקשרים הללו מערערת את החוסן הלאומי ומסכנת את יתרוננו הטכנולוגי והצבאי. במקום להבטיח יציבות ושיתוף פעולה עם העולם, ישראל מוצאת את עצמה מידרדרת אל עבר מציאות מסוכנת של הסתגרות ואובדן יכולת תחרות״.
מה עומד מאחורי הצהרת נתניהו?
נאומו של נתניהו מותיר שאלות רבות ללא מענה. האם מדובר במהלך מתוכנן של הגברת עצמאות ביטחונית וכלכלית, או שמא בהודאה פומבית בחולשה דיפלומטית שנכפתה על ישראל? כיצד ישפיעו דבריו על אמון המשקיעים הזרים, ועל שוק ההון המקומי שכבר הגיב בעצבנות?
בעוד נתניהו מציב אתגר של הסתגלות למציאות כלכלית אוטרקית, קובעי המדיניות והגורמים הכלכליים יצטרכו להתמודד עם המשמעות הכבדה של דבריו: האם ישראל מסוגלת באמת להסתגר, או שמדובר באזהרה טקטית שנועדה להכין את הציבור והמשק לימים של חוסר ודאות מדיני וכלכלי.
