שר האוצר הנחה את החשב הכללי להפסיק את ההגנה המשפטית שניתנה לבנקים ישראליים מול תביעות הקשורות להעברות כספים לרשות הפלסטינית. התוצאות הצפויות: משבר בבנקאות הבינלאומית של הפלסטינים, האטה בהזרמת כספים, והחרפה במתח הכלכלי בין הצדדים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הוציא השבוע הנחיה רשמית לחשב הכללי במשרד האוצר, רו״ח יהלי רוטנברג, לבטל את מנגנון השיפוי שניתן עד כה לבנקים ישראליים המקיימים קשרים פיננסיים עם המערכת הבנקאית הפלסטינית. מדובר בצעד דרמטי שצפוי להשפיע על היקף הפעילות הבנקאית של ישראל מול הרשות הפלסטינית, וליצור תגובת שרשרת כלכלית בשני צדי הקו הירוק.
ההחלטה התקבלה ברקע התגברות המתח בזירה הדיפלומטית, לאחר שהרשות הפלסטינית הגבירה את פעילותה הבינלאומית לקידום דה-לגיטימציה של ישראל, ובצל החלטתן של מספר מדינות, בהן אירלנד וספרד, להטיל סנקציות אישיות על שרים בממשלת ישראל – כולל סמוטריץ’ עצמו והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
מהו מנגנון השיפוי?
המנגנון נולד מתוך צורך לאזן בין הסיכון המשפטי לפעילות בנקאית לבין השמירה על יציבות כלכלית באזור. על פי ההסדר שהיה בתוקף בשנים האחרונות, מדינת ישראל העניקה הגנה משפטית לבנקים ישראליים שניהלו עסקאות מול בנקים פלסטיניים, במקרה שבו יתבעו בגין העברת כספים שעלולים להיות קשורים לגורמים עוינים או לפעילות טרור.
ללא מנגנון זה, הבנקים בישראל עלולים להיחשף לתביעות משפטיות בארץ ובחו״ל, מה שיגרום להם להימנע מקשרים פיננסיים עם הרשות – ובכך לשבש את יכולת ההעברות, העברות שכר, סליקה והזרמת כספים כללית בין הצדדים.
המערכת הפיננסית של הרשות הפלסטינית תלויה באופן מהותי בקשרים עם הבנקאות הישראלית – בין אם מדובר בהעברות כספי מכס שישראל גובה עבור הרשות, ובין אם בהעברות פרטיות, העברות שכר, השקעות ועוד. על פי הערכות, יותר מ-80% מהפעילות הבנקאית הפלסטינית כרוכה בסליקה דרך מערכות ישראליות או בנקים ישראליים.
לכן, ביטול השיפוי עלול ליצור מצב בו הבנקים הישראלים יסרבו להמשיך בשיתוף פעולה קיים, או ידרשו ערבויות משפטיות חדשות, דבר שעשוי להוביל לא רק לעיכובים אלא גם לקריסת חלק מהעסקאות ולפגיעה במוסדות פיננסיים פלסטיניים.
הבנקים הישראליים שפעילים בקווים קורספונדנטיים מול הבנקים הפלסטיניים מוצאים את עצמם עתה מול דילמה משפטית-עסקית. מצד אחד – היעדר הגנה משפטית מונע מהם לנהל פעילות עם הרשות ללא חשש. מצד שני – עצירת הפעילות עלולה להוביל לפגיעה בלקוחות, במוניטין, ואף ליצור בעיות מול גורמים בינלאומיים.
בנקים אשר יבחרו להפסיק את הקשרים עם הרשות, עשויים לפגוע גם בגורמים ישראליים הפועלים בשוק הפלסטיני, כולל יצרנים, סוחרים ויצואנים שמסתמכים על המערכת הבנקאית לפעילות יומיומית.
מבחינה מדינית, ההחלטה נתפסת כמהלך נגד הרשות הפלסטינית – אך במשרד האוצר מציגים את הצעד כתגובה עניינית לאיום המשפטי, ולא כהחלטה מדינית טהורה. עם זאת, אי אפשר לנתק את ההקשר הרחב של סנקציות אישיות מצד מדינות אירופה, והקונפליקט הדיפלומטי החריף בין ירושלים לרמאללה.
