מפלס ים המלח ירד ב-0.9 מטר והכנרת ב-1.2 מטר; 23% מהמים בישראל מותפלים; הצריכה השנתית עלתה ל-2.4 מיליארד מ”ק, מחציתם לחקלאות; ירידה של 11% בצריכת מים לנפש בעשור; איכות המים יציבה עם שיעור חריגות מזערי בבדיקות
ישראל מתמודדת עם אתגרי מים מתמשכים: ירידה במפלסי הכנרת וים המלח, עלייה בתלות במים מותפלים וצריכת מים כוללת שהולכת וגדלה. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום המים הבין-לאומי 2025.
מהנתונים עולה כי מפלס ים המלח המשיך גם השנה במגמת הירידה המתמשכת והגיע בדצמבר 2023 לשפל חדש של 438.5 מטרים מתחת לפני הים – ירידה של 0.9 מטרים לעומת השנה שקדמה לה. גם הכנרת לא נותרה מאחור, ומפלסה בנובמבר 2023 עמד על 211.5 מטרים מתחת לפני הים – ירידה של 1.2 מטרים מהנתון שנרשם באותה תקופה ב-2022. הירידות מוסברות בירידה בנפח המשקעים, בהמשך ניצול מקורות המים הטבעיים ובפעילות תעשייתית שממשיכה לשאוב מים ולייבש את האזור.
במקביל לירידות במפלסים, נרשם שינוי מהותי בהרכב מקורות המים בישראל. יותר מ-23% מהמים שהופקו בישראל בשנת 2023 הגיעו מהתפלת מי ים, נתון המשקף את המשך ההסתמכות על טכנולוגיות מתקדמות. בכך נמשכת מגמת הירידה בתלות במים טבעיים – מכ-87% בשנת 2000 ל-54% בלבד בשנת 2023. הלמ״ס מציינת כי מעבר להתפלה, השימוש במי קולחים, בעיקר לצרכים חקלאיים, הפחית גם הוא את הלחץ מעל מקורות המים הטבעיים.
לצד ההתפתחויות הטכנולוגיות, נתוני הצריכה מעידים על גידול מתמשך: בשנת 2023 נצרכו בישראל 2.4 מיליארד מ”ק מים, עלייה לעומת 2.3 מיליארד מ״ק בשנת 2022. מרבית המים – 52.3% – שימשו את החקלאות, כאשר שני שלישים מהם היו מים מושבים ומי קולחים. הצריכה הביתית, הציבורית והתעשייתית הסתכמה ב-45.9% מכלל השימוש במים. בשנים האחרונות ניכרת ירידה של כ-11% בצריכת המים לנפש, בזכות השקעה בתשתיות, העלאת תעריפים והגברת מודעות הציבור לחיסכון.
באשר לאיכות המים, מדדי 2023 מצביעים על תמונה יציבה ואיכותית: רק ב-0.6% מתוך יותר מ-93 אלף בדיקות נמצאו חריגות בנוכחות קוליפורמים במי השתייה. גם בבדיקות עופרת ותרכובות כימיות אחרות נרשמו חריגות זניחות בלבד. רמות המליחות במי השתייה עומדות מתחת לרף התקינה המחמיר, הן על פי משרד הבריאות והן על פי ארגון הבריאות העולמי.
