דוח המס האמריקאי לשנת 2024 חושף קפיצה חדה בהכנסות של ׳ידידי איחוד הצלה׳, עודף של יותר מ־37 מיליון דולר ונכסים בהיקף של 90 מיליון דולר; אלי ביר, נשיא הארגון, קיבל שכר והטבות בהיקף כולל של כ־689 אלף דולר • ומי עוד נהנה ממשכורות עתק? • מקיף
מסמכים פיננסיים חדשים שהוגשו לרשויות המס האמריקאיות חושפים תמונה כלכלית מרשימה ומעוררת שאלות של ארגון ״ידידי איחוד הצלה״ (Friends of United Hatzalah Inc) בניו יורק. הארגון, המשמש כזרוע הגיוס האמריקאית של איחוד הצלה הישראלי, דיווח על הכנסות שיא של כמעט 79 מיליון דולר בשנת 2024. אך הנתון המרכזי שעולה מהדוח הוא שכרו המרשים של נשיא הארגון, אלי (אליעזר יהודה) ביר, שהוא גם מייסד ונשיא איחוד הצלה בישראל: כמעט 690 אלף דולר בשנה, כך עולה מניתוח נתונים שבוצע על ידי ׳שטריימל דוט קום׳.
על פי טופס 990 שהוגש למס הכנסה האמריקאי בנובמבר 2025, ביר קיבל בשנת 2024 משכורת בסיס של 557,705 דולר, בתוספת תגמולים נוספים בסך 131,086 דולר, לסך כולל של 688,791 דולר. משכורת זו מציבה את ביר בקרב עשרת האחוזים העליונים של מנהלי ארגוני צדקה בארצות הברית מבחינת תגמול שנתי. לשם השוואה, שכר ממוצע של מנכ”ל ארגון צדקה בגודל דומה בארה”ב נע בין 250 אלף ל-400 אלף דולר בלבד.
אבל ביר אינו היחיד שנהנה משכר גבוה בארגון. על פי ניתוח הנתונים של ׳שטריימל דוט קום׳ עולה כי סגן הנשיא, מייקל ליטנברג בראון, קיבל השנה משכורת של 499,008 דולר ותגמולים נוספים בסך 13,743 דולר, לסך כולל של 512,751 דולר. מנהלת תרומות המרכזיות, דניאל דייויד, הרוויחה 297,838 דולר בתוספת 25,337 דולר תגמולים נוספים, בסך הכל 323,175 דולר. מנהלת הכספים הראשית, מרים אהובה ברגר, קיבלה תגמול כולל של 296,910 דולר, שכלל משכורת של 282,060 דולר ותגמולים בסך 14,850 דולר.
מנהל הפיתוח, ג’ייסון מייקל כץ, הרוויח השנה סכום כולל של 309,175 דולר, המורכב ממשכורת של 279,234 דולר ותגמולים נוספים של 29,941 דולר. גרגורי מנקן, שהחל לכהן כסגן נשיא לתפעול רק בינואר 2024, כבר הספיק להרוויח 193,143 דולר בתוספת תגמולים של 24,186 דולר, בסך הכל 217,329 דולר. מייקל יודין, מנהל תרומות מרכזיות נוסף, קיבל משכורת של 193,080 דולר ותגמולים של 11,190 דולר, סך הכל 204,270 דולר.
אליסון דניאל ברוקס, שכיהנה כמנהלת בכירה לאירועים עד נובמבר 2024, הרוויחה 189,408 דולר בתוספת תגמולים של 9,826 דולר, בסך הכל 199,234 דולר. ברדלי ילן, המנהל האזורי לחוף המערב, קיבל משכורת של 159,299 דולר אך התגמולים הנוספים שלו היו גבוהים במיוחד ועמדו על 85,256 דולר, מה שהביא את סך התגמול שלו ל-244,555 דולר. סך התגמול לשמונת הבכירים הללו עומד על כ-2.8 מיליון דולר בשנה.
קפיצת ענק בהכנסות של ׳ידידי איחוד הצלה׳
מעבר לשכר הנהלה גבוה, הדוח הכספי חושף תמונה של צמיחה כלכלית חריגה. הארגון דיווח על הכנסות של 78,998,344 דולר עבור שנת הכספים שהסתיימה בדצמבר 2024. מדובר בקפיצה דרמטית של כ-67 אחוז בהשוואה לשנת 2023, כאשר הארגון דיווח על הכנסות של כ-47 מיליון דולר בלבד. הוצאות הארגון עמדו על 41.9 מיליון דולר, מה שהותיר עודף תפעולי עצום של 37,090,898 דולר – למעלה מ-37 מיליון דולר רווח נקי בשנה אחת. עודף זה מהווה כמעט 47 אחוזים מסך ההכנסות, שיעור גבוה במיוחד לארגון צדקה ושמעלה שאלות לגבי ניצול התרומות.
הנכסים הכוללים של הארגון מסתכמים כיום ב-90.6 מיליון דולר, לעומת התחייבויות של רק 5.75 מיליון דולר. משמעות הדבר היא שההון העצמי הנקי של העמותה עומד על כ-85 מיליון דולר – סכום אדיר שמעיד על בסיס פיננסי יציב ביותר, אך גם מעורר תהיות לגבי המטרה שלשמה מצטברים כספים אלו במקום להיות מושקעים ישירות בפעילות הצלת חיים.
גידול מטאורי לאורך עשור בגיוס הכספים של ׳ידידי איחוד הצלה׳
מבט על הגרפים ההיסטוריים שמופיעים בדוח מגלה מגמת צמיחה עקבית ומרשימה במיוחד. החל משנת 2011, כאשר ההכנסות השנתיות עמדו על כ-5 מיליון דולר בלבד, הארגון גדל בקצב מהיר ועקיף. בשנת 2015 הכנסותיו עמדו על כ-15 מיליון דולר, ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 2019, הגיעו להכנסות של כ-30 מיליון דולר. בשנת 2023 דיווח הארגון על הכנסות של כ-47 מיליון דולר, ובשנה שלאחר מכן זינק לרמה חסרת תקדים של כמעט 79 מיליון דולר. מדובר בגידול של פי חמישה עשר בתוך שלוש עשרה שנים בלבד – הישג ניהולי ושיווקי מרשים אך שמעלה גם שאלות לגבי אופן גיוס הכספים והציפיות של התורמים.
גם ההוצאות גדלו במקביל לאורך השנים, אך בקצב איטי משמעותית מקצב גידול ההכנסות, מה שיצר מרווחי רווח הולכים וגדלים. בשנת 2011 ההוצאות עמדו על כ-4 מיליון דולר, בשנת 2019 על כ-25 מיליון דולר, ובשנת 2024 הגיעו ל-41.9 מיליון דולר. אבל כאשר הפער בין ההכנסות להוצאות הולך ומתרחב, השאלה המתבקשת היא לאן נעלמים עשרות מיליוני הדולרים שנצברים מדי שנה.
מי בהנהלת ׳ידידי איחוד הצלה׳ זכה לטיסות יוקרה?
הדוח הכספי חושף שני פריטים נוספים שראויים לתשומת לב ציבורית. ראשית, הארגון דיווח כי הוא מספק טיסות במחלקה ראשונה או טיסות צ’רטר פרטיות לעובדים או לנושאי משרה מסוימים. פרט זה מדווח בלוח ג’יי של טופס 990 ומעורר שאלות לגבי הצדקת הוצאה זו בארגון צדקה שאמור למקסם כל שקל לטובת הפעילות בשטח. שנית, הארגון דיווח על ״עסקאות ניגוד אינטרסים״ – הלוואות, מענקים או עסקאות עסקיות עם גורמים קשורים, כולל עובדי מפתח, בני משפחותיהם או עסקים שבהם יש להם שליטה. פרטים אלו מדווחים בלוח אל של הדוח, אך הדוח אינו מפרט את מהות העסקאות הללו או את היקפן הכספי.
שני הפריטים הללו מצריכים שקיפות נוספת משמעותית ועשויים להעלות שאלות רציניות לגבי ניהול התקציב, סדרי העדיפויות של הארגון וההפרדה בין האינטרסים האישיים של המנהלים לבין טובת הציבור התורם.
בניגוד לצוות המקצועי המשתכר במשכורות גבוהות, חברי ההנהלה והדירקטוריון של הארגון משמשים ללא תמורה כספית כלשהי. מארק גרסון משמש כיושב ראש הדירקטוריון ללא שכר, דן סומר מכהן כחבר דירקטוריון וגזבר מאז דצמבר 2024 ללא תשלום, וקתרין וייס משמשת כמזכירה ללא תגמול. גם חברי הדירקטוריון הנוספים – אבי גרין פרידמן, אדם ווסטרייך, אדל סנדברג ואלן טיש – משרתים בתפקידיהם ללא כל תשלום, כנהוג בארגוני צדקה רבים ברחבי העולם. הפער בין חברי הדירקטוריון המתנדבים לבין הצוות המקצועי המשתכר מדגיש את הריכוז הכלכלי בידי המנהלים התפעוליים.
לאן הולך הכסף?
ארגון ידידי איחוד הצלה מוגדר כארגון צדקה 501(c)(3) על פי חוקי המס האמריקאיים, בקטגוריה של “אמנויות, תרבות ומדעי הרוח / ארגוני הומניות”, וכל התרומות לארגון מוכרות לצורכי ניכוי מס בארצות הברית. הסיווג הזה מעניק לארגון פטור ממס על הכנסותיו ומאפשר לתורמים לקבל הטבות מס על תרומותיהם, מה שהופך אותו לאטרקטיבי עבור תורמים אמריקאים.
עם זאת, אין בדוח הכספי הזמין לציבור פירוט מדויק ומפורט של אופן חלוקת הכספים שנאספו בארצות הברית ושל היעד הסופי של עשרות מיליוני הדולרים. מקובל להניח שחלק ניכר מהכספים מועברים לארגון האם בישראל – איחוד הצלה – לצורך מימון רכבי חירום, ציוד רפואי מתקדם, הדרכת מתנדבים ותפעול שוטף של אלפי מתנדבים ברחבי הארץ. איחוד הצלה בישראל מפעיל צי של אלפי אופנועים ואמבולנסים ומעסיק מתנדבים בכל רחבי המדינה, והכל דורש מימון שוטף ומשמעותי.
עם זאת, העודפים האדירים שנצברו בארגון האמריקאי – 37 מיליון דולר בשנה אחת בלבד – מעלים שאלות קריטיות שדורשות תשובות. האם העודפים הענקיים הללו מועברים לישראל באופן מיידי לצורך פעילות בשטח, או שמא הם מושקעים בקרנות עתודה או בשוק ההון האמריקאי? מה היחס האמיתי והמדויק בין ההוצאות המינהליות והשכר בארה”ב לבין הכספים שמגיעים בפועל לפעילות הצלת חיים בשטח בישראל? האם התורמים האמריקאים מודעים לכך שכמעט מחצית מכספי תרומתם נשארים כעודפים במקום להגיע מיד לידי המוטבים?
השוואה בינלאומית: האם השכר מוצדק?
כדי להעמיד את שכרו של הנשיא אלי ביר בפרספקטיבה ולבחון האם מדובר בחריגה או בנורמה מקובלת, כדאי להשוות את תגמולו לשכרם של מנהלי ארגוני צדקה אחרים בעולם ובארצות הברית בפרט. מנכ”לית הצלב האדום האמריקאי, ארגון ענק עם הכנסות שנתיות של כ-3.3 מיליארד דולר, מרוויחה כ-700 אלף דולר בשנה. מנכ”ל United Way, ארגון צדקה גדול נוסף עם הכנסות של 3.7 מיליארד דולר, מרוויח כ-1.2 מיליון דולר בשנה. מנכ”ל Wounded Warrior Project, ארגון המתמקד בעזרה לוותרני צבא, עם הכנסות של כ-370 מיליון דולר, מרוויח כ-500 אלף דולר בשנה. מנכ”ל St. Jude Children’s Hospital, בית חולים לילדים מוביל עם הכנסות של כ-2 מיליארד דולר, מרוויח כ-1.3 מיליון דולר בשנה.
בהתחשב בהכנסות של ידידי איחוד הצלה שעומדות על כ-79 מיליון דולר, שכר של כמעט 690 אלף דולר לנשיא נמצא בהחלט בקצה העליון של הסקאלה. אמנם הוא אינו חורג באופן קיצוני וחריג מהמקובל בארגונים דומים בגודלם, אך הוא גבוה משמעותית מהשכר הממוצע ועשוי להיתפס כבעייתי בעיני תורמים רבים שמצפים לראות את מרבית כספי התרומות מגיעים ישירות לפעילות ולא למשכורות הנהלה. יתרה מכך, כאשר משלבים את השכר הגבוה עם העודפים האדירים, נוצרת תמונה של ארגון שאולי אינו ממקסם את השימוש בכספי התורמים.
שקיפות ופיקוח: האם יש מספיק?
ידידי איחוד הצלה הוא ארגון צדקה רשום ומוכר רשמית בארצות הברית מאז יולי 2001. הארגון כפוף באופן חוקי לפיקוח של רשות המסים האמריקאית וחייב מדי שנה להגיש דוח שנתי מפורט הידוע כטופס 990, המהווה מסמך ציבורי הפתוח לעיון כל אזרח באתרים כמו ProPublica Nonprofit Explorer. דוח זה כולל מידע על הכנסות, הוצאות, נכסים, התחייבויות, משכורות בכירים, עסקאות עם בעלי עניין ועוד.
עם זאת, למרות החובה החוקית להגיש דוחות, המידע המופיע בהם מספק תמונה פיננסית כללית בלבד ואינו מספיק כדי לענות על השאלות הקריטיות ביותר. הדוחות אינם כוללים פירוט מדויק ושקוף של תזרים הכספים המדויק בין הארגון האמריקאי לארגון האם הישראלי. הם אינם כוללים דוחות אפקטיביות מפורטים על יעילות התפעולית, מספר המוטבים בפועל, מספר החיים שניצלו, או כל מדד איכותי אחר שיכול לעזור לתורם להעריך את תרומתו.
הדוחות אינם מספקים פירוט מלא של “התגמולים הנוספים” למנהלים – למשל, מה בדיוק כולל הסכום העצום של 131 אלף דולר שקיבל ביר מעבר למשכורת הבסיס שלו? האם מדובר בבונוסים, בהשתתפות בפנסיה, בביטוחים, בהחזרי הוצאות, או בהטבות אחרות?
גם אין בדוחות מידע מפורט על אופן השקעת והניהול של נכסי הארגון בהיקף של יותר מ-90 מיליון דולר – היכן מושקעים הכספים הללו ומה התשואה עליהם?
המגמה העולה באופן מתמיד ועקבי של ההכנסות – שכמעט הוכפלו בחמש השנים האחרונות בלבד – מעידה ללא ספק על יכולת גיוס כספים יוצאת דופן ומרשימה ביותר. מדובר בהישג ניהולי ושיווקי שאין לזלזל בו, והוא מצביע על מוניטין חזק, רשת תורמים מסורה ומערך שיווקי ופיתוח משאבים מקצועי ביותר. הארגון הצליח לבנות מותג חזק בקרב הקהילה היהודית האמריקאית ולמשוך תרומות משמעותיות משנה לשנה.
מנגד, העודפים האדירים שמצטברים שנה אחר שנה, יחד עם השכר הנדיב והגבוה של צמרת הארגון, עלולים לעורר ביקורת ציבורית הולכת וגוברת, במיוחד בקרב תורמים רגישים שמצפים לראות את רוב או את כל כספי התרומות שלהם מופנים ישירות לפעילות מצילת חיים בשטח ולא למינהל, לשכר גבוה או לקרנות עתודה שמטרתן לא ברורה. בעידן של שקיפות גוברת וציפיות גבוהות מארגוני צדקה, ארגונים שנתפסים כמצטברי הון או כמשלמים משכורות מופרזות עלולים לאבד את אמון התורמים ולפגוע ביכולת הגיוס העתידית שלהם.
השאלות שנותרו פתוחות וממתינות לתשובות
הנתונים המרשימים שעולים מהדוח הכספי משאירים מספר שאלות קריטיות פתוחות, שאלות שכל תורם פוטנציאלי או נוכחי צריך לשאול את עצמו ואת הארגון. כמה בדיוק מתוך 79 מיליון הדולר שנאספו השנה מגיע בפועל, במזומן ובזמן אמת, לארגון איחוד הצלה בישראל לטובת פעילות הצלת חיים? מה עושה הארגון עם 37 מיליון דולר עודפים שנצברו בשנה אחת בלבד, ולמה לא הועברו מיד לפעילות בשטח?
האם השכר של כמעט 700 אלף דולר לנשיא באמת מוצדק בהתחשב בגודל הארגון, או שמא זה סכום מופרז שיכול היה לממן ציוד רפואי נוסף או אמבולנסים נוספים? מה בדיוק כולל ה”תגמול הנוסף” הגבוה של 131 אלף דולר שמקבל ביר מעבר למשכורתו הבסיסית הגבוהה ממילא? מהו היחס האמיתי, המדויק והשקוף בין עלויות המינהל והתפעול בארצות הברית לבין עלויות הפעילות התפעולית בפועל בשטח בישראל? הרבה שאלות פתוחות, נקווה שגם יהיו להן תשובות.
הבהרת מערכת שטריימל דוט קום:
לצד השאלות הכלכליות העולות מן הדוח, אי אפשר להתעלם מן העובדה שאלי ביר הקים את אחת מאימפריות החסד והצלת החיים המרשימות בישראל ובעולם היהודי. איחוד הצלה, שייסד, הפך לארגון ההצלה ההתנדבותי הגדול בישראל, עם אלפי מתנדבים מכל המגזרים, צי רחב של אופנועים ואמבולנסים וזמני תגובה שמצילים חיים מדי יום. הארגון פועל מסביב לשעון, מגיע לכל נקודה בארץ, ובשגרה ובחירום כאחד מהווה כתובת ראשונה לאלפי אירועים.
ביר עצמו מזוהה עם פעילות הארגון בארץ ובעולם, מגייס משאבים ותמיכה בינלאומית, וזוכה להכרה רחבה על תרומתו.
בשטריימל דוט קום אנו מוקירים את פעילותו ואת תרומתו להצלת חיים. פרסום הנתונים אינו נועד לפגוע, אלא לעודד שיח ענייני ושקוף על ניהול ארגוני צדקה גדולים. תגמול למנהיגות מקצועית אינו פסול מעצם טבעו, במיוחד בארגון בהיקפים כאלה.
עם זאת, כאשר מדובר בכספי תרומות, נדרשת שקיפות מלאה. התורמים זכאים לדעת לאן מופנה כל שקל, מהו היקף ההוצאות המנהליות ומהו החלק המוקדש לפעילות בשטח. שיח כזה מחזק אחריות, אמון ציבורי ויכולת גיוס לטווח ארוך.
