נשיא ארה״ב תוקף את הפרקליטות בישראל, רומז לפגיעה בסיוע הביטחוני, ומזכיר תקדים של סנקציות אישיות על שופטים בבית הדין בהאג. בליכוד תומכים: ״אולי זה הנבוט שצריך״
גל חסר תקדים של מתקפות מצד נשיא ארה״ב דונלד טראמפ על מערכת המשפט הישראלית מעורר בימים האחרונים שאלות: האם ייתכן שארה״ב תחת טראמפ תנקוט סנקציות כלפי שופטים או פרקליטים ישראלים? האם הסיוע הביטחוני האמריקאי עלול להיפגע בעקבות המשך ניהול משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו?
במסר שפרסם טראמפ בליל שבת ברשת Truth Social, הוא כתב: ״זה מזעזע מה שעושים בישראל לביבי נתניהו. הוא גיבור מלחמה וראש ממשלה שעשה עבודה נהדרת כשהביא להצלחות מול האיום האיראני. איך זה ייתכן שראש ממשלה נאלץ לשבת כל היום בבית המשפט על כלום, סיגרים, בובת באגס באני? זה ציד מכשפות פוליטי״.
בהמשך דבריו, רמז טראמפ באופן שאינו משתמע לשתי פנים על פגיעה אפשרית בסיוע הכלכלי: ״ארצות הברית מוציאה מיליארדים בכל שנה כדי להגן על ישראל. אנחנו לא נסבול את זה. תנו לביבי ללכת, יש לו עבודה גדולה לעשות״.
הסיוע הביטחוני של ארה״ב לישראל נאמד כיום בכ-3.8 מיליארד דולר בשנה, והוא מעוגן בהסכם שנחתם בתקופת ממשל אובמה. טראמפ אומנם המשיך את הסיוע ואף חיזק את שיתוף הפעולה הביטחוני, אך התבטאויותיו האחרונות מעלות חשש מהפיכת הסיוע לכלי לחץ פוליטי־אישי.
ברקע עומדת שאיפתו של טראמפ לסיום הלחימה בעזה וקידום עסקה אזורית רחבה יותר, הכוללת את השבת החטופים והתקדמות בהסכמי נורמליזציה עם סעודיה. מבחינתו, המשפט נגד נתניהו הוא מכשול פוליטי לעסקה הזו.
לצד האיום על הסיוע, טראמפ התייחס באופן תקיף גם לשופטים והתובעים עצמם. ״זו טרגדיה של ׳צדק׳ שפוגעת במו״מ עם איראן וחמאס״, כתב. ״התובעים יצאו משליטה״.
יש לזכור כי טראמפ כבר פעל בעבר נגד מוסדות שיפוטיים כאשר אלו פעלו בניגוד לעמדותיו. בתקופת כהונתו, הוא הורה על סנקציות אישיות על בכירים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, לאחר שפתחו בחקירות נגד חיילים אמריקאים ולאחר מכן גם נגד בכירים ישראלים. הסנקציות כללו הקפאת נכסים, איסור כניסה לארה״ב ואף הגבלות כלכליות אישיות.
האם מהלך דומה ייתכן כלפי מערכת המשפט בישראל? פרשנים אמריקאים לא פוסלים זאת על הסף, במיוחד אם טראמפ ייבחר מחדש לנשיאות. כלי הסנקציות הכלכליות נמצאים בידיים הנשיאותיות, ונשיא שמזהה את המערכת המשפטית הישראלית כאיום על סדר יומו המדיני יכול לנסות להפעיל אותם, גם אם מדובר במהלך חריג ביותר בין מדינות בנות־ברית.
התגובות בישראל לא איחרו לבוא. ראש הממשלה נתניהו שיתף את הפוסטים של טראמפ וכתב: ״תודה לך הנשיא טראמפ על התמיכה הגדולה״, מאוחר יותר הוסיף: ״נמשיך לפעול יחד לשחרור החטופים ולהרחבת מעגל השלום״.
אך לא רק נתניהו התייחס. חבר הכנסת אביחי בוארון מהליכוד אמר בריאיון לרדיו קול ברמה: ״אולי בשביל להיטיב עם אזרחי מדינת ישראל צריך נבוט בראש מנשיא ארה”ב ולא בציוץ, אלא כדוגמת סנקציות״.
מנגד, יו”ר האופוזיציה יאיר לפיד תקף: ״עם כל הכבוד לטראמפ, הוא לא אמור להתערב בהליך משפטי במדינה עצמאית. זה פיצוי שהוא נותן לנתניהו כדי לכופף אותו בעניין עזה״.
מבחינה כלכלית, עצם העלאת האפשרות לפגיעה בסיוע או בהטלת סנקציות, גם אם לא תמומש, עלולה להשפיע על שווקי ההון בישראל, על דירוג האשראי העתידי, ועל אמון המשקיעים הזרים. החשש מסיבוך מדיני בין וושינגטון לירושלים סביב עניין משפטי עלול להשפיע על הפן הכלכלי.
בנוסף, כל ניסיון אמריקאי להשפיע על מערכות שיפוטיות באמצעים כלכליים, גם אם יתבצע ברמיזה בלבד, מהווה תקדים מטריד במונחים בינלאומיים – כזה שעלול להתהפך בעתיד גם על הימין בישראל.
