המדינה מחריפה את המאבק בקטל בכבישים: קנסות על החזקת טלפון של עד 10,000 שקל, החרמת רכבים והרחבת סמכויות המשטרה על עבירות תנועה מסכנות חיים. כל הפרטים על המהלך הדרמטי
לא תדברו יותר בטלפון בזמן נהיגה: ועדת השרים לבטיחות בדרכים, בהשתתפות שרת התחבורה מירי רגב, שר המשפטים יריב לוין והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, קיימה דיון מיוחד שעסק בהחמרה נרחבת של הענישה על שורת עבירות תנועה המוגדרות כמסכנות חיים. הדיון התקיים על רקע נתוני תאונות קשים, המלמדים על זינוק במספר ההרוגים והפצועים בכבישים, והוביל לגיבוש צעדים שמוגדרים במערכת האכיפה כחריגים בהיקפם.
על פי המתווה שנדון, שבע קבוצות של עבירות תנועה צפויות להיכלל במהלך: שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, מעבר באור אדום, מהירות מופרזת, חציית קו הפרדה רצוף, נסיעה בשול הדרך, עבירות בכלי תחבורה קלה, וכן עבירות בתחום המשאיות, לרבות אי־התקנת טכוגרף או שימוש לא תקין בו. ההחלטה הצפויה תעניק אור ירוק למהלך כולל, שבמסגרתו יועלו הקנסות לרמות של אלפי שקלים, יורחבו סמכויות המשטרה בשטח, ותוחמר הענישה כלפי נהגים חוזרים.
10,000 שקל קנס להחזרת טלפון בנהיגה
אחת ההחמרות המרכזיות נוגעת לשימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה. כיום עומד הקנס על 1,000 שקל בצירוף שמונה נקודות חובה. לפי ההצעה החדשה, עבירה ראשונה תגרור קנס של 5,000 שקל ועשר נקודות. עבירה שנייה באותה קטגוריה תוביל לקנס של 10,000 שקל, לצד עשר נקודות נוספות. בעבירה שלישית, הנהג צפוי להשבתה מנהלית של הרכב, זימון לדין וצבירת עשר נקודות נוספות. נתוני הסיכון שהוצגו לוועדה מצביעים על כך שעבירות היסח דעת, ובראשן שימוש בטלפון נייד, מעורבות בחלק ניכר מהתאונות הקטלניות.
גם עבירות של מעבר באור אדום ומהירות מופרזת נכללות בליבת המהלך. כיום, מעבר באור אדום גורר קנס של 1,500 שקל ועשר נקודות. על פי ההצעה, עבירה ראשונה תוביל לקנס של 5,000 שקל ועשר נקודות, ועבירה שנייה לקנס של 10,000 שקל. בעבירה שלישית יופעלו צעדים חמורים יותר, בהם השבתת הרכב והזמנה לדין. נתוני משרד התחבורה שהוצגו בדיון מראים כי כ־11% מהתאונות הקטלניות נגרמות כתוצאה ממעבר באור אדום, נתון הממחיש את היקף הסיכון.
מתי ישביתו לכם את הרכב אם תחזיקו בטלפון בנהיגה?
בכל הנוגע למהירות מופרזת, המוגדרת כגורם העיקרי לכשליש מהתאונות הקטלניות בישראל, מוצע מנגנון ענישה זהה. כיום הקנס עומד על 1,500 שקל בצירוף עשר נקודות, ואילו לפי ההצעה, הקנס יזנק ל־5,000 שקל בעבירה ראשונה ול־10,000 שקל בעבירה חוזרת. גם כאן, עבירה שלישית צפויה להוביל להשבתת הרכב ולהליך משפטי. הנתונים שהוצגו לוועדה מצביעים על כך שמהירות בלתי מותאמת היא אחד הגורמים המרכזיים למקרי מוות בכבישים.
החמרה נוספת נוגעת לאי־מתן זכות קדימה להולכי רגל. כיום עומד הקנס על 500 שקל ושמונה נקודות. לפי ההצעה, עבירה ראשונה תגרור קנס של 3,000 שקל ועשר נקודות, ועבירה שנייה קנס של 6,000 שקל. בעבירה שלישית, יופעלו צעדי השבתה וזימון לדין. נתוני הסיכון מצביעים על כך שכ־19% מהתאונות הקטלניות בישראל כוללות פגיעה בהולכי רגל, נתון שהוגדר בדיון כמדאיג במיוחד.
לא רק טלפון: חציית קו הפרדה ונסיעה בשוליים
גם עבירות של חציית קו הפרדה רצוף ונסיעה בשול הדרך צפויות להיכלל במהלך. חציית קו הפרדה רצוף, שבעבר גררה במקרים רבים הזמנה לדין או קנס של 500 שקל, תגרור לפי ההצעה קנס של 5,000 שקל ועשר נקודות כבר בעבירה הראשונה. נסיעה בשול הדרך, עבירה הקשורה לכ־13% מההרוגים בתאונות דרכים, תגרור אף היא קנס של 5,000 שקל ועשר נקודות, עם החמרה בעבירות חוזרות.
בנוסף, נדונו עבירות בתחום כלי התחבורה הקלה, ובראשן אופניים חשמליים וקורקינטים, וכן עבירות בתחום המשאיות וההובלה הכבדה. בין היתר, הועלתה סוגיית היעדר טכוגרף במשאיות, כלי שנועד לפקח על שעות הנהיגה והמנוחה של נהגים מקצועיים. גורמי המקצוע ציינו כי עבירות בתחום זה קשורות לעייפות נהגים ולתאונות קשות, וכי נדרשת החמרה משמעותית בענישה.
מעבר להעלאת הקנסות, אחד הצעדים המרכזיים שנדונו הוא הרחבת סמכויות המשטרה להחרמה מנהלית של כלי רכב בשטח, באופן מיידי, במקרים של עבירות חמורות וחוזרות. לפי ההצעה, שוטרים יוכלו להשבית רכב כבר בשלב האכיפה הראשוני, ללא צורך בהליך ממושך, כחלק מהמאמץ לייצר הרתעה מיידית.
המהלך כולו מוצג כחלק ממאמץ לאומי לבלימת הקטל בכבישים, על רקע נתונים המצביעים על עלייה חדה במספר ההרוגים בשנה האחרונה. על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מספר ההרוגים בתאונות דרכים נמצא במגמת עלייה, והוגדר בדיון כמצב חירום המחייב צעדים חריגים.
לאחר אישור עקרוני בוועדת השרים, צפויות ההמלצות לעבור להליכי חקיקה, שיכללו תיקוני חקיקה ודיונים בכנסת. רק לאחר השלמת ההליך הפרלמנטרי ייכנסו ההחמרות לתוקף באופן רשמי. במשרד התחבורה ובמשרד לביטחון לאומי מציינים כי מדובר במהלך רחב היקף, שצפוי לשנות באופן משמעותי את מדיניות האכיפה והענישה בכבישי ישראל.
