על רקע המתיחות הגוברת בין ארצות הברית לאיראן והיערכות לתקיפה אפשרית, כלכלנים מנתחים כיצד עלול להגיב שער הדולר מול השקל • התרחישים: נפילת המשטר באיראן, מלחמה קצרת טווח או עימות ממושך, והשלכותיהם האפשריות על שער הדולר, שוק ההון ופרמיית הסיכון של ישראל
המתיחות בין ארצות הברית לאיראן נמצאת בשיא חדש, לאחר השלמת פריסת כוחות אמריקאיים רחבה במזרח התיכון, כולל נושאות מטוסים, צוללות, משחתות ומטוסי קרב. ברקע ההיערכות הצבאית גוברת גם הדריכות בשווקים הפיננסיים, ובמרכזם שאלת ההשפעה האפשרית על שער הדולר מול השקל ועל שוק ההון בישראל. כלכלנים בכירים מציגים ארבעה תרחישים מרכזיים, הנעים בין התחזקות חדה של השקל לבין פיחות משמעותי במקרה של הסלמה ממושכת.
נכון לימים האחרונים, שער הדולר נסחר סביב 3.13 שקלים לדולר, רמה הנחשבת גבוהה ביחס להיסטוריה של המטבע הישראלי. השקל התחזק בעקביות מאז הזינוק מעל 4 שקלים לאחר אירועי אוקטובר, וחזר לרמות שאפיינו את השנים שקדמו למלחמה.
התרחיש הראשון והדרמטי ביותר הוא נפילת המשטר באיראן. פרופסור ליאו ליידרמן, לשעבר ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל וכיום יועץ כלכלי ראשי לבנק הפועלים, מעריך כי שינוי כזה עשוי להוביל לזרימות הון משמעותיות לישראל, לירידה חדה בפרמיית הסיכון ולעלייה בהשקעות הפיננסיות והריאליות. לדבריו, במצב כזה שער הדולר עשוי לרדת אף לרמות של 2 שקלים לדולר, תיסוף חריג בהיקפו של השקל. ליידרמן מציין כי אין רמה מספרית קבועה שמגבילה את תנועת המטבע, וכי בעבר כבר נשברו הערכות דומות שנחשבו בלתי סבירות, הדברים הובאו הבוקר בגלובס.
תרחיש אפשרי: תקיפה באיראן תרחיב את הסכמי אברהם
לצד נפילת המשטר, מציין ליידרמן גם אפשרות של התרחבות הסכמי אברהם והצטרפות מדינות נוספות באזור, ובראשן ערב הסעודית. תרחיש כזה עשוי להפחית את הסיכונים הגאופוליטיים באזור ולחזק את האמון של משקיעים בינלאומיים בכלכלה הישראלית, מה שעשוי להוביל להתחזקות נוספת של השקל ולירידה נוספת בשער הדולר.
תרחיש שני הוא הימנעות מתקיפה וחזרה לשולחן המשא ומתן סביב תוכנית הגרעין. רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, מגדיר זאת, כפי שהובא בגלובס, כתרחיש ביניים שבו תיתכן ירידה מסוימת ברמת האיום אך ללא שינוי מהותי בשער הדולר. לפי הערכתו, חלק מהציפיות לשינוי פוליטי או ביטחוני באיראן כבר מגולמות בשערי המטבע ובשוקי ההון, ולכן היעדר פעולה צבאית לא צפוי להביא לתיסוף חד של השקל.
איתי ליפקוביץ, מנכל ומייסד בית ההשקעות הורייזן, סבור כי תרחיש של גרירת רגליים הוא בעייתי עבור השווקים. לדבריו, אם לא תתקיים תקיפה אך איראן תמשיך לחזק את יכולותיה הצבאיות, השוק ימשיך לתמחר סיכון עתידי. במצב כזה שער הדולר עשוי להישאר מעל רמות של 3 שקלים, והשווקים ימשיכו לפעול תחת אי ודאות ממושכת.
התרחיש השלישי הוא מלחמה קצרת טווח מול איראן. מנחם מעריך כי מערכה מוגבלת שתוביל לפגיעה ביכולות הצבאיות של איראן עשויה להפחית את רמת הסיכון ולחזק את השקל, אך בעוצמה מתונה יחסית. לדבריו, השווקים עשויים לפרש תוצאה כזו כהפחתת איום והגברת הסיכוי להסדרים אזוריים, מה שעשוי להשפיע לחיוב על שער הדולר.
ליפקוביץ מוסיף כי בטווח הקצר תיתכן תגובת בהלה שתוביל להתחזקות הדולר ולירידות בשוקי ההון, אך לאחר מספר שבועות עשויה להתבסס הערכה כי הפגיעה ביכולות האיראניות תורמת ליציבות אזורית, ובמקרה כזה עשוי השקל להתחזק מחדש ושער הדולר לרדת.
מלחמה ארוכה עם איראן: השקל והדולר ייחלשו
התרחיש הרביעי והשלילי ביותר מבחינת השווקים הוא מלחמה ארוכה ומתמשכת מול איראן ושלוחותיה. מנחם מציין כי מצב כזה עלול להביא לפגיעה בתוצר, להמשך שיבושים בנתיבי סחר ולעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל. במצב כזה צפוי פיחות של השקל ושער הדולר עשוי לעלות משמעותית.
גם ליידרמן סבור כי כל תוצאה שאינה מביאה לשינוי מהותי במעמדה האזורי של איראן תשאיר את רמת הסיכון בעינה. לדבריו, גם אם מתרחשת תקיפה אך המשטר נותר על כנו והאיום הגרעיני נמשך, השווקים לא יראו בכך שינוי אסטרטגי, ולכן שער הדולר עשוי להישאר ברמות דומות לאלה של התקופה הנוכחית.
הכלכלנים מציינים כי בשנים האחרונות הוכיח שער הדולר תנודתיות חדה. לאחר אירועי אוקטובר זינק הדולר מעל 4 שקלים, ובהמשך חזר לרמות של מעט מעל 3 שקלים. בנוסף, בשווקים הבינלאומיים נרשמות הערכות סותרות לגבי כיוון הדולר, כאשר גופים מסוימים אף צופים אפשרות להיחלשות השקל לרמות של 3.8 שקלים לדולר במקרה של החמרה ביטחונית ממושכת.
על דבר אחד קיימת הסכמה רחבה, שער הדולר רגיש במיוחד להתפתחויות ביטחוניות וגאופוליטיות, וכל שינוי במאזן הכוחות באזור עשוי להשפיע במהירות על המטבע, על שוק ההון ועל החלטות השקעה של גורמים מקומיים וזרים. במציאות זו, תרחיש התקיפה האמריקאית באיראן נתפס כאחד הגורמים המרכזיים שעשויים לקבוע את כיוון המטבע בתקופה הקרובה.
