יום לאחר שבית המשפט העליון ביטל את סמכות הנשיא טראמפ להשתמש בחוק החירום הכלכלי להטלת מכסים, הממשל האמריקאי מציג מהלך חלופי ומגדיל את המכס הזמני. ההכנסות הצפויות בגובה 142 מיליארד דולר נותרות באי-ודאות, והשווקים עוקבים בדריכות
ההכרזה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על העלאת המכס הגלובלי מ-10% ל-15% מסמנת תפנית במדיניות הסחר של הממשל האמריקאי. ההחלטה התקבלה יום בלבד לאחר שבית המשפט העליון פסל את סמכותו של הנשיא להשתמש בחוק הסמכויות הכלכליות הבינלאומיות לשעת חירום, ה-IEEPA, ככלי להטלת מכסים רחבי היקף על עשרות מדינות.
בפסיקה הדרמטית קבע בית המשפט כי השימוש ב-IEEPA לצורך מדיניות מכסים חורג מגבולות החוק, צעד שהותיר את הבית הלבן ללא הכלי המרכזי שבו השתמש בשנים האחרונות כדי להפעיל לחץ מסחרי על שותפות סחר ויריבות כלכליות. בתגובה מהירה חתם טראמפ על הכרזה חדשה, הנשענת על סעיף 122 לחוק הסחר משנת 1974, המאפשר לנשיא להטיל מגבלות ייבוא זמניות לתקופה של עד 150 יום.
ההכרזה המקורית קבעה מכס של 10% בלבד, אך תוך זמן קצר החליט הממשל להעלות את השיעור ל-15%, בניסיון לשמור על עוצמת ההגנה המסחרית ועל הכנסות המדינה ממכסים. טראמפ פרסם ברשתות החברתיות כי המהלך נועד להתמודד עם מדינות שלדבריו ניצלו את הכלכלה האמריקאית במשך שנים, והוסיף כי במהלך החודשים הקרובים ייקבע מבנה המכסים הקבוע שיחליף את הצו הזמני.
המהלך החדש מציב את הממשל בפני אתגר כפול. מצד אחד, עליו להבטיח המשך גביית מכסים בסדר גודל של כ-142 מיליארד דולר, סכום שהוגדר כיעד הכנסות משמעותי במסגרת מדיניות הסחר הנוכחית. מצד שני, הפסיקה המשפטית והצורך להשתמש בסמכות חלופית יוצרים חוסר ודאות באשר ליכולת הממשל לשמר את ההכנסות לאורך זמן.
גורמים עסקיים בארצות הברית כבר החלו לבחון את השלכות המהלך, כאשר חלק מהחברות פנו לרשויות בדרישה להחזרי מכס בעקבות השינויים במדיניות. השילוב בין פסיקת העליון לבין ההכרזה החדשה יוצר מצב מורכב, שבו עסקים נדרשים להתאים את פעילות הייבוא והייצוא שלהם בתוך פרק זמן קצר וללא ודאות רגולטורית מלאה.
פרופסור סיימון אוונט מבית הספר לעסקים IMD בלוזאן הסביר כי העלאת המכס ל-15% נועדה למנוע תמריץ למדינות להגביר את הייצוא לארצות הברית בתקופת הביניים של המכס הזמני. לדבריו, שיעור של 10% בלבד היה עשוי להוביל לגל ייבוא מוגבר מצד מדינות שנפגעו ממכסים גבוהים בעבר, בניסיון לנצל את החלון הרגולטורי שנוצר לאחר פסיקת בית המשפט.
רשימת המוצרים שפטורים מהמס החדש של טראמפ
הצו החדש כולל גם רשימת פטורים למוצרים שנחשבים חיוניים לכלכלה האמריקאית ולשרשראות האספקה. בין היתר הוחרגו מינרלים קריטיים, מתכות מסוימות, תרופות, בשר בקר, רכיבים לתעשיית התעופה וכלי רכב ספציפיים. ההחרגות נועדו למנוע פגיעה בתעשיות אסטרטגיות ובצרכנים אמריקאים, תוך שמירה על המסר הכללי של הגנה על התעשייה המקומית.
לצד זאת, ההכרזה מדגישה כי מטרת המכס היא להתמודד עם בעיות יסוד במאזן התשלומים הבינלאומי של ארצות הברית ולשקם את יחסי הסחר עם שותפות מרכזיות. הצו המקורי של 10% היה אמור להיכנס לתוקף בתחילת השבוע לפי שעון החוף המזרחי, אולם בשלב זה טרם נקבע מועד מדויק ליישום המכס החדש של 15%, מה שמוסיף לאי-הוודאות בשווקים.
החלטת העליון והתגובה המהירה של הממשל מדגישות את המתח המתמשך בין סמכויות הנשיא לבין מגבלות החוק הפדרלי. בעוד שהבית הלבן מבקש לשמור על כלי לחץ מסחרי משמעותי, המערכת המשפטית מציבה גבולות ברורים לשימוש בסמכויות חירום ככלי למדיניות כלכלית.
השלכות המהלך חורגות מעבר לגבולות ארצות הברית. מדינות רבות צפויות לבחון מחדש את מדיניות הסחר שלהן מול וושינגטון, במיוחד אלו שהיו יעד למכסים גבוהים בעבר. במקביל, משקיעים בשווקים הפיננסיים עוקבים אחר ההתפתחויות, שכן שינויי מכסים רחבי היקף עשויים להשפיע על מחירי סחורות, שרשראות אספקה ורווחיות חברות רב-לאומיות.
במערכת הפוליטית האמריקאית צפוי המהלך להמשיך לעורר דיון סביב גבולות הסמכות הנשיאותית בתחום הסחר. בעוד שהממשל מציג את הצעד כהכרחי לשמירה על אינטרסים כלכליים, מבקריו מדגישים את הצורך בגיבוי חקיקתי רחב יותר לכל שינוי משמעותי במדיניות המכסים.
העלאת המכס הגלובלי ל-15% מסמנת שלב ביניים במדיניות הסחר האמריקאית, כאשר הממשל פועל במקביל לגיבוש מתווה חוקי קבוע שיחליף את ההכרזה הזמנית. עד אז, השווקים, החברות והמדינות השותפות ימשיכו לפעול תחת מסגרת רגולטורית זמנית, שמעצבת מחדש את כללי המשחק בזירת הסחר הבינלאומית.
