קריאתו של יועצו הבכיר של חמינאי לסגור את מצר הורמוז מעוררת דאגה עולמית: מדובר בנתיב שדרכו עוברות כ-20 מיליון חביות נפט ביום – כ-21% מהסחר העולמי; אנליסטים מזהירים – מהלך כזה יפגע קודם כל באיראן עצמה, ויעורר זעם מצד סין והודו, שמהוות את שותפות הסחר המרכזיות שלה
העולם עוקב בדריכות אחר האפשרות להסלמה אסטרטגית נוספת במזרח התיכון: לאחר התקיפה האמריקאית על מתקני הגרעין של איראן, אחד היועצים הבכירים למנהיג העליון עלי חמינאי קרא בפומבי לסגירת מצר הורמוז – עורק השיט המרכזי של תעשיית הנפט העולמית.
איראן, שעדיין לא הגיבה צבאית באופן רשמי לתקיפות האמריקאיות, מבהירה באמצעות מקורביה כי ״כל האפשרויות על השולחן״. בין היתר, הוזכרו תקיפות על ספינות צי אמריקאיות והפסקת מעבר מכליות נפט דרך המצר. העורך הראשי של העיתון השמרני האיראני ״כיהאן״, חוסיין שריעתמדארי, טען: ״הגיע תורנו להגיב. סגירת מצר הורמוז היא תגובה טבעית ונכונה״.
גם הכלכלה האיראנית עצמה עלולה להיפגע קשות: סגירת המצר עלולה לשבש את ייצוא הנפט שלה, ולהחמיר את תלותה ביבוא דלקים חיוניים
האיומים מגיעים לאחר שארצות הברית הפעילה מטוסי B-2 ותקפה מתקנים גרעיניים מרכזיים באיראן, ובהם אתר פורדו התת-קרקעי. גורמים בטהראן טוענים כי מדובר ב״מעשה תוקפנות חמור עם השלכות ארוכות טווח״.
מהו מצר הורמוז?
מדובר ברצועת ים צרה באורך כ-160 ק״מ, וברוחב של כ-33 ק”מ בנקודה הצרה ביותר, המחברת בין המפרץ הפרסי לבין הים הערבי. זהו נתיב השיט המרכזי דרכו עוברים מעל 20 מיליון חביות נפט ביום – כרבע מתנועת הנפט העולמית. גם שליש מכמות הגז הנוזלי בעולם עוברת דרך המצר.
המדינות העיקריות שמשתמשות בו לייצוא הן ערב הסעודית, איראן, כווית, עיראק ואיחוד האמירויות – כולן תלויות במעבר החופשי בו כדי לשמור על רצף אספקה.
לפי החוק הבינלאומי, איראן ועומאן מחזיקות בריבונות על אזורים בתוך המצר, אך אינן רשאיות למנוע מעבר כלי שיט זרים. בפועל, איראן כבר ביצעה בעבר הטרדות של ספינות סוחר ואף תפשה מכליות נפט של מדינות יריבות.
אנליסטים טוענים כי סגירה מלאה של המצר אינה סבירה. אנאס אלחאג’י, מומחה לשוק האנרגיה, הסביר: ״המצר רחב מספיק ואינו בשליטת איראן בלבד – החסימה הפיזית שלו כמעט בלתי אפשרית״. גורמים נוספים הדגישו כי צעד כזה עלול להזיק קודם כל לאיראן עצמה.
כ-44% מהדלקים העוברים במצר מיועדים לשוק האסייתי – ובעיקר לסין והודו, שמהוות שותפות סחר מרכזיות של איראן. צעד חד-צדדי מצד איראן עשוי להוביל למתיחות כלכלית מול סין, שצפויה להתנגד בתוקף לפגיעה באספקת הנפט.
גם הכלכלה האיראנית עצמה עלולה להיפגע קשות: סגירת המצר עלולה לשבש את ייצוא הנפט שלה, ולהחמיר את תלותה ביבוא דלקים חיוניים. כפי שציין פרופ׳ מייקל רובין, לשעבר במשרד ההגנה האמריקאי, ״איראן תיפגע הרבה לפני שיריביה ייפגעו. זה יהיה מהלך הרסני כלפי הצבא והמשק שלה״.
למרות האזהרות, יש המזהירים מפני תרחישים קיצוניים. אמנה בקר, ראש תחום מזרח תיכון ואופ”ק בחברת Kpler, אמרה: ״זה תרחיש קיצוני, אך אנחנו נמצאים כבר עכשיו במצב קיצוני. אי אפשר לשלול לחלוטין את האפשרות הזאת״.
לסיכום, בעוד העולם בוחן את תגובת איראן למתקפה האמריקאית, סגירת מצר הורמוז נותרת כלי איום אסטרטגי – אך לא בהכרח מציאותי. עם זאת, כל רמז לפעולה בתחום הזה עלול להספיק כדי לזעזע את שוק האנרגיה העולמי, להקפיץ את מחירי הנפט ולעורר תגובה בינלאומית רחבת היקף.
