המלחמה עם איראן: הלמ"ס מפרסמת נתונים ראשוניים לרבעון השני של 2025, המצביעים על ירידה של 3.5 אחוז בתוצר המקומי הגולמי. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב־9.5 אחוז, ההשקעות בנכסים קבועים צנחו ב־12.3 אחוז, ואילו ההוצאה על כלי רכב זינקה באופן מפתיע בכמעט 69 אחוז
התכווצות חדה בתוצר בעקבות המלחמה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ראשון) את האומדן הראשון לתוצר המקומי הגולמי ברבעון השני של שנת 2025, ממנו עולה תמונה מטרידה של האטה כלכלית. לפי הנתונים, התמ"ג ירד ב־3.5 אחוז לעומת הרבעון הראשון של השנה, לאחר עלייה של 3.1 אחוז שנרשמה בו. מדובר בירידה החדה ביותר מאז השבעה באוקטובר. במונחים לנפש הירידה אף חדה יותר, כ־4.4 אחוז בחישוב שנתי.
המלחמה באיראן, המכונה "עם כלביא", מוגדרת כגורם המרכזי לסטייה בנתוני הצמיחה. בלמ"ס ציינו כי ההוצאה לצריכה פרטית וההשקעה בנכסים קבועים נפגעו באופן חריף במיוחד.
הצריכה הפרטית הכללית ירדה ב-4.1 אחוז, אך כאשר בוחנים את ההוצאה לנפש מתגלה תמונה חריפה יותר. ההוצאה השוטפת לנפש על מזון, משקאות, שירותים אישיים, דיור, דלק וחשמל צנחה ב־9.5 אחוז. גם ההוצאה למוצרים בני קיימא למחצה כמו הלבשה, הנעלה ומכשירים ביתיים קטנים ירדה ב-34.6 אחוז. בנוסף, ההוצאה למוצרים בני קיימא לנפש ירדה ב־10.1 אחוז.
למרות המלחמה עם איראן: עלייה מפתיעה ברכישת רכבים
חרף ההאטה הכללית נרשמה עלייה יוצאת דופן בהוצאות על כלי רכב לשימוש פרטי. לפי נתוני הלמ"ס, מדובר בזינוק של 68.7 אחוז בחישוב שנתי. כלכלנים מעריכים כי התופעה נובעת מציפייה לעליות מחירים נוספות, לצד מגמות של הקדמת רכישות בצל אי הוודאות הביטחונית.
על פי נתוני הלמ"ס, ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב־12.3 אחוז בחישוב שנתי, ירידה הממחישה את הפגיעה בהיקף הפעילות העסקית והביטחון של המגזר הפרטי. נתון זה מצביע על עצירה בפרויקטים משמעותיים במשק, ובמיוחד בענפי הבנייה והתעשייה.
נתוני הלמ"ס מצביעים גם על ירידה חדה ביצוא. יצוא השירותים ירד ב־9.6 אחוז, ואילו יצוא השירותים שאינם כוללים תיירות וחברות הזנק ירד ב־4.6 אחוז. סך יצוא הסחורות מענפי התעשייה (למעט יהלומים) ירד ב־3.8 אחוז, ובחישוב כולל נרשמה ירידה של 6.9 אחוז ביצוא הסחורות והשירותים.
כך המלחמה עם איראן השפיעה על המשק בטווח הקצר
לצד הירידה החדה ברבעון השני, נתוני הלמ"ס מציגים גם מגמות חיוביות בהשוואה לרבעון המקביל ב־2024. על פי הנתונים, התוצר עלה ב־1.6 אחוז לעומת השנה שעברה, התוצר העסקי עלה ב־1.1 אחוז, הצריכה הפרטית ב־0.9 אחוז, וההשקעות בנכסים קבועים זינקו ב־6.9 אחוז בהשוואה שנתית.
הפער בין ההשוואה הרבעונית לשנתית ממחיש עד כמה המלחמה השפיעה על המשק בטווח הקצר. בעוד שבתחילת השנה התמונה הצביעה על התאוששות, הרי שהאירועים הביטחוניים האחרונים בלמו את המגמה ושינו את הכיוון.
הנתונים החדשים מעלים שאלות משמעותיות לגבי המשך השנה. אם המלחמה תימשך, ההשפעות על המשק עלולות להחריף עוד יותר. הממשלה תידרש להתמודד עם ירידה חדה בצריכה ובהשקעות, לצד ירידה ביצוא, ולגבש צעדים שיחזירו את האמון של הציבור ושל המגזר העסקי. התמודדות עם האתגר הכלכלי הזה תדרוש גם החלטות תקציביות מורכבות, שיכולות לכלול צעדי צנע או שינויים במדיניות הפיסקלית.
האם בנק ישראל יוריד את הריבית?
הנתונים הכלכליים האחרונים שמציגים חולשה ברורה במשק הישראלי אינם צפויים להביא לשינוי מיידי בהחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל, שתפורסם ביום רביעי הקרוב. לפי הערכות גורמים בשוק ההון וכלכלנים בכירים, חברי הוועדה המוניטרית של הבנק יעדיפו להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית, מתוך רצון לשמר את יציבות השווקים ולבחון את מגמות האינפלציה והפעילות הריאלית לאורך זמן. עם זאת, אותם כלכלנים מדגישים כי המשך המגמה הנוכחית, הכוללת האטה בצמיחה, ירידה בהיקפי הצריכה הפרטית ונתונים פושרים מהתעשייה ומהשוק הפיננסי, עשוי להכתיב שינוי גישה בהחלטה שלאחר מכן.
במילים אחרות, אף שבנק ישראל צפוי לשמור על קו זהיר בהחלטתו הקרובה, כבר עתה גוברות ההערכות כי בהחלטה המתוכננת ליום 29 בספטמבר עשוי הבנק לנקוט צעד אקטיבי יותר, שיכלול הפחתת ריבית ראשונה מאז החל תהליך העלאות הריבית. הפחתה כזו, אם תתרחש, תבוא מתוך מטרה להעניק דחיפה מחודשת למשק, שנמצא מתחת לתחזיות שהוצגו על ידי בנק ישראל עצמו ועל ידי משרד האוצר רק לפני חודשים ספורים. התחזיות שגובשו אז דיברו על יציבות יחסית ועל המשך צמיחה מתונה, אך בפועל מסתמנת תמונה מאתגרת בהרבה, שבה רמת הפעילות הכלכלית נותרת חלשה מהצפוי, והציבור כמו גם המגזר העסקי חשים בהאטה ממשית.
הפער הזה בין התחזיות האופטימיות של תחילת השנה לבין הנתונים המתפרסמים עתה, לצד הלחצים ההולכים וגוברים מצד השווקים והגורמים הכלכליים, עשוי להיות זה שיכריע את הכף וידחוף את בנק ישראל לנקוט בצעד של הורדת ריבית, במטרה לעודד מחדש את ההשקעות, לחזק את האמון בצמיחה העתידית ולהקל במעט על נטל החוב של משקי הבית והחברות.
