בעוד מדד המחירים לצרכן רשם עלייה מתונה יחסית בחודש מרץ, מחירי הדירות שוברים שיאים ומציבים אתגר מתמשך למשק הישראלי • המדד המלא
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2025, שהציג עלייה של 0.5% – קצב מעט גבוה מהתחזיות המוקדמות, אך עדיין תואם את מגמת ההאטה באינפלציה. שיעור האינפלציה השנתית ירד ל-3.3% – רמה שנמצאת אומנם מעל יעד היציבות של בנק ישראל (3%-1%), אך מייצגת רגיעה ביחס לשיאי השנה החולפת.
עם זאת, שוק הדיור ממשיך לרתוח. מדד מחירי הדירות רשם עלייה שנתית חדה של 7.5%, כאשר ההתייקרות הבולטת ביותר נרשמה במחוז הצפון – 11.7%. אחריו תל אביב עם עלייה של 9.7%, חיפה עם 8.8%, ירושלים עם 6.8%, הדרום עם 5.1%, והמרכז עם 3.8%. גם הדירות החדשות התייקרו בשיעור של 6.4% בשנה החולפת.
סקטורים נוספים שבלטו הם הלבשה והנעלה בהם נרשמה עלייה של 2.2% בחודש מרץ. קטגוריית פירות טריים חוותה התייקרות של 1.3%, שירותי דיור בבעלות הדיירים – עלייה של 1.2%, לעומת זאת, ריהוט וציוד לבית ותחום התקשורת רשמו ירידות של 0.4%.
ומה עם הריבית? בבנק ישראל צפויים להותיר את הריבית ברמה של 4.5%, לפחות בטווח הקצר. הירידה המתונה באינפלציה מעניקה לבנק גמישות תמרון, אך העלייה המתמשכת במחירי הדיור יוצרת דילמה – כיצד לבלום את שוק הנדל״ן מבלי להכביד על יתר הסקטורים במשק.
למרות נתוני מדד חיוביים לכאורה, שוק הדירות ממשיך להוות נקודת תורפה מרכזית במדיניות המוניטרית של ישראל. בעוד צרכנים רבים מדווחים על הקלה מסוימת ביוקר המחיה, הזינוק במחירי הנדל״ן מחזיר את תחושת הלחץ הכלכלי, בעיקר בקרב זוגות צעירים ומשקי בית בפריפריה.
מומחים מסבירים כי המשך ההתייקרות בענף הבינוי – לצד ציפיות לאי-ודאות גיאופוליטית וביטחונית – עשויים להקשות על בלימת המחירים. בינתיים, נראה שבנק ישראל יבחר להמתין להתפתחויות נוספות לפני שינוי ברמת הריבית, בעוד הממשלה נדרשת לנקוט צעדים פיסקליים ממוקדים – בעיקר בהסרת חסמים בירוקרטיים, הגדלת היצע הקרקעות, ועידוד השקעות בדיור בר-השגה.
