מאז נובמבר 2023, התקפות החות’ים על כלי שיט במפרץ עדן ובים האדום הפכו לאיום מרכזי על אחד מנתיבי הסחר הימיים החשובים בעולם, המחבר בין אסיה ואוקיאניה לאירופה ולים התיכון דרך תעלת סואץ. בעקבות התקפות אלו, החלו חברות הספנות להסיט את מסלוליהן מהנתיב הקצר, אשר עובר בים האדום, לנתיב הארוך יותר המקיף את כף התקווה הטובה שבדרום אפריקה.
הסטת הנתיבים יצרה אתגרים משמעותיים לסחר העולמי, עם ירידה זמנית של כ-10% בהיקף הסחר המשונע דרך אזור זה, לצד עלייה חדה במחירי התובלה הימית מסין לאירופה ולים התיכון. אך בעוד מדינות רבות באזור הים התיכון חוו שיבושים חמורים ביבוא, ניתוח שנערך על ידי בנק ישראל מצביע על תופעה חריגה: היבוא הישראלי כמעט ולא נפגע.
כ-22% מהתעבורה הימית של מכולות העולמית עוברת דרך תעלת סואץ, והסטת הנתיבים דרך כף התקווה הטובה האריכה באופן משמעותי את זמן ההפלגה. כך למשל, המרחק הימי בין סין לישראל גדל בכ-114%. עם זאת, למרות ההשלכות הצפויות, היבוא הישראלי מאסיה-אוקיאניה נותר כמעט יציב.
בשונה מישראל, מדינות אחרות לחופי הים התיכון, כמו יוון, איטליה, טורקיה וצרפת, חוו ירידה ביבוא בדצמבר 2023. הירידה הייתה זמנית, אך משמעותית, והתאוששות החלה רק במהלך האביב של 2024.
בעקבות ההתקפות, מחירי התובלה הימית מסין לאירופה ולים התיכון עלו במהירות. עם זאת, בחודשים פברואר-מרץ 2024 חלה דינמיקה חדשה:
מחירי התובלה מסין לארצות הברית עלו במקביל.
עליית המחירים לים התיכון התמתנה.
הסחר דרך הנתיבים שהוסטו התאושש בהדרגה.
שינויים אלו מעידים על הסתה של קיבולת תובלה ימית, כולל אוניות ומכולות, מנתיבי שיט אחרים לנתיב הארוך בין אסיה לאירופה.
הניתוח מצביע כי למרות שהחות’ים מיקדו את איומיהם בישראל, ההשפעה על היבוא הישראלי נותרה מוגבלת. מחירי היבוא לישראל, הכוללים עלויות תובלה וביטוח, לא עלו בצורה משמעותית במחצית הראשונה של 2024.
על פי ההערכות, ישנם מספר גורמים שהובילו ליציבות החריגה של ישראל:
1. הירידה הכללית ביבוא הישראלי: בעקבות המלחמה, נרשמה ירידה כללית בהיקף היבוא האזרחי לישראל, מה שהפחית את ההשפעה היחסית של שינויי הנתיבים.
2. היערכות מוקדמת של “צים”: חברת התובלה הימית הקדימה להסיט את אוניותיה לנתיבים עוקפים, מה שיצר ירידה הדרגתית ולא פתאומית.
3. תלות נמוכה יחסית בים סוף: רק 65% מהיבוא הישראלי מאסיה-אוקיאניה משונע דרך הים האדום, לעומת מדינות כמו יוון ופורטוגל, בהן הנתון גבוה בהרבה.
בעוד שהתקפות החות’ים ממשיכות להוות סיכון לנתיבי הסחר הבין-לאומיים, ישראל הפגינה עמידות יוצאת דופן מול המשבר. יציבות זו נובעת מהתאמות מהירות בענף ההובלה הימי, לצד מבנה סחר המאפשר גמישות יחסית.
עם זאת, השפעות רחבות יותר על הסחר העולמי ממשיכות ללוות את השינויים בנתיבי השיט, כאשר מגמות המחירים והתאוששות המסחר מצביעות על שוק גלובלי המתאים את עצמו לתנאי חירום באופן דינמי.