היועץ המשפטי של הרשות השנייה קובע כי החלטת המועצה לאפשר הרחבת שידורי תחנות הרדיו החרדיות והערביות התקבלה בחוסר סמכות וללא תשתית מקצועית. למרות זאת, המועצה אישרה את המהלך שנועד לאפשר העברת התרעות ומידע בזמן מבצע “שאגת הארי”
הייעוץ המשפטי של הרשות השנייה יוצא נגד החלטת מועצת הרשות לאפשר הרחבה זמנית של שידורי תחנות הרדיו החרדיות והערביות בזמן מבצע “שאגת הארי”. בחוות דעת שהועברה לחברי המועצה קובע היועץ המשפטי של הרשות, עו״ד אופיר ביתן, כי ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות ותוך פגמים מהותיים בהליך קבלתה.
לדבריו, בקשת שר התקשורת שלמה קרעי לאשר לתחנות רדיו מגזריות, כדוגמת רדיו קול חי ורדיו קול ברמה, לשדר מחוץ לאזורי הזיכיון שלהן הועברה בעל פה בלבד, ללא מסמך רשמי וללא פירוט של הצורך הביטחוני. בנוסף, לבקשה לא צורפה תשתית מקצועית או עובדתית שתומכת במהלך.
עוד מציין היועץ המשפטי כי לא הוצגה עמדה של פיקוד העורף, שהוא הגורם הביטחוני האמון על תחום ההתראות בחירום. גם במהלך הדיון במועצה לא הוצגה חוות דעת מקצועית שתומכת בצורך בהרחבת אזורי השידור.
ביתן אף מדגיש כי למרות חוות הדעת המשפטית המחייבת שקבעה כי למועצה אין סמכות לקבל החלטה כזו, חברי המועצה בחרו להתעלם ממנה ולאשר את הבקשה לתקופה מוגבלת. לדבריו, רשות מנהלית רשאית לפעול רק במסגרת הסמכויות שניתנו לה בחוק, ולכן כאשר החלטה מתקבלת מעבר לסמכות זו, אין לה תוקף משפטי.
במסמך אף נכתב כי אם תוגש עתירה נגד ההחלטה, זו תהיה העמדה המשפטית שתוצג לבית המשפט. היועץ המשפטי המליץ למועצה להתכנס מחדש ולבטל את ההחלטה, כדי למנוע השלכות משפטיות.
כזכור, על רקע מבצע 'שאגת הארי', אישרה מועצת הרשות השנייה הרחבה זמנית של שידורי הרדיו האזוריים למגזרים החרדי והערבי, מהלך שנועד להבטיח כי ציבור רחב ככל האפשר יוכל לקבל מידע והתרעות בזמן אמת.
ההחלטה התקבלה לאחר פנייה של שר התקשורת שלמה קרעי, שביקש מהרשות השנייה להפעיל מחדש מנגנון דומה לזה שנעשה בו שימוש בעבר בתקופות חירום. המהלך מבוסס על החלטת מועצה קודמת שהתקבלה במהלך מבצע “עם כלביא”, ואשר אפשרה תחילה הרחבה זמנית של פריסת שידורי הרדיו האזורי.
במועצת הרשות השנייה הסבירו כי המהלך נועד לתת מענה למציאות שבה אזרחים רבים, במיוחד במגזרים מסוימים, מסתמכים על תחנות רדיו מגזריות כמקור מרכזי למידע. תחנות אלו משדרות בשפה, בסגנון ובתוכן המותאם לקהל היעד שלהן, ולכן הן משמשות פעמים רבות כערוץ התקשורת האפקטיבי ביותר להעברת הנחיות בזמן חירום.
לפי ההחלטה, מספר תחנות רדיו אזוריות יוכלו לשדר בפריסה רחבה יותר מהאזור המקורי שבו קיבלו את הזיכיון. בין התחנות שייהנו מההרחבה נמצאות תחנות הרדיו קול חי, קול ברמה, וכן תחנות הפונות לציבור הערבי הפועלות במסגרת הרדיו האזורי.
מועצת הרשות השנייה הדגישה כי מדובר בהיתר זמני בלבד, שנועד להתמודד עם מציאות ביטחונית יוצאת דופן. ההיתר ניתן לתקופה של עד 30 ימים או עד לסיום מבצע “שאגת הארי”, לפי המוקדם מביניהם.
למהלך יש משמעות מיוחדת עבור הציבור החרדי, שבו הרדיו מהווה כלי תקשורת מרכזי במיוחד. בניגוד לחלקים אחרים בציבור הישראלי, שבהם צריכת המידע מתבצעת בעיקר דרך האינטרנט והרשתות החברתיות, רבים במגזר החרדי נשענים על תחנות רדיו ייעודיות לקבלת מידע חדשותי והתרעות בזמן אמת.
הרחבת פריסת השידורים מאפשרת למעשה לתחנות להגיע לקהלים חדשים שלא תמיד יכולים לקלוט את השידורים בתדרים הקיימים. כך למשל, תושבי ערים בצפון הארץ ובאזורים נוספים יכולים לקבל גישה טובה יותר לשידורי התחנות החרדיות.
כאמור, הלשכה המשפטית של המועצה התנגדה למהלך ושיגרה ביקורת חריפה, "בקשת השר הועברה בעל פה בלבד, ללא פירוט או תימוכין לקיומו של צורך ביטחוני, ואף ללא פירוט ביחס לאזורי ההרחבה המתבקשים", נכתב בחוות הדעת.
עוד מצוין כי לא הוצגה למועצה כל תשתית מקצועית שתומכת במהלך. “בקשת השר לא נתמכה בתשתית עובדתית כלשהי, ובפרט לא בעמדה מקצועית של פיקוד העורף האמון על תחום ההתראה בחירום”, נכתב במסמך.
בהמשך המסמך מדגיש היועץ המשפטי כי מבחינה משפטית, ההחלטה עצמה אינה יכולה לעמוד. “בחינת ההליך והבקשה מלמדת כי המועצה נעדרת סמכות להיעתר לפניית השר”, כתב ביתן, והוסיף כי “החלטת המועצה התקבלה בחוסר סמכות ודינה להתבטל”.
עוד נטען כי גם עצם ההתעלמות מחוות הדעת המשפטית מהווה פגם מהותי. “עמדת הייעוץ המשפטי של הרשות היא עמדה מחייבת, והמועצה אינה רשאית לפעול בניגוד לה כל עוד לא נקבע אחרת על ידי ערכאה משפטית מוסמכת”.
בסיום חוות הדעת מדגיש היועץ המשפטי כי אם תוגש עתירה נגד ההחלטה, זו תהיה העמדה שתוצג לבית המשפט מטעם הרשות השנייה. עוד נכתב כי ככל שתוגש בעתיד בקשה מסודרת ומפורטת מצד משרד התקשורת, שתיתמך בעמדה מקצועית של פיקוד העורף, ניתן יהיה לבחון את הנושא מחדש במסגרת הליך מנהלי תקין, לדבריו של היועץ, "עמדתי זו מובאת לפניכם לאחר שנועצתי בייעוץ המשפטי לממשלה ועמדה זו מקובלת עליהם".
