המפיק ומייצג האומנים מעוז עבדי סוקר את ממדי המשבר הכלכלי בתעשיית המוזיקה והתרבות היהודית, בעקבות המצב הביטחוני המתוח ומתקפת הטילים מאיראן: ׳הענף כולו קורס, הנזק מצטבר למיליונים, והעתיד באוויר׳
בעוד המערכת הביטחונית בישראל עסוקה בניהול מלחמה רב-חזיתית, ומתמודדת עם מתקפת הטילים האיראנית, ישנו ענף שלם שקורס הרחק מאור הזרקורים. תעשיית המוזיקה, התרבות והאירועים היהודית, על שלל מפיקיה, זמריה, נגניה וספקיה — נקלעה למשבר חסר תקדים, שמשתק לחלוטין את פעילותה הכלכלית והמקצועית.
מעוז עבדי, מנהל משרד הפקות, שמתמחה במגזר החרדי והדתי, ומייצג אומנים מהשורה הראשונה, מתאר תמונה עגומה של שיתוק מוחלט, חוסר ודאות מתמשך והפסדים כלכליים כואבים.
״אנחנו נמצאים עכשיו במצב ממש בכי רע״, פותח עבדי. ״המצב שלנו קשה מאוד. אין שום ודאות מתי הכול ייגמר ומתי נוכל לחזור לשגרה. ההפסדים עצומים — במיוחד בעולם ההפקות הגדולות, מופעי התרבות, הפסטיבלים שתוכננו לחודשים הקרובים, ומערך האמנים שמגיעים מחו”ל להופעות בישראל. הכל תקוע, ואין שום אופק ברור״.
לדבריו, בניגוד לסקטורים אחרים — ענף ההפקות התרבותיות תלוי לחלוטין בתכנון לטווח ארוך: ״להרים מופע גדול, להביא אמן מחו”ל, להכין הפקה רחבת היקף, זה תהליך של חודשים ארוכים קדימה. צריך לסגור אולמות, לטפל באשרות עבודה, לתאם עם גופים ציבוריים, לסגור ספונסרים ונותני חסות, וברגע שאין ודאות ביטחונית, הכל נעצר״.
״הנזק הכלכלי מצטבר למיליונים״
עבדי מעריך את הנזק שנגרם עד כה בהיקפים גדולים מאוד. ״הנזק לדעתי כבר חצה את רף המיליונים. מדובר פה בהיקפי עבודה שנבלמו כמעט לחלוטין. כשאין הופעות — לא עובדים אנשי הסאונד, התאורה, צוותי הבמה, הנהגים, ההפקה, הטכנאים, האולמות, המלונות, ספקי ההסעדה. כולם תלויים בשרשרת הזו, וכשהיא נקטעת — הנזק מצטבר בצורה דרמטית״.
הוא מדגיש שהמשבר פוגע בכל מי שפועל בתחום, מהאמנים הגדולים ביותר ועד אחרון הספקים: ״יש פה מאות אנשי מקצוע שחיים מהפקה להפקה, ואיבדו כמעט לחלוטין את מקורות הפרנסה שלהם. כל יום נוסף במצב הזה מכפיל את גודל הנזק״.
אחד האתגרים המרכזיים שעומדים כעת בפני כל עולם ההפקות הוא חוסר היכולת לתכנן קדימה: ״בדרך כלל כבר עכשיו היינו סוגרים תאריכים לאירועי קיץ גדולים ביולי-אוגוסט, הופעות ענק בפארקים, באולמות גדולים, מסיבות סיום של מוסדות חינוך, אירועים עירוניים וימי גיבוש של חברות. היום — אף אחד לא חותם על שום דבר. כל השוק בהקפאה עמוקה״.
לדבריו, גם אמנים מחו”ל, שתכננו להגיע לישראל לעונת הקיץ — ביטלו את הופעותיהם: ״יש אמנים שהיו אמורים להגיע לישראל, חלקם מגיעים באופן קבוע כמעט בכל שנה — הכל בוטל או נדחה למועד בלתי ידוע. אין שום יכולת להתחייב כשהמצב הביטחוני בלתי צפוי״.
״המגזר החרדי מנסה להמשיך, אבל במחתרת״
אולם גם בצל המצב הקשה, יש מי שמנסים לקיים בכל זאת אירועים קטנים וצנועים, בעיקר בתחום השמחות המשפחתיות: ״יש אירועים פרטיים קטנים שמתקיימים במתכונת מצומצמת — בבתים פרטיים, באולמות תת-קרקעיים דוגמת אולם בעלזא בירושלים, או במקומות שהוסבו לאירועים תוך הקפדה על הנחיות ביטחוניות. אפשר לקרוא לזה ׳חתונות מחתרתיות׳״.
אבל גם האירועים הללו רחוקים מאוד מההפקות הגדולות המאפיינות את עולם האירועים החרדי בזמנים רגילים: ״אין פה תפאורות גדולות, אין עיצובים גרנדיוזיים, אין זמרים מהשורה הראשונה בכל אירוע — לעיתים מסתפקים בזמרים צעירים או בתקליטנים זולים יותר. הכול מאוד מצומצם וזהיר״.
״לא יישאר מזה כלום ברגע שהמלחמה תסתיים״
ביחס לשאלה האם הציבור יאמץ את הצמצום גם אחרי המשבר, עבדי משוכנע שהתשובה ברורה: ״אני לא חושב שמישהו יאמץ את זה. גם בקורונה ראינו שניסו פתרונות, קפסולות, חתונות מצומצמות — אבל ברגע שהמשק נפתח, אנשים חזרו לחגוג בכל הכוח. כך גם עכשיו, ברגע שהמלחמה תסתיים בעזרת ה׳, ניכנס לגל פיצוי אדיר. אנשים ירצו לחגוג, לשמוח, להחזיר לעצמם את תחושת החיים״.
לדבריו, דווקא המשברים מלמדים עד כמה שמחות ואירועים הם עוגן נפשי וכלכלי בציבור החרדי: ״אדם מחתן את ילדיו פעם אחת. הוא רוצה לשמח את המשפחה, להביא את החברים, לחגוג באירוע מלא שמחה. זה צורך אנושי בסיסי, וממנו אנשים לא מוותרים״.
אבל בינתיים, הוא מדגיש, מאחורי כל הכותרות, הנזקים עלולים להשפיע על משפחות רבות: ״חשוב להבין — מדובר באנשים פשוטים, שבנו את החיים סביב עולם ההפקות. זה לא תאגידים עם רזרבות מזומנים. זה אנשי תאורה, נגנים, צלמים, מעצבי במה, טכנאי סאונד, נהגים, חברות הסעדה — כל אחד מהם נפגע ישירות מהשבתת הענף״.
לדבריו, ככל שהמצב הביטחוני נמשך — היכולת שלהם לשרוד כלכלית הולכת ונשחקת: ״זה קצב מטורף של הפסדים. אנשים צריכים לשלם שכירות, להאכיל ילדים, והפרנסה נעלמה. זה לא תחום שיש בו הרבה כריות ביטחון״.
עבדי מציין כי גם בעיתות שגרה, ענף ההפקות בישראל רגיש במיוחד לכל תזוזה ביטחונית: ״אין עוד מדינה שבה יש כזו תעשיית שמחות ואירועים בקצב אינטנסיבי כזה. ולכן גם כל הסלמה ביטחונית — מיד מכניסה את כל הענף להקפאה״.
לדבריו, הפגיעה היא מיידית ורחבת היקף: ״כשיש איום טילים, אנשים לא סוגרים תאריכים, ספקים לא מזמינים סחורה, אולמות לא משריינים. האשראי נעצר, כולם מקפיאים את ההשקעות — והמערכת כולה נכנסת לשיתוק״.
למרות התמונה העגומה, עבדי משתדל לשדר אופטימיות זהירה: ״אנחנו עם חזק. עברנו מלחמות, אינתיפאדות, מגיפות, משברים — ותמיד ידענו לבנות מחדש. כך גם הפעם. כשיחזור השקט, אנחנו נחזור להרים הפקות, להחזיר את השמחה והאור לחיים, ולייצר פרנסה למאות משפחות. אבל בינתיים — זו תקופה קשה מאוד לכולם״.
