שרשרת ביטולים מול רפאל ואלביט • עיכוב בקידום עסקאות חדשות בהיקף מיליארדים • ענקית הטכנולוגיה מונעת גישה לשירותי ענן מצה״ל
המשבר המדיני והכלכלי סביב ישראל הולך ומעמיק, והוא מגיע הפעם מכיוון בלתי צפוי. ממשלת ספרד הודיעה על ביטול עסקת נשק נוספת עם רפאל, השלישית במספר בתקופה האחרונה, בהיקף של מאות מיליוני יורו. במקביל, חברת מיקרוסופט הודיעה כי היא חוסמת גישה של יחידת 8200 לשירותי הענן שלה, לאחר תחקירים בינלאומיים שחשפו שימוש שנעשה בהם לצרכים מודיעיניים.
עסקאות ביטחוניות שבוטלו בהיקף חסר תקדים
לפי הודעת משרד ההגנה הספרדי, העסקה האחרונה שבוטלה נגעה לרכש עשרות מערכות לייטנינג 5 מתוצרת רפאל, מערכות שמאפשרות להנחות פצצות אוויריות לטווח של עד מאה קילומטר. היקף העסקה הוערך ביותר ממאתיים מיליון יורו. מדובר בהמשך ישיר למדיניות ביטול העסקאות מצד ספרד בחודשים האחרונים, שבמסגרתה בוטל גם רכש של טילי ספייק בסכום של רבע מיליארד יורו.
עוד קודם לכן בוטלה עסקה רחבת היקף לרכישת רקטות מסוג Puls, שנחתמה עם אלביט מערכות ושתי חברות מקומיות, בהיקף כולל של שבע מאות מיליון יורו. חלקה של אלביט בעסקה עמד על כשמונים אחוז מסך ההסכם, כלומר כ־140 מיליון יורו. מוקדם יותר השנה בוטלה גם עסקת חימושים לנשק קל, בהיקף של כמה מיליוני יורו, מול חברה בת של אלביט. בסך הכול, סכום הביטולים מול רפאל ואלביט מגיע כבר לכשש מאות מיליון יורו.
לחץ פוליטי מספרד דרך ביטול העסקאות הביטחוניות
ביטול העסקאות הוא חלק מהמדיניות שמוביל ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ׳ס, אשר בשבועות האחרונים החריף את הטון כלפי ישראל. בין היתר הורה על אמברגו נשק כלפי ישראל, אשר אוסר על עגינת ספינות המסייעות למאמץ הלחימה בנמלי ספרד ומונע יצוא של חומרי גלם הנדרשים לתעשיות הביטחוניות. צעדים אלו אילצו חברות ישראליות לחפש ספקי חלופה ברחבי העולם.
סאנצ’ס לא מסתפק בביטולים ובהצהרות, אלא גם פועל ברמה האזורית. בסוף השבוע ספרד ואיטליה שיגרו ספינות קרב לליווי המשט ״צומוד״, שיצא מנמל ברצלונה באוגוסט בניסיון לפרוץ את המצור הימי על רצועת עזה. למרבה האירוניה, הספינה הספרדית ששוגרה למשימה נושאת תותחים ומערכות הגנה מתוצרת רפאל.
בישראל לא נבהלים: ״אחרי המלחמה יחזרו על ארבע״
במערכת הביטחון בישראל בחרו שלא להתייחס רשמית לביטולים ולרטוריקה הספרדית. עם זאת, בכירים בתעשיות הביטחוניות הביעו דאגה. אחד מהם אמר כי ״מי שחושב שאפשר להתקיים רק מההזמנות של משרד הביטחון לא מבין איפה הוא חי״. אותו בכיר הוסיף כי ספרד היא שוק קטן יחסית, אך החשש האמיתי הוא שצעדים דומים יאומצו גם במדינות נוספות, מה שעלול לדרדר את היצוא הביטחוני לשפל.
לדבריו, ״אחרי המלחמה הם עוד יחזרו על ארבע. הם צריכים את הנשק שלנו יותר ממה שאנחנו צריכים אותם. אבל כל עוד המלחמה נמשכת, יש לקוחות שמעדיפים להמתין או לחפש חלופות. אם המצב הזה יימשך, כבר ב־2026 נראה דעיכה ביצוא הביטחוני, ואת המכה הרצינית נרגיש ב-2027״.
הקיפאון בקידום עסקאות חדשות מטריד לא פחות מביטולי ההסכמים הקיימים. מנהלי רכש ומקבלי החלטות במדינות אירופה הסבירו לישראלים כי הם מקפיאים עסקאות כדי למנוע תסיסה ציבורית פנימית. העליונות הטכנולוגית של ישראל אינה מוטלת בספק, אולם הביקוש למערכות נשק מתחרה גובר, ולקוחות בינלאומיים אינם יכולים לחכות שנים עד שישראל תסיים את מלחמתה.
ב־2024 שבר היצוא הביטחוני של ישראל שיא והסתכם ב־14.8 מיליארד דולר, מחצית ממנו לאירופה. במשרד הביטחון הזהירו כבר בתחילת השנה כי בידודה המדיני של ישראל עלול להקרין על נתוני היצוא. כעת ההתרעות הללו מקבלות חיזוק בשטח.
במקביל למשבר מול ספרד, יצא שר הכלכלה ניר ברקת לנסיעת בזק לגרמניה, במטרה לבלום מהלך של האיחוד האירופי להשעות סעיפים מהסכמי הסחר עם ישראל. המשמעות של השעיה כזו היא חיוב במכס על סחורות ישראליות במדינות האיחוד. גרמניה נחשבת ללשון מאזניים בהחלטה, וברקת ביקש משרת הכלכלה קתרינה רייכה להטיל וטו על היוזמה.
נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, שליווה את ברקת, אמר כי קיבל מסר מעודד שהגרמנים לא יתנו יד לפגיעה בסחר עם ישראל, אך הדגיש כי עדיין קיימים אילוצים פוליטיים בברלין. סקר שערכה התאחדות התעשיינים בקרב 132 יצואנים ישראלים מצא כי מחציתם חוו ביטולים או אי חידוש עסקאות מול לקוחות בחו”ל. שבעים אחוז מהביטולים נבעו מסיבות פוליטיות, שמונים וארבעה אחוז מהם ממדינות האיחוד האירופי.
חזית נוספת: מיקרוסופט נגד 8200
החזית השנייה שנפתחה בסוף השבוע מגיעה מכיוון ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט. החברה הודיעה על חסימת גישה של יחידת 8200 לשירותי הענן שלה, בעקבות תחקיר של העיתון הבריטי גרדיאן ו־972 מגזין, שחשף שימוש בשירותי Azure לאחסון הקלטות של מיליוני שיחות שביצעו פלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית.
לדברי הדיווחים, היקף המידע שנאגר עמד על שמונת אלפים טרה־בייט, והיחידה ניהלה מנטרה בלתי רשמית שהגדירה יעד של ״מיליון שיחות בשעה״. מיקרוסופט הודיעה כי הצעדים שננקטו נועדו להבטיח ציות לתנאי השימוש של החברה, וממוקדים בווידוא ששירותיה לא משמשים למעקב המוני אחר אזרחים.
בראד ס׳מית, נשיא וסגן יו”ר החברה, אמר בהודעה כי “אנחנו לא מספקים טכנולוגיה שמאפשרת מעקב המוני אחר אזרחים”. לדבריו, מיקרוסופט בחנה את ההחלטה יחד עם משרד הביטחון בישראל, אך החליטה להפסיק את הגישה לאחסון בענן ולשירותי בינה מלאכותית. גורם ביטחוני בישראל הגיב כי לא נגרמה פגיעה ביכולות המבצעיות של צה”ל.
הצטברות האירועים מעצימה את תחושת הבידוד של ישראל בזירה הבינלאומית. ספרד ואיטליה מציבות אתגר ישיר ליצוא הביטחוני, האיחוד האירופי דן בהשעיית הסכמי סחר, ומיקרוסופט מהדקת את הכללים מול יחידת מודיעין מרכזית. בכירים בתעשיות הביטחוניות סבורים כי מדובר במדרון חלקלק שעלול להוביל את ישראל לאובדן יתרונה בשוקי היצוא.
לדברי אחד מהם, “גם אם יש לנו עוד ידידים טובים בעולם, הם מרגישים שהם נגררים איתנו לבוץ. מי רוצה להיות ידיד של מדינה שמוגדרת מצורעת. ישראל לא יכולה להיות ספרטה. מי שחושב שתעשיות ביטחוניות יכולות להתקיים רק מהזמנות של משרד הביטחון פשוט לא מבין איפה הוא״.
