העושר הממוצע לנפש ירד בלמעלה ממחצית מהשווקים שנבדקו, בעיקר עקב אינפלציה ותשואות חלשות; ארה”ב הוסיפה מעל 379 אלף מיליונרים בשנה אחת, סין במקום השני
דו”ח עולמי של בנק ההשקעות UBS חושף כי למעלה ממחצית מהשווקים שנבדקו חוו ירידה ריאלית בעושר משקי הבית בשנה החולפת – 2024. מתוך 56 שווקים שנבדקו, יותר מ-50% רשמו ירידה בעושר לנפש לאחר התאמה לאינפלציה, כך לפי הממצאים.
לפי UBS, העושר הפרטי הגלובלי (net worth) רשם עלייה של 4.6% בשנת 2024, המשך למגמת עלייה שנמשכת מהשנה הקודמת – אז נרשמה עלייה של 4.2%. במקביל, הדו”ח מציין כי המדינות בהן נרשמה ירידה ריאלית בעושר היו לרוב כאלה שהתמודדו עם אינפלציה גבוהה או תשואות נמוכות בשווקים הפיננסיים.
באירופה, בריטניה, צרפת וטורקיה בלטו בירידות בעושר הריאלי. בטורקיה, בה האינפלציה חצתה את רף ה-75% במהלך השנה, נרשמה ירידה של 14% בעושר הריאלי הממוצע למשק בית. גם מקסיקו, איחוד האמירויות, סין היבשתית ורוסיה הופיעו ברשימת המדינות עם ירידות ריאליות בעושר.
לעומת זאת, אזור אמריקה רשם צמיחה חדה יותר: עלייה של מעל 11% בעושר הפרטי – במיוחד בארצות הברית, שנהנתה מדולר יציב ומשווקים פיננסיים חזקים. בארה”ב נוספו למעלה מ-379,000 מיליונרים חדשים ב-2024 – קצב של למעלה מ-1,000 אנשים ביום. בסין נוספו 141,000 מיליונרים חדשים – כ-386 ביום – גידול של 2.3% לעומת השנה הקודמת.
UBS מציין כי מדינות עם פערים כלכליים מצומצמים יותר נטו לרשום עלייה בעושר החציוני (Median Wealth), גם אם ממוצע העושר ירד. הסבר אפשרי לכך הוא שהירידה בערך תיקי ההשקעות והשוק ההון פגעה באוכלוסיות העשירות יותר, המחזיקות נתח גדול יותר ממניות, בעוד המעמדות הנמוכים נהנו משכר יציב או עלייה בנכסים ריאליים.
המדינות המובילות בעולם בעושר ממוצע לנפש נותרו ללא שינוי מהותי: שווייץ דורגה ראשונה, אחריה ארה”ב, הונג קונג ולוקסמבורג.
עוד עולה מהדו”ח כי בעשור האחרון נרשמה עלייה ממוצעת של כ-3.8% בעושר הפרטי בעולם, אך פערי העושר בין המדינות ממשיכים לבלוט. UBS מציין כי תנודתיות בשוקי המניות, מדיניות מוניטרית שונה ואינפלציה משתנה הם הגורמים המרכזיים לתמורות החדות ברמות העושר העולמי.
בבריטניה, לדוגמה, התמ”ג רשם ירידה של 0.3% בחודש אפריל 2024, הירידה החודשית החדה ביותר מאז אוקטובר 2023, על רקע השפעות של סיום הטבות מס בשוק הנדל”ן והודעתו של נשיא ארה”ב לשעבר דונלד טראמפ על החלת מכסים רחבים – גורם שהכביד על הכלכלה הגלובלית.
במקביל, תחזיות הצמיחה של כלכלות רבות הורדו: תחזית הצמיחה לבריטניה הופחתה מ-1.6% ל-1.2% לשנה הנוכחית, ומ-1.5% ל-1% לשנה הבאה – תוצאה של השפעות מאקרו-כלכליות ומדיניות.
UBS מסכם כי המגמות הכלכליות הגלובליות מצביעות על פיצול מובהק בין מדינות עם יציבות מטבע ושווקים מתפקדים – שבהן חלה עלייה בעושר – לבין כאלה שמתמודדות עם לחצים אינפלציוניים, אי-יציבות כלכלית או שווקים קפואים, שבהן העושר של משקי הבית נשחק.
