הזינוק במחירי האורז הפך את מוצר היסוד ביפן לקרב פוליטי, כשהממשלה פועלת בפאניקה, הציבור עומד שעות בתור, והבחירות בפתח
ביפן, מדינה שמזוהה יותר מכל עם קערת אורז חמה, הפך לאחרונה אחד ממוצרי היסוד הבסיסיים ביותר לסוגיה לאומית. עליית מחירים חדה, מחסור באספקה, תורים ארוכים בסופרמרקטים, סערה פוליטית סביב מדיניות ממשלתית – והכול סביב שקית אורז. בתוך כמה חודשים בלבד הפך המשבר הזה לאיום כלכלי ופוליטי, לקראת מערכת הבחירות הקרובה לבית העליון ביולי.
המשבר באורז איננו אירוע פתאומי. כבר כמה שנים שמחירי האורז ביפן מציגים מגמה עקבית של עלייה, אך בשנה האחרונה חל זינוק חד במיוחד. המחיר הממוצע של שק אורז במשקל 60 ק”ג הגיע ליותר מ־26,400 ין – כ־184 דולר – יותר מפי שניים מהמחיר שהיה נהוג רק שנה קודם לכן. תוצאה ישירה מכך: סופרמרקטים מדווחים על מדפים ריקים, תורים שנמשכים שעות וצרכנים שנאלצים להצטייד באורז במספר אריזות מצומצם – אחת בלבד למשפחה – כאשר המדינה שחררה לראשונה מלאי חירום לשוק האזרחי שלא בעקבות אסון טבע.
למשבר כמה סיבות מרכזיות. תפוקת הגידול ב-2023 הייתה נמוכה מהרגיל בשל תנאי אקלים קשים שפגעו ביבול. במקביל, החשש ממחסור גרם גם לצרכנים וגם לסיטונאים לאגור אורז בכמויות חריגות מתוך הנחה שהמחירים רק ימשיכו לעלות – תופעה שהעמיקה את המחסור בפועל. לכך נוספה מדיניות ממשלתית ארוכת שנים שבמסגרתה המדינה הגבילה את שטחי גידול האורז, במה שמכונה מדיניות הגנפן – מתוך מטרה לשמור על מחירים גבוהים ולרצות את ציבור החקלאים הכפריים, קבוצה בעלת השפעה פוליטית רבה. בנוסף, יפן שומרת על רגולציה מחמירה בכל הנוגע לייבוא אורז, על מנת להגן על הייצור המקומי, והדבר הקשה על תגובה מהירה לשיבושים באספקה.
בתגובה לביקורת הציבורית, פתחה הממשלה בשורת צעדים חירומיים: שחרור של מאות אלפי טונות אורז ממלאי החירום הלאומי, מכירת האורז במחיר מסובסד לקמעונאים, קביעת מחיר נמוך במיוחד של 2,000 ין ל־5 ק”ג, והגבלה על רכישת אריזות – אריזה אחת בלבד למשפחה. במקביל, הוקמה ועדת שרים ייעודית לבחינת רפורמה כוללת במדיניות האורז. המשבר קיבל תפנית דרמטית כאשר שר החקלאות התבטא שהוא כלל אינו מודע למחירי האורז מכיוון שהוא “מקבל אותו במתנה מתומכים”. בעקבות הסערה הציבורית, הוא פוטר מיידית על ידי ראש הממשלה שיגרו אישיבה.
הדיון סביב מדיניות האורז הגיע גם לפרלמנט. ב-5 ביוני התקיימה עצרת חירום בבניין הסנאט תחת הכותרת “כעת הזמן לשמור על המזון והחקלאות של יפן”, בה השתתפו חקלאים, נציגי אגודות JA ופעילים. העצרת קראה לביטול מדיניות הגנפן ולעידוד גידול אורז בהתאם לביקוש הקיים. טויו אקיאמה, יו”ר איגוד החקלאים של היטאצ’י, טען שהממשלה כופה על חקלאים לצמצם כ-35% מהשטחים החקלאיים שמיועדים לאורז – וזאת על בסיס תחזיות שגויות. מיצ’יו קוקאצו, ראש התאחדות הצרכנים של יפן, הזהירה מפני יבוא אורז מארה”ב המכיל חומרים משמרים בכמות גבוהה, שלדבריה עלולים לפגוע בבריאות הציבור. חברת הסנאט טומוקו קאמי מהמפלגה הקומוניסטית קראה לממשלה לקחת אחריות מלאה על יציבות המחירים והאספקה.
המשבר אינו רק כלכלי – הוא גם פוליטי. במשך שנים שמרה יפן על מדיניות שנועדה לרצות את ציבור החקלאים הכפריים, שנחשב למאגר מצביעים נאמן של המפלגות השלטות. אלא שכעת, כאשר האינפלציה פוגעת באוכלוסייה העירונית, והציבור נאלץ לעמוד בתור במשך שעות, האיזון הזה מתערער. הבחירות הקרובות עלולות להיות מושפעות ישירות מהמשבר, וראש הממשלה מנסה לצמצם את הנזק באמצעות רפורמות ייבוא, שינוי במכרזים, והזרמת מלאי נוסף.
בשלב זה, אין ודאות מתי תחזור האספקה לסדרה. למרות ניסיונות הממשלה להאיץ את השחרור של האורז המסובסד, סופרמרקטים ברחבי המדינה מדווחים שהמלאים נגמרים תוך שעות. החשש ממחסור רק מעמיק את מגמת האגרנות, והציבור ממשיך להמתין – לעיתים שעות ארוכות – בתקווה להשיג שקית אורז במחיר שפוי. מה שהתחיל ככשל שוק הפך לאירוע פוליטי מהותי. האם הממשלה תצליח לייצב את המצב, או שזה יהיה הקש שישנה את כיוון ההצבעה ביולי? התשובה, בינתיים, מונחת בתור הארוך שמתפתל מול הדלת של כל סופרמרקט יפני.
