ויכוחים על מתווה הפיצויים: האם יחזור מודל החל”ת, האם תורחב תקרת ההכנסות – ומי ישלם את המחיר?
בזמן שהמשק הישראלי מצוי בהקפאה חלקית בשל ההנחיות הביטחוניות המחמירות, משרד האוצר מנסה לקדם מתווה פיצויים חדש לעסקים – אך נכון להבוקר (שני), טרם גובש מתווה מוסכם. לפי הערכות פנימיות של האוצר, כל יום נוסף של סגר גורר נזק תקציבי של עד שני מיליארד שקל, סכום שעלול להכביד משמעותית על הגירעון הממשלתי.
בדיון שיתקיים היום בוועדת הכספים, יובא לראשונה לדיון פומבי מתווה הפיצויים המתגבש, המבוסס על המודל שהופעל לאחר אירועי 7 באוקטובר, אך הפעם צפוי לחול על כלל המדינה – ולא רק על יישובים שהוגדרו כנגועים בלחימה. עיקרי המתווה כוללים פיצוי על ירידה בהכנסות, והחזר הוצאות קבועות – תוך אפשרות להוצאת עובדים לחל”ת.
אך כאן מתחיל הוויכוח. ההסתדרות מתנגדת נחרצות להחזרת מודל החל״ת, בטענה שמדובר בניתוק יחסי עובד, מעביד שעלול לגרום לחוסר יציבות תעסוקתית. באוצר דווקא רואים בכך כלי יעיל, אך מציינים כי רק אם הסגר יימשך מעבר ל-14 יום, יהיה טעם להפעיל את המודל, אחרת לא יעמדו הסף לזכאות.
במקביל, נשיאות המגזר העסקי דורשת להעלות את רף ההכנסה המזכה בפיצוי מ-400 מיליון שקל בשנה ל-800 מיליון, בטענה שגם עסקים גדולים נפגעים מהסגר. באוצר מהססים, בעקבות תקדים רשת פוקס מתקופת הקורונה, שזכתה לפיצויים נדיבים ובהמשך חילקה דיבידנד.
עוד מבקשים בהסתדרות לשנות את אופי התמיכה: לא פיטורים זמניים, אלא צמצום שעות או ימי עבודה בתוספת השתתפות המדינה בהשלמת השכר, בדומה למודל הגרמני. לטענתם, הדבר יאפשר למעסיקים לשמור על העובדים ולגשר על הפערים, במיוחד בענפים עם עובדים שעתיים והורים לילדים שנשארו בבית.
באוצר לא ממהרים להחליט. כל יום נוסף שבו המשק סגור מייקר את עלות המתווה העתידי, אך כל הכרזה מוקדמת על מנגנוני פיצוי עלולה לעודד השבתת עבודה או ניצול לא מידתי של התמיכות.
״השאלה אינה רק מהו המתווה, אלא כיצד לאזן בין התמיכה במשק לבין הצורך להחזיר את המשק לפעולה כמה שיותר מהר, מבלי לרוקן את קופת המדינה״, מסבירים במשרד האוצר.
