המתקפה האיראנית: מספר שיא של למעלה מ-150 אלף תביעות פיצויים הוגשו בתוך 12 ימים; עד כה שולמו 2.6 מיליארד שקל, אך ההערכות הן כי הסכום הסופי יהיה גבוה בהרבה
רשות המיסים פרסמה היום (שלישי) נתונים עדכניים לגבי היקף הפגיעות הכלכליות שנגרמו כתוצאה ממתקפת הטילים של איראן על ישראל. לפי הנתונים, מדובר בנזק הישיר הגבוה ביותר שנרשם אי פעם בתקופה כה קצרה, יותר מ-4 מיליארד שקל בתוך 12 ימים בלבד.
על פי מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ, עד כה שולמו כבר כ-2.6 מיליארד שקל פיצויים, אך המספר צפוי לעלות באופן משמעותי ככל שייכללו גם הנזקים העקיפים. "הנזק הישיר מוערך כעת לפחות בכ-4 מיליארד שקל, והנזק העקיף שטרם חושב יגיע למיליארדי שקלים נוספים", אמר.
מספר שיא: 53,599 תביעות על נזק ישיר
הרשות דיווחה כי הוגשו עד כה 53,599 תביעות על נזק ישיר לרכוש, נתון חסר תקדים. מתוכן, 41,962 תביעות הן על נזקים למבנים, ובכללן 36,928 תביעות על דירות פרטיות. מאות מהדירות נהרסו לחלוטין ויידרש תהליך שיקום ממושך, הכולל גם מימון דירות חלופיות לדיירים מטעם המדינה.
בבתי עסק וחנויות נרשם מספר שיא נוסף של 5,108 תביעות נזק ישיר. מאות עסקים נהרסו כליל ולא ניתן יהיה להשיבם לפעילות ללא בנייה מחדש והשקעות נרחבות. בנוסף, דווח על נזק לרכבים פרטיים: 5,400 כלי רכב נפגעו מהירי, מהם חלק ניזוקו באופן מלא ואינם ניתנים לשימוש.
מעבר לנזקי הרכוש הפרטיים, הדוח מצביע גם על פגיעות חמורות בתשתיות ציבוריות. בין היתר, הוזכרו הנזקים העצומים שנגרמו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה, אשר נפגעו ישירות מהטילים. הנזקים הללו כוללים פגיעה במעבדות, ציוד רפואי ותשתיות קריטיות, שהחזרתן לתפקוד מלא צפויה להימשך זמן רב.
המתקפה האיראנית: 28,129 תביעות נזק ישיר כבר טופלו
לפי רשות המיסים, כ-28,129 תביעות נזק ישיר כבר טופלו וסוכמו בתוך חודשיים בלבד, במסגרת מסלול הפיצויים המהיר. קרן הפיצויים שבמס רכוש כבר שילמה 1.6 מיליארד שקל על חשבון הנזקים הישירים.
בנוגע לנזקים עקיפים, הכוללים אובדן הכנסות, פגיעה בשרשראות אספקה והוצאות תפעוליות שנוספו כתוצאה מהשבתות, הוגשו עד כה לא פחות מ-98,569 תביעות. מדובר במספר הגבוה ביותר שנרשם בישראל בפרק זמן כה קצר. מתוכן, הטיפול הסתיים כבר ב-59,959 תביעות, והסכומים ששולמו עד כה על חשבון נזקים עקיפים עומדים על כמיליארד שקל נוספים.
הנזק הכולל יעבור את ה-4 מיליארד שקל
הערכת רשות המיסים היא כי העלות הכוללת של הנזקים הישירים והעקיפים תגיע לרמות גבוהות בהרבה מהסכומים שפורסמו עד כה. לפי גורמים ברשות, ייתכן שהנזק הכולל יסתכם בסכום הגבוה פי כמה מהערכה הראשונית של 4 מיליארד שקל.
לדברי אהרונוביץ, "מדובר במספר שיא של תביעות שהוגשו בזמן קצר במיוחד. אנו פועלים במתכונת חירום כדי לעמוד בקצב הטיפול ולהבטיח שכל מי שנפגע יקבל פיצוי בהתאם לחוק".
השילוב בין נזקי הרכוש הישירים, דירות, בתי עסק, רכבים, לבין הנזקים למוסדות ציבוריים ולמערכת הבריאות, לצד ההיקף הרחב של התביעות לנזקים עקיפים, הופך את מתקפת איראן לאירוע הכלכלי החמור ביותר שחוותה ישראל כתוצאה ממלחמה או מתקפה ביטחונית נקודתית.
במשרד האוצר ובמערכת הכלכלית נערכים לדיונים על הרחבת מסגרות התקציב כדי להתמודד עם היקף הפיצויים החריג. קרן הפיצויים של מס רכוש מבוססת על מימון ממשלתי שנועד לתת מענה מהיר לנפגעים, אולם על רקע המספרים הגבוהים מעריכים במשרד כי יהיה צורך בהעברת תקציבי חירום נוספים ובהיערכות רב-שנתית. ההשלכות אינן נוגעות רק להחזרת המצב לקדמותו, אלא גם להשפעות עקיפות כגון ירידה בהיקף הפעילות העסקית, האטה אפשרית בצמיחה ופגיעה באמון המשקיעים בשוק המקומי.
במקביל, בכירים ברשות המיסים מדגישים כי ישראל התמודדה בעבר עם גלי תביעות רחבים עקב סבבי לחימה, אך מעולם לא נרשמו מספרים כה גבוהים בפרק זמן קצר כל כך. לדבריהם, המערכת כולה, החל משמאים וכלה באנשי טיפול בתביעות – פועלת במתכונת חירום תוך ניסיון לשמור על רצף שירות ולצמצם את פרקי הזמן שבין הגשת התביעה לבין העברת הפיצוי לנפגעים.
