במערכת הביטחון מציינים כי גם טרם המבצע באיראן נוצר גירעון תקציבי של 30 מיליארד שקל בעקבות הרחבת הלחימה בעזה, בתימן ובסוריה • באוצר מתריעים: יהיה צורך לפרוץ את התקציב כבר בתחילת 2025 • הממשלה טרם השלימה את יישום המלצות ועדת נגל
הרחבת הלחימה לזירה האיראנית במסגרת מבצע ״עם כלביא״ יוצרת לחץ תקציבי נוסף ומשמעותי על מערכת הביטחון ותקציב המדינה. לפי הערכות גורמי ביטחון, שהוצגו בדיונים פנימיים, עלות המבצע באיראן לבדה מוערכת בכ-5 מיליארד שקל — סכום שמתוסף לעלות הגבוהה של כלל פעילויות הלחימה בחודשים האחרונים.
ההערכות מצביעות על כך שגם טרם יציאה למבצע הנוכחי נוצר גירעון מצטבר של כ-30 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, בין היתר בשל עלויות מבצע ״מרכבות גדעון״ ברצועת עזה, תקיפות נרחבות בתימן ובסוריה, הרחבת היקפי המילואים והפעלת כוחות יבשה ואוויר באופן ממושך מאז חודש אוקטובר האחרון.
היקף העלויות הוצג כבר בימים האחרונים בדיונים סגורים שנערכו בוועדה מיוחדת בכנסת ובמשרד האוצר. על פי גורמים המשתתפים בדיונים, נדרשת תוספת תקציבית מיידית של מיליארדים רבים נוספים לצורך מימון הוצאות שוטפות של הצבא, רכש אמצעי לחימה, גיוס מילואים ממושך, ותפעול מערכות לוגיסטיות מתקדמות שהופעלו במסגרת המבצע.
במשרד האוצר מזהירים כי לנוכח ההתפתחויות האחרונות לא ניתן יהיה להמתין עוד, וכבר בימים הקרובים תידרש הממשלה להגדיל את מסגרת התקציב לשנת 2025 — לראשונה מאז כניסת התקציב השנתי הנוכחי לתוקף בתחילת השנה. בכך תצטרף 2025 לשנת 2024, בה פרצה הממשלה את מסגרת התקציב ארבע פעמים לצורך מימון צורכי הביטחון.
גורם בכיר במשרד האוצר הגדיר את הדחיפות הנוכחית כ״בלתי נמנעת״, וציין כי אחת הסיבות לעומס התקציבי היא העובדה שהממשלה טרם השלימה את מימוש החלטות ועדת נגל, שאמורה הייתה להסדיר את תוספות תקציב הביטחון לשנים הקרובות. לדבריו, ״מדובר בעיכוב שאינו ניתן להצדקה נוכח תמונת המצב הביטחונית, במיוחד כאשר צה”ל מנהל לחימה פעילה בכמה חזיתות במקביל״.
נכון לעכשיו, אין עדיין החלטה סופית בנוגע למקורות המימון לתוספות התקציביות. במשרד האוצר החלו בבחינת מספר חלופות, בהן הגדלת הגירעון השנתי, הרחבת הנפקות אג”ח בשווקים הבינלאומיים, העברות תקציביות פנימיות ובחינת סיוע נוסף מארצות הברית במסגרת הסיוע הביטחוני המורחב.
במקביל, נמשכים דיונים מקצועיים בהנהלת משרד האוצר ובהשתתפות משרד ראש הממשלה, אגף התקציבים ומטה הביטחון הלאומי. בשלב זה טרם הוצג בפני הממשלה סיכום תקציבי מגובש שיאפשר הזרמה מיידית של התקציב הנדרש למערכת הביטחון.
בימים הקרובים צפויה להתקיים ישיבת קבינט כלכלי מיוחדת שתוקדש לנושא מימון הלחימה והשלכות התקציביות של העימות המתמשך. בדיונים אלו צפויים לעלות גם ההיבטים הפיסקאליים הרחבים יותר, לרבות השפעת העלויות הביטחוניות על יעד הגירעון הכולל והאפשרות להשלכות על דירוג האשראי של ישראל בעתיד הקרוב.
