המשבר הגיאופוליטי במזרח התיכון חשף את הפגיעות של הכלכלה ההודית, אך גם יצר לה הזדמנות לחיזוק ולייצוא • סקירה
המלחמה בין איראן לישראל אמנם הגיעה לסיומה בהפסקת אש שהוכרזה השבוע, אך בהודו, מרחוק, האירועים טלטלו את המערכת הכלכלית והביטחונית, משבר מחירי הנפט, תלות גוברת ביבוא נשק ובעיקר, תחושת דחיפות להאיץ את הפיתוח המקומי.
כמעט 40% מהנפט הגולמי שמייבאת הודו עובר דרך מיצר הורמוז, אחד מהצמתים הרגישים בעולם. אנליסטים בבנק SBI ובהובלת הכלכלן הראשי של Bank of Baroda הזהירו כי כל קפיצה של 10 דולרים במחיר חבית נפט עלולה להקפיץ את האינפלציה ב-0.35% ולפגוע בצמיחה באותו שיעור. כשהמחירים חצו את רף ה-100 דולר, נדלקו נורות אזהרה בניו דלהי.
אך מלבד הנפט, המלחמה חשפה גם את התלות של הודו בשוקי הנשק העולמיים, ובראשם רוסיה וישראל. לפי נתוני מכון SIPRI משנת 2024, הודו היא הלקוחה הגדולה ביותר של תעשיות הביטחון הישראליות, עם 34% מהיצוא, וישראל היא אחת משלוש הספקיות המרכזיות של הודו.
במבצע ״סינדור״, שפעלה הודו נגד יעדים בפקיסטן באפריל האחרון, נעשה שימוש רחב במערכות נשק ישראליות, בהן רחפני מודיעין Heron, טילים מדויקים מסוג Spyder ו-Barak-8. לצד אלה פעלו גם טנקים מדגם T-90S מרוסיה, שאמינותם עוררה ספק בעקבות הביצועים החלשים באוקראינה.
המלחמה באוקראינה גרמה להודו להבין כי לא ניתן להסתמך עוד על רוסיה כשותפה יציבה להספקת נשק. הקווים האדומים שהציבה הודו הפכו לצורך דחוף, לא עוד דחיות באספקה, לא עוד תלות בשרשראות אספקה זרות.
דווקא מתוך הלחץ נולדה הזדמנות. אחד הסמלים הבולטים לשינוי הכיוון הוא פרויקט ׳קושה׳, מערכת הגנה אווירית מקומית שנועדה להוות אלטרנטיבה רוסית ל-S-400. על הפיתוח אחראית בין השאר חברת Bharat Electronics (BEL), הנסחרת בבורסה ההודית, שמנייתה זינקה ב-38% מתחילת השנה.
בבנק ההשקעות ג’יי.פי. מורגן מזהים ב-BEL ״רגע מפתח בהכרה רחבה ביכולותיה״, תוך ציון שורת הזמנות, סיכונים גיאופוליטיים גוברים, ותשואה גבוהה על ההון. לפי התחזיות, החוזים שייחתמו במסגרת פרויקט ‘קושה’ יתרמו משמעותית לצבר ההזמנות של החברה לטווח הארוך.
אבל בהודו לא עוצרים רק בפיתוח פנימי. לפי דיווח של בנק ההשקעות ג’פריס, ניו דלהי סימנה את תעשיית הביטחון גם כענף ייצוא. היעד, הכפלת היצוא הביטחוני של המדינה לכ-6 מיליארד דולר בשנה עד 2030.
הודו מנסה לצעוד לעבר עצמאות, אך הדרך לשם עוד ארוכה. לפי חברת הייעוץ ברנשטיין, נכון ל-2023, 90% מהכלים המשוריינים ו-70% מהמטוסים הקרביים בהודו מקורם ברוסיה.
לכן, לא מדובר ברפורמה של שנה או שתיים, אלא בתהליך ארוך שידרוש השקעות כבדות, שינוי תפיסתי והעדפה ממשלתית ברורה לתעשייה מקומית. המשבר האחרון רק המחיש עד כמה זה קריטי.
