יחידת פקיד שומה חקירות מרכז של רשות המסים, בשיתוף היאל"כ בלהב 433, חוקרות את טימור ברטוב בחשד להעלמת הכנסות של מיליוני שקלים ממסחר במטבעות קריפטוגרפיים בשנים 2018 עד 2024, לאחר שבדו"חות שהגיש לא דיווח על רווחים אלו
רשות המסים ויחידת להב 433 חוקרות חשד להעלמת הכנסות במיליוני שקלים ממסחר במטבעות קריפטו
רשות המסים, יחד עם להב 433 של משטרת ישראל, מנהלות חקירה נגד טימור ברטוב, עוסק עצמאי הפועל בתחום תיווך שירותים פיננסיים בין לקוחות פוטנציאליים לחברות, בחשד שבמשך שנים צבר רווחים של מיליוני שקלים ממטבעות קריפטו, מבלי שדיווח עליהם כחוק.
החקירה נפתחה בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל במטה רשות המסים, שלפיו ברטוב פעיל בזירות מסחר בינלאומיות למטבעות וירטואליים בהיקפים נרחבים. המידע הצביע על פעילות פיננסית ענפה שבוצעה מחוץ לגבולות ישראל, תוך הימנעות מדיווח לרשויות המס. בשלב הראשון נוהלה החקירה באופן סמוי, וכללה איסוף נתונים ממקורות שונים בארץ ובחו"ל.
על פי החשד, בין השנים 2018 עד 2024 ביצע ברטוב מכירות והמרות של מטבעות קריפטוגרפיים בהיקפים גדולים במיוחד, אך לא כלל את ההכנסות בדיווחים שהגיש לרשות המסים. בדו"חות השנתיים שהגיש הצהיר על הכנסות ממשרתו כשכיר ומעסקו העצמאי, אולם בשנים 2021 עד 2023 הצהיר הצהרות כוזבות שלפיהן לא היו לו רווחים ממימוש מטבעות דיגיטליים. גם בהצהרת ההון ל־31 בדצמבר 2021 לא דיווח על החזקת מטבעות מסוג זה.
עם המעבר לחקירה גלויה, בלשי היאל״כ עיכבו את ברטוב לחקירה וביצעו חיפוש בביתו. במהלך החיפוש נתפסו מסמכים, חומרי מחשב שונים וארנקים קרים, אמצעי אחסון פיזיים למטבעות דיגיטליים, המיוחסים לחשוד. על פי גורמים המעורים בפרטים, הממצאים שנאספו בחיפושים מחזקים את החשד ומספקים לרשויות תשתית ראייתית נוספת להמשך החקירה.
לאחר חקירתו, הובא ברטוב לבית משפט השלום בראשון לציון. בית המשפט הורה על שחרורו בתנאים מגבילים, הכוללים, בין היתר, איסור יציאה מהארץ לתקופה שנקבעה.
ברשות המסים וביחידת להב 433 מציינים כי החקירה נמשכת, וכי בימים הקרובים יבוצעו פעולות חקירה נוספות, לרבות בדיקת המידע המוצפן שנמצא בחומרי המחשב שנתפסו. החקירה מתמקדת הן בהיקף ההכנסות שלא דווחו והן במקורות הכספים, ובוחנת האם בוצעו עבירות נוספות לפי פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון.
כיום פועלים בישראל כ-20 כספומטי קריפטו
כזכור, רשות שוק ההון, בוחנת הטלת מגבלות משמעותיות על השימוש בכספומטי קריפטו הפועלים ברחבי הארץ. על פי טיוטת המלצות שפורסמה, ההצעה כוללת הגבלת משיכת והפקדת כספים, שימוש במזומן והעברת מטבעות לצדדים שלישיים, לצד חובת דיווח לרשות המסים.
כיום פועלים בישראל כ־20 כספומטי קריפטו בערים מרכזיות, בהם תל אביב, רמת גן, חיפה וירושלים, המאפשרים קנייה, מכירה ומשיכת מזומן של מטבעות דיגיטליים. המכשירים גובים עמלה של 5% עד 7%, והיקף העסקאות שבוצעו באמצעותם בשנתיים האחרונות נאמד בכ־300 מיליון שקל.
במסגרת טיוטת ההמלצות, מוצע להגביל את הפעילות בכספומטי קריפטו לסכום של עד 5,000 שקל ביום ו־60 אלף שקל בשנה לכל לקוח, להגביל את הצבתם למתחמים סגורים ומפוקחים, ולחייב כל חברה למנות אחראי על פעילות המכשירים. בנוסף, החברות יידרשו להקים תשתית דיווח מלאה לרשויות ולמנוע שימוש אנונימי.
קריפטו שירות ארגוני הטרור
קודם לכן היום, פורסם ב'גלובס', כי המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט״ל) במשרד הביטחון החרים בחודשים האחרונים עשרות ארנקים דיגיטליים בבורסות קריפטו בחו״ל, ובהם מטבעות בשווי עשרות מיליוני דולרים. הפעולה בוצעה בשיתוף מחלקת הסייבר של יחידת להב 433, בהתבסס על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, הנמצא בערעור בבית המשפט העליון.
המט״ל פונה לבורסות הקריפטו ומודיע כי הארנקים נתפסו בחשד לשימוש במימון טרור, מה שמוביל להקפאתם. אחד המקרים שהגיעו לבית המשפט עוסק באחמד קדורה, אזרח טורקי ממוצא סורי, שטען כי בארנקו שהוקפא ב־Binance היו 500 אלף דולר. קדורה טען כי הכספים נועדו לסייע לבני משפחתו בסוריה ובמצרים, אך הודה כי מהארנק בוצעו שתי משיכות בסך 5,000 דולר כל אחת, שהועברו לארנקים שזוהו מאוחר יותר כקשורים לארגוני טרור. לדבריו, לא היה לו קשר למשיכות, וכי ההעברות בוצעו דרך משרד חלפנות במרסין, טורקיה.
המדינה טענה מנגד כי הכספים הועברו למשרד חלפנות בדובאי שהוכרז ב־2022 כארגון טרור התומך בחמאס. עוד הודגש כי התפיסה בוצעה בהתאם לצו חתום של שר הביטחון דאז, יואב גלנט, על בסיס מידע מודיעיני קונקרטי ומהימן. בית המשפט המחוזי, בראשות השופט קובי ורדי, בחן חומר חסוי והכריע כי התפיסה נעשתה כדין.
לדברי עורכי דין בתחום, המט״ל משתמש כיום בפסק הדין כתקדים לתפיסת ארנקים דיגיטליים גם במקרים שבהם זהות הבעלים אינה ידועה, ואף כאשר מדובר בגורמים שאינם אזרחי ישראל וללא קשר ישיר לישראל.
משרד הביטחון מסר כי תפיסות מסוג זה מתבצעות בהתאם לחוק המאבק בטרור, לאחר עבודת מטה יסודית ובשיתוף פעולה עם המערכת הפיננסית הבינלאומית ורשויות אכיפה בארץ ובחו״ל, במטרה לסכל פעילות טרור או פשיעה חמורה במרחב הדיגיטלי.
