החרדים במספרים: תחנת הרדיו המואזנת ביותר, מספר הגברים החרדים שעובדים, שיעור הנשים המחוברות לאינטרנט, והפערים המדויקים בשכר – לראשונה, מוצגת תמונה מלאה של המגזר החרדי בישראל, כפי שעולה מדוח עומק שנערך במהלך שנת 2024 ע"י 'הרשות החרדית' וכולל עשרות גרפים, מחקרים, סקרים ונתוני שטח על כל תחומי החיים: כלכלה, תעסוקה, רווחה, תקשורת, חינוך, בריאות ודיגיטל
החברה החרדית מונה קרוב למיליון איש, והיא נבדלת כמעט בכל פרמטר מדמוגרפיות אחרות: שיעור הילודה גבוה משמעותית, ממוצע הגילאים נמוך, שיעור האקדמאים עדיין נמוך, שעות העבודה קצרות יותר, הפערים בשכר עמוקים, הנגישות לשירותים טכנולוגיים מוגבלת, והצריכה התקשורתית מתנהלת במסלולים נפרדים לחלוטין מאלו של הציבור הכללי. עם זאת, ישנן מגמות של שינוי, בעיקר בקרב נשים, בחלק מענפי ההשכלה וההכשרה, וגם בצמיחה של שיח כלכלי פנימי.
גבר חרדי משתכר בממוצע 9,929 שקלים
התחום הראשון שבו ניכרים הפערים באופן חד הוא תחום ההכנסה. גבר חרדי משתכר בממוצע 9,929 שקלים לחודש ברוטו, פחות ממחצית מהשכר הממוצע של גבר יהודי לא חרדי, שמרוויח כ-20,464 שקלים. אצל הנשים הפער מעט קטן יותר, אך עדיין מהותי: אישה חרדית משתכרת 8,617 שקלים בממוצע, לעומת 13,057 שקלים בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות.
מעבר לגובה השכר, גם היקף העבודה שונה: גברים חרדים עובדים בממוצע 36.5 שעות שבועיות, לעומת 45 שעות בקרב גברים אחרים. נשים חרדיות עובדות 32.5 שעות, לעומת 38.5 אצל נשים יהודיות לא חרדיות. כלומר, הפערים בהכנסה נובעים לא רק מסוגי עיסוק או חסמים תרבותיים אלא גם מתת-תעסוקה והיקף משרות חלקי במיוחד.
כאשר בוחנים באילו תחומים עובדים גברים ונשים חרדים, עולה תמונה ברורה: גברים מועסקים בעיקר בענף החינוך (28 אחוזים), בשירותים קהילתיים (21 אחוזים) ובמסחר (17 אחוזים). אצל הנשים החרדיות הריכוז מובהק אף יותר – 61 אחוזים מועסקות בחינוך, 17 אחוזים בשירותים קהילתיים, ו-12 אחוזים בבריאות ורווחה. ייצוג חרדי בענפי פריון גבוה כמו טכנולוגיה, תעשייה מתקדמת או פיננסים הוא זניח, ולמעשה, כמעט בלתי קיים.
שיעורי התעסוקה עצמם נמוכים אף הם. רק כ-52 אחוזים מהגברים החרדים בגיל העבודה העיקרי עובדים, לעומת 86 אחוזים מהגברים היהודים הלא חרדים. בקרב הנשים החרדיות התמונה מעט מעודדת יותר: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה מגיע ל-72 אחוזים, אך גם הוא נמוך ביחס ל-81 אחוזים בקרב נשים לא חרדיות.
הפערים החריפים הללו מחמירים עוד יותר כאשר בוחנים את ההכשרות המקצועיות והאקדמיות. רק כחמישה אחוזים מכלל הסטודנטים הגברים במערכת מה"ט – ההכשרה הטכנולוגית הממשלתית – הם חרדים. עם זאת, מדובר בעלייה דרמטית ביחס לעשור הקודם, אז עמד שיעורם על שני אחוזים בלבד.
המספר האבסולוטי של גברים חרדים הלומדים במערכת עלה מכ-200 לכ-1,000. בצד הנשי, הנתונים מצביעים על כ-9,000 נשים חרדיות הלומדות במסגרות טכנולוגיות, בעיקר בתוך סמינרים. מהן, כ-2,236 לומדות מחשבים, 786 אדריכלות, ו-293 עיצוב תקשורת חזותית. בתחומים כמו הנדסה, כימיה, תעשייה וניהול – מספר הסטודנטיות החרדיות כמעט אפסי. גם אם נרשמה עלייה ניכרת בהיקף הלימודים, הפיזור התחומי מוגבל מאוד ונטוע כמעט כולו בענפי הוראה, מחשבים בסיסיים ועיצוב.
תחנת הרדיו החרדית המובילה היא "קול חי"
בעוד שבתחום ההשכלה ניכרת מגמת התרחבות, הרי שבתחום התקשורת, הדמיון לציבור הכללי כמעט ואינו קיים. הציבור החרדי צורך תכני רדיו ועיתונות באמצעים ייחודיים, בעיקר בתחנות ייעודיות ובעיתונות מפלגתית. תחנת הרדיו החרדית המובילה היא "קול חי", שמחזיקה ב-34 אחוזי האזנה קבועים ו-41 אחוזי האזנה מזדמנים. אחריה "קול ברמה" עם 22 אחוזים קבועים ו-33 אחוזים מזדמנים. לתחנות הלוויין המוזיקליות יש גם כן נוכחות משמעותית – 30 אחוזים מאזינים לעיתים לקול חי מיוזיק, ו-15 אחוזים מאזינים לקול פליי, בעיקר בקרב הציבור החסידי. התחנות הכלליות כמו גלי ישראל וכאן מורשת כמעט שאינן נצרכות, רק כ־12 אחוזים מאזינים להן.
האזנה לתחנות רדיו נבדלת לפי זרמים. הציבור הליטאי מזוהה עם קול חי וקול חי מיוזיק, הציבור החסידי עם קול פליי, ואילו הציבור הספרדי מתפלג בין קול ברמה לקול חי מיוזיק. גם העיתונות המודפסת נשארת דומיננטית מאוד, 89 אחוזים מהציבור החרדי קוראים עיתון מודפס לפחות פעם בשבוע, כאשר כל זרם קורא את עיתונו המזוהה, יתד נאמן (ליטאים), המודיע (חסידים), יום ליום (ספרדים). הפילוג מובהק: כ-74 אחוזים אינם נחשפים כלל לעיתונות חרדית שאינה מזוהה עם הזרם שלהם.
30% מהחרדים לא משתמשים באינטרנט
בממד הטכנולוגי והדיגיטלי, הפערים הופכים למבניים. שלושים אחוזים מהחרדים אינם משתמשים כלל באינטרנט. מתוך שבעים האחוזים שכן מחוברים, רק 44 אחוזים מחזיקים חיבור ביתי, ורובם המוחלט מגבילים את השימוש לצרכים בסיסיים בלבד: 81 אחוזים משתמשים באינטרנט רק עבור שימוש בדואר אלקטרוני, 57 אחוזים לפעולות חיוניות כמו תשלומים או קביעת תורים. רק 16 אחוזים משתמשים באינטרנט לצורכי למידה מרחוק, ו-43 אחוזים עושים בו שימוש לצרכי עבודה.
היעדר חיבור רציף ונגיש לאינטרנט משפיע באופן ישיר על היכולת לקבל שירותים ציבוריים. טפסים דיגיטליים, אפליקציות ייעודיות, תשלומים בתחבורה ציבורית, כל אלו הופכים לחסומים עבור חלק גדול מהאוכלוסייה. כך, למשל, מי שאין לו גישה לאפליקציית רב-קו או אפליקציית תשלום, משלם יותר. בנוסף, רבים מפספסים הודעות ועדכונים הנשלחים בדוא"ל או בהודעות SMS. התוצאה: עשרות אלפי חרדים פונים מדי שנה לנציגי ציבור כדי לקבל מידע או טיפול, ולא לשירותים הרשמיים של המדינה.
השונות החרדית אינה מתמצה רק בכלכלה או תקשורת. גם בפן הדמוגרפי ניכר הבדל דרמטי: 47 אחוזים מהאוכלוסייה החרדית הם ילדים מתחת לגיל 15, כמעט פי שניים מהשיעור באוכלוסייה היהודית הכללית.
על פי הדוח של 'הרשות החרדית', המצב הבריאותי של האוכלוסייה החרדית כולל אתגרים ייחודיים: שיעור תת-גובה גבוה במיוחד בקרב תלמידי כיתות ז’ ו-ח’, שיעור אנמיה גבוה בקרב בנות, צריכת ממתקים מופרזת, היענות נמוכה לחיסונים ולבדיקות סקר, ורק 13 דיאטניות שפועלות בכל תחנות טיפת החלב החרדיות ברחבי הארץ. נוסף על כך, שירותים רפואיים רבים אינם מונגשים תרבותית או לשונית לציבור החרדי, וחסמים סביב פנייה לשירותים נפשיים או פסיכולוגיים מביאים לכך שתופעות רבות אינן מטופלות.
אמון נמוך מאוד במערכת השלטונית
לבסוף, האמון במערכת השלטונית נמוך במיוחד. במדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2024, העניק הציבור החרדי למוסדות המדינה ציון ממוצע של 3.1 מתוך 10. המשמעות ברורה: אמון נמוך, ניתוק מערכתי, ותלות קבועה במתווכים בלתי רשמיים.
בתמונה הכוללת עולה כי החברה החרדית, על כל רבדיה, מתנהלת לפי קודים משלה, לא מתוך רצון להתבדלות, אלא מתוך מערכת חיים שנבנתה במקביל לזו הממלכתית. עם זאת, שינויים מתרחשים: יותר נשים חרדיות משתלבות בהכשרה טכנולוגית, יותר גברים בוחנים נתיבי תעסוקה חדשים, ויותר יוזמות פנימיות עולות כדי לגשר על הפערים.
