בניסיון להפגין הזדהות עם המחאה הכלכלית, מסעוד פזשכיאן חשף את שכרו החודשי והציב את קריסת הריאל והפערים החברתיים במרכז הדיון הציבורי באיראן
נאום שנשא נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, לרגל ציון 47 שנים למהפכה האסלאמית, כלל אמירה אחת שבלטה מעל כל היתר, והפכה במהירות לכותרת ראשית בתקשורת האיראנית וברשתות החברתיות. בניסיון מוצהר להפגין הזדהות עם המפגינים ברחובות, חשף הנשיא כי שכרו החודשי עומד על כאלף דולר בלבד, סכום שלדבריו נשחק משמעותית בעקבות קריסת המטבע האיראני מול הדולר.
הדברים נאמרו על רקע מחאות כלכליות מתמשכות, המונעות משילוב של אינפלציה גבוהה, ירידה חדה בערך הריאל, אבטלה גוברת ושחיקה דרמטית ברמת החיים. פזשכיאן פנה ישירות לקהל ואמר כי המצוקה הכלכלית אינה פוסחת על איש, ״כולנו מרגישים זאת״, כלשונו, כולל הדרג הבכיר ביותר בשלטון. המסר היה ברור, המשבר אינו בעיה של השכבות החלשות בלבד, אלא תופעה מערכתית.
הנאום התקיים במסגרת אירועי ״יום העצמאות״ של המשטר, תאריך סמלי שמציין את ניצחון המהפכה האסלאמית, אך בשנים האחרונות הפך גם למוקד ביקורת ציבורית. בנאומו שילב הנשיא בין ניסיון להרגיע את הזעם החברתי לבין חזרה למסרים אידאולוגיים מוכרים, תוך הדגשה כי המשטר מחויב לשימור המהפכה וכי אסור “להיגרר אחרי אויבים מבחוץ”. גם הפעם, האיום החיצוני שימש מסגרת להסבר המשבר הפנימי.
חשיפת השכר עוררה תגובות מעורבות. מצד אחד, תומכי המשטר ראו בדברים ביטוי לצניעות אישית ולניסיון כן להתחבר למצוקת הציבור. בעיניהם, עצם העובדה שנשיא איראן מדבר בגלוי על שכרו, ואף מציג אותו כנמוך יחסית לתפקידו, מהווה איתות לשינוי סגנון הנהגה ולנכונות להכיר בקושי. מצד שני, הביקורת לא איחרה לבוא. גולשים רבים הצביעו על הפער העצום בין אלף דולר בחודש לבין שכרו של האזרח האיראני הממוצע, הנע לפי הערכות שונות בין 150 ל-250 דולר בלבד.
עבור חלק גדול מהציבור, ההשוואה נתפסה כמנותקת. בעוד משפחות רבות מתקשות לממן מזון בסיסי, דיור ותרופות, הצגת שכר הנשיא כעדות למצוקה נתפסת כצעד תודעתי בעייתי. מעבר לכך, נטען כי השכר הרשמי אינו משקף את מכלול התנאים והמשאבים העומדים לרשות בכירי המשטר, לרבות מגורים, אבטחה, הטבות נלוות ונגישות למוקדי כוח והשפעה.
עם זאת, עצם העיסוק הפומבי בשכר וביוקר המחיה מסמן שינוי מסוים בשיח הרשמי. בשנים קודמות נטו מנהיגי איראן להמעיט בהתייחסות למצב הכלכלי או למסגר אותו כתוצאה בלעדית של סנקציות ואויבים חיצוניים. הפעם, הנשיא בחר להציג את המשבר כחוויה יומיומית משותפת, גם אם לא פירט צעדים אופרטיביים להתמודדות עמו.
ברקע הדברים עומדת מציאות כלכלית קשה. הריאל האיראני ממשיך להיחלש, מחירי מוצרים בסיסיים מזנקים, והפערים החברתיים מתרחבים. עבור אזרחים רבים, האמירה על שכר הנשיא אינה משמשת מקור לנחמה אלא תזכורת לפער בין השלטון לעם. גם אם אלף דולר נשחקו בערכם, מדובר עדיין בסכום הגבוה פי כמה מהכנסתו של רוב הציבור.
הנאום מצטרף לשורה של ניסיונות מצד ההנהגה לרכך את המחאה באמצעות מסרים של אמפתיה, מבלי להציג בשלב זה רפורמות כלכליות משמעותיות או שינויי מדיניות עמוקים. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם מהלך כזה יצליח לבלום את הזעם הציבורי, או שמא ייתפס כהצהרה סמלית בלבד, שאינה נוגעת בשורשי המשבר.
בשנים האחרונות הריאל האיראני (Iranian rial, קוד: IRR) חווה דעיכה חריפה מול המטבעות החזקים, במיוחד מול הדולר האמריקאי, והפך לאחד המטבעות החלשים ביותר בעולם מבחינת שער חליפין בשוק הפתוח. הנתונים מראים כי בשוקי המסחר הלא פורמליים באיראן הושג שפל חסר תקדים: שער הדולר עומד על כ-1.47 מיליון ריאל, סימן נוסף לצניחה חדה בערך המטבע המקומי בשנה האחרונה.
שערי חליפין דומים מדווחים גם במקורות אחרים, בהן הערכות לפיהן כל דולר נסחר באזור 1.4 עד 1.6 מיליון ריאל בשווקים הפתוחים, רמת שפל היסטורית המשקפת פיחות משמעותי בערך הריאל.
היחלשות זו היא חלק ממשבר כלכלי רחב שממנו סובלת איראן בשנים האחרונות, הכולל אינפלציה גבוהה, פיחות מתמשך במטבע, ירידה בכוח הקנייה, והסתמכות גדולה יותר על דולר ושווקים חופשים לצורך שמירה על ערך נכסים והמרת מטבע.
הערך הנומינלי של הריאל מול הדולר שימש בשנים קודמות כמדד עיקרי לתחושת אמון הציבור בכלכלה: כבר בתחילת 2025 חצה השער את רף מיליון הריאל לכל דולר, ובהמשך המשיך לצנוח לרמות הגבוהות בהרבה כיום.
נתוני המרה מעודכנים מכלי המרת מטבעות בינלאומיים מראים כי בערך הממוצע בשוקי המסחר או הנתונים הטכניים, שער החליפין של USD/IRR נע סביב 1.28–1.30 מיליון ריאל לכל דולר, עם תנודתיות רחבה ומגמת ירידה עקבית בערך המטבע המקומי לאורך זמן.
הריאל האיראני נסחר במחירים שונים במשקיעים מול נתוני השוק הפתוח מול שערים רשמיים, כאשר הפער בין השער הרשמי לבין שערי השוק הבלתי פורמלי גבוה מאוד – ביטוי לפערי הביקוש וההיצע, מגבלות ממשלתיות על זרימות מט״ח ועיוותים מבניים במערכת הכלכלית.
