בית משפט פדרלי בארה״ב דחה את בקשת המדינה למנות נאמן חיצוני בהליך פשיטת הרגל של Genesis, והותיר את ניהול התיק ללא התערבות חריגה. ההחלטה אינה מנקה את יואלי לנדא מביקורת, אך מחלישה את טענות הרגולטורים ומותירה את ההליך במסלול הקיים, תוך השארת פתח לתביעות אזרחיות עתידיות
ביום חמישי האחרון התערב בית משפט פדרלי בארצות הברית בפרשה שמעסיקה בחודשים האחרונים את שוק הסיעוד האמריקאי, את רשויות הפיקוח ואת מערכת המשפט, פרשת קריסתה של רשת בתי האבות Genesis HealthCare. במרכז הפרשה עומד המיליארדר החרדי, חסיד סאטמר, הנגיד יואלי לנדא, משקיע מרכזי בחברה, אשר שמו נקשר הן להצעות הרכישה של נכסיה והן לשורת טענות מצד נושים ורגולטורים.
בזמן שבית המשפט דן בענינו, לנדא רקד בישראל בחתונות גור וויז׳ניץ שם זכה לכבוד והערכה. שמו של לנדא לא מפסיק לרדת מהכותרות, ובשנה האחרונה הוא נקשר לתרומות ענק שהעניק בעיקר לחסידות גור. הוא עסוק בלהפיץ מסרים נגד השתלבות במדינת ישראל, כהשקפת סאטמר. בנושא הזה הוא העניק מכתב לאדמו״ר מגור, בעת שטס חזרה לישראל במטוסו של לנדא.
כאמור, לפני מספר ימים, בית המשפט לפשיטות רגל של מחוז צפון טקסס דחה את בקשת לשכת הנאמן האמריקאי למנות נאמן חיצוני שייטול מידי הנהלת Genesis את השליטה בהליך פשיטת הרגל. ההחלטה, שניתנה לאחר דיון ממושך שנערך ב־29 בינואר 2026 בתיק Genesis Healthcare Inc, מספר 25-80185, קובעת כי לא הוצגה תשתית ראייתית מספקת לצעד החריג של מינוי נאמן, צעד שנחשב לאחת הסנקציות החמורות בדיני פשיטת הרגל האמריקאיים.
כך החלטת בית המשפט תשפיע על יואלי לנדא
לכאורה מדובר בהחלטה טכנית, אך בפועל יש לה משמעות רחבה, גם ביחס למעמדו של יואלי לנדא בפרשה. דחיית הבקשה מנעה התערבות ישירה של המדינה בניהול ההליך, והותירה את התיק במסלול שנקבע לאחר אישור מכירת נכסי החברה בינואר. במובן זה, מדובר בהתפתחות שמחלישה את קו הטענות החריף של רשויות הפיקוח כלפי ההתנהלות סביב Genesis, גם אם אינה מנקה איש מאחריות.
כדי להבין מדוע שמו של לנדא ניצב בלב ההליך, יש לחזור כמה חודשים לאחור. Genesis HealthCare, שבעבר נחשבה לרשת בתי האבות הגדולה בארצות הברית, פנתה ביולי האחרון להגנה מפני נושים במסגרת Chapter 11. לפי מסמכי בית המשפט, החברה מפעילה כ־175 בתי אבות וסיעוד, ונקלעה לחובות בהיקף של יותר מ־1.6 מיליארד דולר, חלקם חובות בלתי מובטחים לנושים, בהם משפחות מטופלים, ספקים, קרנות פנסיה ורשויות מדינה.
ברקע לפשיטת הרגל עמדו מאות תביעות אזרחיות בטענות לפגיעות חמורות ואף מקרי מוות של מטופלים. לפי דיווחים שהתבססו על מסמכי ההליך, Genesis העריכה כי סך התיקים, סגורים ותלויים, עשוי להגיע לכ־259 מיליון דולר. בנוסף, נחשף כי ערב הפנייה לבית המשפט החברה טרם שילמה עשרות מיליוני דולרים שהתחייבה להם במסגרת פשרות עם משפחות, סכומים שנותרו תלויים עם פתיחת ההליך.
יואלי לנדא הוא המשקיע המרכזי ובעל ההשפעה בחברה
יואלי לנדא הוגדר לאורך ההליך כמשקיע המרכזי וכגורם בעל השפעה מכרעת בחברה, אף אם לא בכל שלב כבעל מניות פורמלי. כבר בשלבים הראשונים של פשיטת הרגל עלתה יוזמה למכור את נכסי Genesis במסגרת מכרז, תוך שילוב סעיפים חריגים: הענקת חסינות משפטית רחבה למשקיעים ולגורמים פנימיים, ובראשם לנדא, מפני תביעות אזרחיות קיימות ועתידיות.
המהלך הזה, שנחשף בדיונים בדצמבר 2025, עורר התנגדות חריפה מצד נושים, משפחות מטופלים ולשכת הנאמן האמריקאי. השופטת סטייסי ג׳רניגן הבהירה אז כי לא תאשר עסקה הכוללת “שחרור מאחריות” ללא בחינה מלאה של תום הלב, ובפרט כאשר הגורמים המבקשים את החסינות אינם מתייצבים להעיד בפני בית המשפט. לפי הפרוטוקולים, לנדא ביקש לרכוש את נכסי Genesis באמצעות חברה אחרת שבשליטתו, אך לא הופיע לדיונים ולא השיב לצו זימון לעדות.
המשמעות הייתה ברורה: בית המשפט סגר את הדלת בפני מתווה של פשיטת רגל שמוחקת חובות, מעניקה חסינות אישית, ומאפשרת רכישה מחודשת של הנכסים “נקיים” מתביעות. במקביל, הוטחה ביקורת קשה באופן ניהול המכרז הראשון, שבו הובילה הצעה המזוהה עם לנדא. בית המשפט קבע כי נפלו בו אי־סדרים, והורה לבטלו ולקיים מכרז חדש תחת פיקוח הדוק יותר.
המכרז השני כבר נערך באקלים אחר. ב־20 בינואר 2026 אישרה השופטת את מכירת כלל נכסי Genesis לישות בשם 101 West State Street, הקשורה לחברת NewGen. העסקה לא כללה סעיפי חסינות למשקיעים, והוצגה ככזו שמעניקה ודאות גדולה יותר לנושים.
אלא שגם לאחר אישור המכירה, לשכת הנאמן האמריקאי לא ויתרה. היא ביקשה למנות נאמן חיצוני בטענה לניגודי עניינים בצמרת Genesis ולחשש ל”נאמנות כפולה”. אחת הראיות המרכזיות הייתה עדות של חבר ועדת הנושים, שלפיה סמנכ״ל הכספים של Genesis פנה אליו לאחר המכרז השני וטען כי ההצעה של לנדא הייתה עדיפה, ואף ביקש שהשיחה תישאר מחוץ לפרוטוקול.
בית המשפט קבע כי לא הוכחה הונאה בחברה של יואלי לנדא
בדיון ב־29 בינואר, בשבוע שעבר, הכירה השופטת בכך שהאירוע מעורר אי־נוחות, אך קבעה כי הוא אינו חוצה את הרף המשפטי הגבוה הנדרש למינוי נאמן. לדבריה, החוק מתיר צעד כזה רק במקרים של הונאה, חוסר יושר מובהק או ניהול כושל קיצוני, או כאשר מינוי הנאמן משרת בבירור את טובת הנושים. במקרה הזה, קבעה, התנאים לא התקיימו, בין היתר משום שוועדת הנושים עצמה התנגדה למהלך, ומכיוון שמינוי נאמן עלול היה להביא לביטול העסקה ולקריסת מימון החירום של החברה.
אז מה המשמעות לגבי יואלי לנדא. מצד אחד, ההחלטה האחרונה אינה קובעת ממצאים לטובתו ואינה מוחקת את הביקורת שנמתחה עליו בשלבים מוקדמים של ההליך. מצד שני, היא מסמנת גבול ברור: בית המשפט סירב לאמץ את עמדת רשויות הפיקוח שלפיה יש צורך בהתערבות חריגה בניהול התיק, ואף השאיר על כנה עסקה שבמסגרתה לנדא אינו רוכש את הנכסים ואינו מקבל חסינות.
במילים אחרות, הניסיון לבלום “קומבינה” של חסינות ורכישה מחודשת נבלם כבר בדצמבר. ההחלטה הנוכחית מינואר משקפת קביעה שונה: אין די בחשדות ובאי־נוחות כדי להפקיע את ניהול ההליך מידי החברה. עם זאת, השופטת הבהירה כי שאלות הנוגעות לאחריותם של גורמים שונים לקריסת Genesis עשויות להתברר בעתיד במסגרת תביעות אזרחיות נפרדות.
יואלי לנדא נותר, בשלב זה, מחוץ להליך המשפטי הפעיל. דלת אחת נסגרה בפניו, זו של רכישה עם חסינות. דלת אחרת, זו של מינוי נאמן חיצוני, נסגרה בפני המדינה. המאבק על האחריות לקריסת Genesis, כך נראה, עוד רחוק מסיום.
