חדש במרוקו: החברה הבת של התעשייה האווירית פתחה מתקן לייצור חימושים משוטטים מדגם SpyX בבנסלימאנה שבפרברי קזבלנקה, במסגרת הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למרוקו מאז הסכמי אברהם
על פי דיווח באתר Defense Post, חברת בלובירד, החברה הבת של התעשייה האווירית, חנכה מתקן חדש לייצור מל”טים מתאבדים מדגם SpyX במרוקו. המפעל הוקם בבנסלימאנה, הנמצאת בפרברי קזבלנקה, והוא מהווה את המתקן הראשון של החברה באזור צפון אפריקה ומחוץ לישראל. המידע פורסם רשמית ב־17 בנובמבר 2025.
החימוש המשוטט SpyX פותח בישראל ומיועד לפגיעה במטרות קרקע שונות. לפי נתוני היצרן, המערכת נושאת ראש נפץ במשקל 2.5 קילוגרמים, מסוגלת להגיע למהירות של עד 250 קמ״ש, ופועלת עד 90 דקות במשימה אוטונומית. החימוש נועד לפגיעה בטנקים, כלי רכב משוריינים, עמדות מבוצרות ומטרות קרקע אחרות. צבא מרוקו בחן את המערכת במרץ 2024, והבחינה קודמת פתיחתו של המפעל החדש.
במסגרת הפרויקט יוכשרו מהנדסים וטכנאים מקומיים בביצוע פעולות הרכבה ותחזוקה של המל”ט. המהלך נועד לאפשר יכולת ייצור ותמיכה עצמאית של צבא מרוקו בתחום החימושים המשוטטים. לפי הדיווח, שיתוף הפעולה מתרחב גם לתחומים נוספים הקשורים לפיתוח ולתחזוקת מערכות בלתי מאוישות.
מאז הסכמי אברהם: עלייה ברכש הביטחוני בין ישראל למרוקו
מאז חתימת הסכמי אברהם בשנת 2020 חלה עלייה חדה ברכש ביטחוני בין ישראל למרוקו. מדינות שונות באזור מתחרות על התקשרויות עם מערכת הביטחון המרוקאית, והנתונים שפורסמו מצביעים על מעבר של רבאט מספקיות אירופיות לספקיות ישראליות במספר תחומים מרכזיים.
ביולי 2023 דווח כי מרוקו בחרה לרכוש לווייני תצפית מסדרת אופק 13 מהתעשייה האווירית, במקום מערכות שסופקו בעבר על ידי איירבאס ותאלס מצרפת. במסגרת העסקה אמור צבא מרוקו לקבל מערכות תצפית חדשות, כשבמקביל נבחנים רכיבים נוספים לשילוב במערך האסטרטגי של המדינה.
בפברואר 2024 דווח על עסקה נוספת שכללה 36 יחידות של מערכת אטמוס, הכוללת תותח הוביצר בקוטר 155 מילימטר, בעל טווח אפקטיבי העולה על 40 קילומטר עם קליעים סטנדרטיים, וטווח גדול יותר בעת שימוש ברקטות מסייעות. בנוסף דווח על רכש מערכות הגנה אווירית מסוג ברק 8 של התעשייה האווירית ומערכת ספיידר של חברת רפאל.
באוגוסט 2024 השלימה מרוקו ניסוי ברקטות אקסטרא, שפותחו על ידי אלביט והתעשייה האווירית. הרקטה היא בקוטר 306 מילימטר, בעלת טווח של 150 קילומטר, וראש נפץ במשקל 120 קילוגרמים. הניסוי התקיים בדרום מזרח מרוקו במסגרת תרגיל צבאי, כפי שפורסם באתר MWN המרוקאי. הרקטות מסוג אקסטרא נמצאות בשימוש מספר מדינות, ובהן אזרבייג׳ן.
שנתיים אחרי שמרוקו רכשה: הניסוי הצליח
הניסוי התבצע כשנתיים לאחר שמרוקו רכשה מערכות PULS מתוצרת אלביט. העסקה הוערכה ב־150 מיליון דולר, והאספקה נמשכת עד 2026. מערכת PULS מאפשרת שיגור רקטות לא מונחות, חימושים מדויקים וטילים בטווחים שונים. המערכת מותאמת לפלטפורמות גלגליות וזחליות, ומבצעת שיגורים לטווחים שעשויים להגיע ל־300 קילומטר. לפי הדיווח, אחת מהרקטות שנורו במסגרת הניסוי פגעה במטרה בטווח המקסימלי.
במסגרת נתוני התקציב הרשמיים של מרוקו פורסם כי תקציב הביטחון לשנת 2026 עלה לשיא של 15.7 מיליארד דולר. התקציב כולל הוצאות רכש, תחזוקה, אימונים והרחבת יכולות ייצור מקומיות של מערכות לחימה.
בנוסף לדיווחים על מערכות ישראליות, פורסם כי מרוקו הרחיבה את רכש הטנקים המתקדמים מסדרת אברמס מתוצרת ארצות הברית, במסגרת תוכנית חימוש רחבה שמקדמת הרבאט בעשור האחרון. התוכנית כוללת שדרוג של מערכי האוויר, הים והיבשה.
גורמים ביטחוניים במרוקו ציינו כי המטרה המרכזית של הצבא היא הקמת תעשייה ביטחונית עצמאית. פתיחת המפעל החדש של בלובירד משתלבת במהלך זה, שכן הוא מאפשר יכולת ייצור חלקית של מערכות חימוש מתקדמות בשטח המדינה. במסגרת התוכנית יתווספו בעתיד גם קווי ייצור נוספים למערכות שונות, אך פרטים על כך לא נמסרו.
גורמים ישראליים שהתייחסו לדיווחים ציינו כי חלק מהעסקאות נחתמו במסגרת שיתוף פעולה אסטרטגי בין המדינות. נתוני הרכש מראים כי מרוקו הרחיבה את היקף ההתקשרויות עם החברות הישראליות.
המדינה היחידה שעליה מצביעים גורמים זרים כמפסידה מן המגמה היא צרפת. במשך עשרות שנים שימשה צרפת הספקית העיקרית של מרוקו בתחומי אוויר, לוויינות והנדסה צבאית. המעבר להסכמים עם ישראל הפחית את חלקה של צרפת בתחום זה, לפי נתוני סוכנויות זרות.
לפי הדיווחים הזרים, פרטים על עסקאות נוספות בין ישראל למרוקו עשויים להתפרסם בהמשך. במשרדי הביטחון של שתי המדינות לא נמסרו תגובות רשמיות נוספות מעבר לדיווחים שהופיעו בכלי התקשורת הבינלאומיים.
