מחיר הדלק עולה: החל מהערב, יתייקר מחיר ליטר בנזין 95 אוקטן ל־7.16 שקלים בשירות עצמי. באילת יעמוד המחיר על 6.07 שקלים. משרד האנרגיה מסביר: מס הבלו, עלייה במחירים הבינלאומיים ועלות השכר
מחירי הדלק בישראל מתעדכנים הלילה, והחל מהחצות שבין ראשון לשני יעמוד המחיר המרבי לצרכן עבור ליטר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי על 7.16 שקלים, כולל מס ערך מוסף. מדובר בעלייה של 9 אגורות לעומת חודש אוגוסט. מי שיבחר ד בשירות מלא ישלם תוספת של 25 אגורות לליטר, עלייה של אגורה אחת מהחודש הקודם.
באילת, שם נהנים התושבים והמבקרים מפטור ממע״מ, יעמוד מחיר ליטר בנזין על 6.07 שקלים. גם שם מדובר בעלייה, בשיעור של 8 אגורות לעומת אוגוסט. עלות השירות המלא באילת תעמוד על 21 אגורות לליטר.
מה גרם לעליית מחיר הדלק?
לדברי בת שבע אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה, העלייה הנוכחית נובעת ממספר מרכיבים. ראשית, עדכון מס הבלו הוסיף 6 אגורות למחיר הליטר. בנוסף נרשמה עלייה במחיר הבינלאומי של הדלק, כפי שנמדד באגן הים התיכון. לכך מצטרפת עלייה במרווח השיווק שהוסיפה עוד 3 אגורות.
במקביל חלה ירידה בשער הדולר מול השקל, שהייתה אמורה לפעול לכיוון הפחתת מחיר הדלק. אולם על פי משרד האנרגיה, השפעה זו לא הייתה מספקת כדי לאזן את כלל מרכיבי ההתייקרות.
התוספת לשירות מלא עלתה אף היא, וזאת בעקבות העדכון האחרון של שכר המינימום. מכיוון שעובדי תחנות הדלק מקבלים שכר בהתאם להעלאת המינימום, העלות מגולגלת לצרכן.
מאז שנת 2002 נקבע מחיר הדלק בישראל מדי חודש על פי נוסחה קבועה בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים. הנוסחה מתבססת על ממוצע מחירי הדלק באזור אגן הים התיכון בחמישה ימי מסחר רצופים, שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בכל חודש.
בנוסף למחיר הבינלאומי כוללת הנוסחה את מרווח השיווק, מס הבלו ואת מס הערך המוסף. שער החליפין שבו נעשה החישוב הוא השער היציג האחרון שפרסם בנק ישראל יומיים לפני תום החודש.
שיטה זו נועדה לייצר שקיפות ולמנוע תנודות חדות במחירים, אך בפועל כל עלייה במחירים העולמיים או בשיעורי המס מתגלגלת ישירות לצרכנים.
איך עליית מחיר הדלק תשפיע על הכיס שלנו?
ההתייקרות האחרונה צפויה להשפיע על משקי הבית בישראל, בעיקר בשל העובדה שמחיר הדלק מהווה חלק מרכזי מהוצאות התחבורה. עלות הדלק משליכה גם על מחירי ההובלה והשינוע, ובאופן עקיף על מחירים נוספים במשק.
בשנים האחרונות היו מחירי הדלק נושא מרכזי בשיח הציבורי. בעוד הממשלה משתמשת במס הבלו כמקור הכנסה משמעותי, הציבור חווה את העליות בתחנות הדלק באופן ישיר. המתח בין הצורך הפיסקלי של המדינה לבין יוקר המחיה נותר בלתי פתור.
מחיר הדלק: בכמה הוא עלה בשנים האחרונות?
המחיר הנוכחי, 7.16 שקלים לליטר, גבוה בהשוואה לשנים האחרונות אך רחוק מהשיא שנרשם בתקופות של עליות חדות במחירי הנפט הגולמי. עם זאת, הצרכנים בישראל נדרשים להתמודד עם שינויים תכופים כמעט מדי חודש, כאשר גם עדכונים קטנים במס הבלו מייצרים תחושת חוסר יציבות.
ב-2022 לדוגמה הגיע מחיר הבנזין לרמות של מעל 8 שקלים לליטר, מה שעורר מחאה ציבורית רחבה. מאז נרשמו ירידות ועליות לסירוגין, בהתאם לתנודות בשוקי האנרגיה העולמיים ולמדיניות המס של משרד האוצר.
מחירי הדלק בישראל ביחס לכל העולם
מחירי הדלק בישראל נחשבים גבוהים יחסית למדינות רבות בעולם, בעיקר בשל שיעור המיסוי. על פי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, המחיר הממוצע לליטר בנזין במדינות האיחוד האירופי נע סביב 1.7 אירו, שהם כ־6.8 שקלים, בעוד שבארצות הברית המחיר נמוך משמעותית ועומד בממוצע על פחות מ־4 שקלים לליטר. הפער נובע בעיקר מהמסים הישירים שמטילה המדינה על הדלק, ובראשם מס הבלו.
בישראל מס הבלו מהווה למעלה ממחצית ממחיר הדלק הסופי. לכן, גם כאשר מחיר הנפט הגולמי יורד בעולם, הצרכן הישראלי מרגיש ירידה מתונה בלבד. המצב הזה יוצר מציאות שבה משקי הבית משלמים יותר על תחבורה פרטית, והחברות העסקיות נדרשות לשקלל עלויות גבוהות יותר בהובלה ובשינוע סחורות.
ההשפעה הרחבה ניכרת גם במדדים הכלכליים. עלייה במחיר הדלק מתורגמת לעיתים קרובות לעלייה במדד המחירים לצרכן, משום שההובלה היא מרכיב בסיסי כמעט בכל תחום. המשמעות היא שההתייקרות בתחנות הדלק אינה מסתיימת רק אצל הנהגים, אלא מחלחלת למחירים של מוצרי מזון, שירותים ותעשייה, ובסופו של דבר משפיעה על האינפלציה כולה.
