השקל מתחזק: שער הדולר יורד ל-3.35 שקלים והיורו ל-3.90. ברקע, סערה סביב פיטורי מושלת הפד ליסה קוק בידי טראמפ, והמתנה לנתוני התעסוקה בארה"ב שיכריעו את כיוון הריבית
השקל המשיך להתחזק הבוקר (רביעי) במסחר במטבע חוץ, כשהדולר נחלש ב-0.1% ונסחר ברמה של 3.35 שקלים. מדובר בהמשך מגמה מהיממה הקודמת, שבה איבד הדולר כ-0.5% מערכו מול המטבע המקומי. גם היורו ירד בשיעור דומה ונסחר סביב 3.90 שקלים.
המגמות בשוק העולמי
הדולר מתקן מעט בשווקים הבינלאומיים. מדד הדולר אינדקס, הבוחן את עוצמת המטבע מול סל מטבעות מובילים, עלה ב-0.2% לרמה של 98.4 נקודות. היורו נחלש ב-0.2% מול הדולר ונסחר ב-1.16 דולר, ואילו הפאונד ירד ל-1.34 דולר. הין היפני רשם יציבות יחסית סביב 144 ין לדולר, בעוד הפרנק השוויצרי התחזק קלות.
אתמול איבד הדולר כ-0.3% מול המטבעות המובילים, בעקבות החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ לפטר את מושלת הפדרל ריזרב ליסה קוק. המהלך, חריג בהיסטוריה של הפד, נתפס כהתערבות ישירה בעצמאות הבנק המרכזי.
המשבר סביב הפדרל ריזרב
טראמפ נימק את ההדחה בכך שקוק הציגה לטענתו הצהרות כוזבות בעת נטילת משכנתאות. קוק הגיבה כי "אין לנשיא סמכות לפטר אותי" והודיעה כי בכוונתה לפנות לבית המשפט. הפדרל ריזרב פרסם הודעה רשמית לפיה יכבד כל הכרעה משפטית שתתקבל בנושא.
הסערה בארה"ב משפיעה על השווקים, שכן פיטורי מושלת הפד מגבירים את חוסר הוודאות סביב המדיניות המוניטרית. עם זאת, רוב האנליסטים ממשיכים להעריך כי הסוגיה המרכזית לשוק המט"ח היא נתוני המאקרו הקרובים, ולא הפוליטיקה הפנימית בוושינגטון.
המתנה לנתוני התעסוקה
במרכז תשומת הלב עומד כעת דוח התעסוקה האמריקני לחודש אוגוסט, שיתפרסם ביום שישי הבא. הדוח הקודם, של חודש יולי, הצביע על חולשה דרמטית בשוק העבודה עם ירידה חדה במספר המשרות החדשות. בעקבות הנתונים, עלו ההערכות כי הפדרל ריזרב ייאלץ לעבור למדיניות של הפחתות ריבית כבר בהחלטה הקרובה ב-17 בספטמבר.
יו"ר הפד, ג'רום פאוול, אמר בשבוע שעבר כי "התנאים מאפשרים מעבר למדיניות מרחיבה", מה שחיזק את ההערכות בשוק. נכון להיום, החוזים העתידיים מתמחרים סיכוי של כ-85% להפחתת ריבית בספטמבר. דוח נוסף שיצביע על חולשה יחזק כמעט סופית את התחזית, בעוד נתונים חזקים או בינוניים עלולים לערער את הציפיות.
האם התחזקות השקל מועילה לכלכלה?
בישראל, בנק ישראל נדרש לאזן בין השפעת השקל החזק על היצואנים לבין תרומתו לבלימת האינפלציה. התחזקות המטבע המקומי מוזילה את עלויות היבוא, בעיקר של מוצרי צריכה ודלק, אך מקשה על תעשיות שמייצאות לחו"ל.
ההחלטה הקרובה של הוועדה המוניטרית תתקבל על רקע סביבת אינפלציה מתונה יחסית, לצד סימני האטה בצמיחה. בעוד חלק מהכלכלנים צופים שבנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי, אחרים מעריכים כי יבחר בצעד זהיר של הפחתה, בהתאם למגמות הגלובליות.
מול השקל: היורו ירד אל מתחת ל-3.90
בחודשים האחרונים נע השקל בטווח של 3.30–3.70 שקלים לדולר. באוקטובר 2024 נסחר הדולר סביב 3.72 שקלים, בעוד שבתחילת 2025 ירד מתחת ל-3.40 בעקבות גיוסי הון משמעותיים בהיי-טק הישראלי והתחזקות ההשקעות הישירות.
גם בזירה האירופית נרשמו תנודות חדות: היורו נסחר לפני כשנה סביב 4 שקלים, וכעת ירד אל מתחת ל-3.90. ירידה זו משקפת גם את חולשת הכלכלה האירופית, שהבנק המרכזי שלה מתלבט בין המשך העלאות ריבית לבין צעדים מרחיבים.
לדברי אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים, "התחזקות השקל בימים האחרונים נובעת משילוב בין גורמים גיאופוליטיים לאינדיקציות כלכליות בינלאומיות. המשקיעים לוקחים בחשבון את ההתחממות ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסוריה וללבנון, לצד הציפיות להורדת ריבית נוספת בארצות הברית. עם זאת, לא ברור אם גם בנק ישראל יבחר להוריד ריבית בהחלטה הקרובה".
הנתונים הצפויים בשבועות הקרובים יכריעו את כיוון המטבעות. בארה"ב יתפרסמו בנוסף לדוח התעסוקה גם נתוני אינפלציה חדשים, ואילו בישראל צפויים נתוני הצמיחה לרבעון השני. אירופה תפרסם בימים הקרובים נתוני סנטימנט עסקי, שישפיעו על מסחר ביורו.
בינתיים, השקל ממשיך להפגין עוצמה מול המטבעות המרכזיים, כשהשווקים המקומיים והעולמיים ממתינים להתפתחויות בוושינגטון ובפרסומים הכלכליים בארה"ב. כל נתון נוסף עשוי לשנות את כיוון הציפיות ולגרום לתנודתיות במסחר הקרוב.
