רשות המסים מגבירה את המאבק בתופעת ה"דרייברים": חקירה כלכלית רחבת היקף נגד תחנת מוניות לא חוקית בבית שמש חושפת מחזורי פעילות של עשרות מיליוני שקלים והעלמות מס לכאורה
רשות המסים מגבירה בחודשים האחרונים את המאבק בתופעת ה"דרייברים" – תחנות הסעה הפועלות ללא רישיון כחוק, חלקן הגדול בתוך ריכוזים חרדיים. חקירה שנוהלה על ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יהלום) והפכה השבוע לגלויה, ממחישה כיצד מתנהל המנגנון הכלכלי מאחורי התופעה, ומה עומד כעת במוקד האכיפה.
במרכז הפרשה ניצב דוד נברוצקי, תושב בית שמש, החשוד כי הפעיל תחנת נהגי מוניות ללא רישוי, ניהל פעילות כלכלית ענפה דרך אפליקציית הסעות, ולא דיווח לרשויות המס על הכנסות שנאמדות במיליוני שקלים. על פי החשד, נברוצקי שימש כמנהל תחנת "דרייברים" שפעלה בניגוד לחוק, תוך גביית עמלות קבועות מנהגים שביצעו נסיעות בפועל.
החקירה נפתחה בעקבות מידע שנאסף במסגרת מבצע ארצי שערכה רשות המסים בחודש מאי האחרון, מבצע שהתמקד במיפוי פעילות בלתי חוקית של תחנות דרייברים הפועלות בעיקר בערים חרדיות. במסגרת המבצע אותרו אפליקציות, מערכות סליקה, חשבונות בנק וגורמים מתווכים, אשר אפשרו ניהול תחנות הסעה לכל דבר ועניין – ללא רישוי, ללא פיקוח וללא דיווח לרשויות.
מבדיקת התיעוד באפליקציית "דרייבוט", המשמשת להפעלת שירותי הסעות ושליחויות, לצד ניתוח חשבונות הבנק שבבעלות החשוד, התגלו פערים משמעותיים המעידים לכאורה על הכנסות עסקיות לא מדווחות. על פי ממצאי החקירה, בשנים 2024–2025 התקבלו אצל החשוד תשלומים בהיקף של למעלה מ־1.4 מיליון שקלים.
ברשות המסים מציינים כי על בסיס ההנחה שהעמלה ששולמה למנהל התחנה עומדת על כ־10% מהתשלומים הכוללים עבור הנסיעות, מדובר במחזור פעילות מצטבר של עשרות מיליוני שקלים בשנה. כלומר, אף שהחשוד עצמו קיבל לכאורה סכום של "רק" מיליון וחצי שקלים, התחנה כולה הניבה היקפי פעילות גדולים בהרבה, ללא כל דיווח וללא תשלום מס כחוק.
השבוע הפכה החקירה לגלויה. חוקרי יחידת יהלום ביצעו חיפוש, שבמהלכו נתפסו ממצאים המצביעים על ניהול והפעלת תחנת מוניות ללא רישוי כדין. בנוסף נתפסו מכשירים סלולריים, מחשב נייד ומסמכים שונים, שלפי רשות המסים מחזקים את החשד לפעילות ענפה הן בתור דרייבר והן בתור מנהל תחנה, תוך עקיפת מנגנוני הרישוי והדיווח.
ברשות המסים מדגישים כי תופעת הדרייברים אינה עניין שולי. מדובר במערך הסעות שלם, שפועל במקביל לשוק המוניות החוקי, ללא פיקוח בטיחותי, ללא ביטוח כנדרש, וללא תשלום מסים. מעבר להיבט הכלכלי, מדובר גם בפגיעה במוניות החוקיות ובנהגים המחזיקים ברישיון, וכן ביצירת כלכלה שחורה בהיקפים משמעותיים.
במגזר החרדי, הביקוש להסעות פרטיות גבוה במיוחד בשל מגבלות תחבורה ציבורית, שעות פעילות מצומצמות וצרכים קהילתיים ייחודיים, התופעה התפתחה במהירות. אפליקציות ייעודיות, קבוצות וואטסאפ ומוקדי טלפון החליפו תחנות מוניות מסודרות, והפעילות התנהלה לעיתים תוך תחושת חסינות מאכיפה.
הבהרה: המבצע נגד הדרייברים אינו ממוקד בחרדים
אלא שברשות המסים מבהירים כי התקופה הזו מסתיימת. המבצע הארצי בחודש מאי סימן שינוי כיוון, והחקירה הנוכחית נתפסת כשלב נוסף במאבק רחב היקף. ברשות מדגישים כי החקירות אינן ממוקדות באוכלוסייה מסוימת, אלא בפעילות כלכלית בלתי חוקית, אך בפועל מרבית הממצאים מתנקזים לאזורים שבהם פועלות תחנות דרייברים בהיקפים גדולים.
אתמול הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, שהחליט לשחררו בתנאים מגבילים. פרטי התנאים לא הותרו לפרסום, והחקירה בעניינו נמשכת. ברשות המסים לא פוסלים אפשרות לחקירות נוספות, מעצרים נוספים והרחבת הבדיקות גם כלפי נהגים, גורמים מתווכים וספקי שירותים טכנולוגיים.
ברשות המסים מדגישים כי ניהול תחנת מוניות ללא רישוי וללא דיווח אינו "פתרון קהילתי", אלא עבירת מס לכל דבר. המלחמה בדרייברים, שהחלה בשקט, עוברת כעת לשלב הגלוי, עם חקירות, תפיסות והליכים משפטיים – ונדמה שזו רק תחילתה של מערכה ארוכה.
