גיא ברנשטיין הפך לשכיר מהעשירים במשק – עם מניות בשווי 663 מיליון שקל, דיבידנדים של עשרות מיליונים ושכר מצטבר של 155 מיליון שקל בתוך חמש שנים
מנכ”ל קבוצת פורמולה, גיא ברנשטיין, רושם שיא נדיר: תגמולים אישיים המצטברים לשווי כולל של כ-960 מיליון שקל, רובם מניות חסומות שקיבל לאורך כהונתו, בניגוד לעמדת בעלי מניות המיעוט. מדובר באחד ממקרי התגמול החריגים ביותר של שכיר בחברה ציבורית בישראל – והכול במסגרת חוקית, אך לאו דווקא ציבורית.
לפי הדוחות המורחבים (Form 20-F) שהגישה החברה הדואלית לרשות ני”ע האמריקאית, ברנשטיין קיבל ב-2024 שכר בעלות כוללת של 10.7 מיליון דולר – כ-38 מיליון שקל. שכר הבסיס שלו עמד על 2.1 מיליון שקל בלבד, אך יתר הסכום מורכב ממענק שנתי, המבוסס על 3.3% מהרווח הנקי של פורמולה, והתגמול המרכזי – מניות חסומות בשווי מוערך של 225 מיליון שקל.
החבילה הזו, שאושרה לראשונה ב-2020 בהחלטת ״אובר-רולינג״ למרות התנגדות אסיפת בעלי המניות, עוררה ביקורת ציבורית נרחבת ואף גררה תביעה נגזרת. גם כשעלתה מחדש להצבעה בינואר 2023, בעלי מניות המיעוט התנגדו – אך החברה אישרה את ההקצאה פעם נוספת תוך שימוש בסמכויות הדירקטוריון.
המניות החסומות – מניות מלאות שהעובד מקבל ללא צורך ברכישה – נמסרות ב״מנות״ שנתיות עד 2027, ונפתחות על בסיס המשך כהונתו של ברנשטיין והשגת יעדים. מאז תחילת כהונתו ב-2010, ברנשטיין צבר החזקות של 11.7% ממניית פורמולה, שמניבה לו גם דיבידנדים – לפחות 56 מיליון שקל, מתוכם 6.2 מיליון רק החודש.
פורמולה עצמה מציגה ביצועים טובים: ההכנסות ב-2024 עמדו על 2.76 מיליארד דולר – עלייה של 5% – והרווח הנקי טיפס ל-194 מיליון דולר. מניית החברה, שנסחרת לפי שווי של 5.65 מיליארד שקל, עלתה ב-825% מאז רכישת השליטה על-ידי קבוצת אסקו הפולנית לפני 15 שנה.
אך לא רק ברנשטיין נהנה מהתגמול הנדיב. גם מנכ״ל מטריקס, החברה הבת של פורמולה, מוטי גוטמן, קיבל שכר בעלות של 24 מיליון שקל בשנה החולפת – שוב, לאחר שהדירקטוריון, בראשות ברנשטיין, עקף את התנגדות בעלי המניות להחלטה.
ברקע, נמשכת המחלוקת סביב תפקוד הדירקטורים החיצוניים. הדח”צ איתיאל אפרת, שתמך בעבר בהחלטות האובר-רולינג, הודח בהצבעה מוסדית. בסוף החודש תתכנס אסיפת בעלי המניות של פורמולה לדון בהמשך כהונתם של הדח”צים רלי דנון ותומר יעקב – שתמכו אף הם בתגמולי השיא לברנשטיין.
