בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי יורשי עורך הדין יעקב וינרוט יידרשו להפקיד 7 מיליון שקל כתנאי לדיון בבקשתם לבטל את פסק הבוררות שחייב אותם לשלם מאות מיליוני שקלים לאחים גרטנר, תוך ביקורת על כך שלא חשפו את שווי העיזבון
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשת יורשיו של עורך הדין המנוח יעקב וינרוט לדון בביטול פסק הבוררות שחייב אותם לשלם מאות מיליוני שקלים לאחים גרטנר, אלא אם יפקידו ערובה בסך 7 מיליון שקל. השופט דוד זילר קבע כי סכום זה מהווה תנאי לפתיחת הדיון, והוסיף ביקורת על כך שעד כה לא הוגש מידע מלא על שווי עיזבונו של וינרוט, כך פורסם ב׳גלובס׳.
פסק הדין שניתן בשבוע שעבר מהווה שלב נוסף במאבק המשפטי המתמשך בין משפחת וינרוט לבין האחים גרטנר, סכסוך שמלווה את מערכת המשפט זה קרוב לשני עשורים ונוגע לכספים שהועברו בשעתו לעורך הדין לצורך השקעה בעסקיו של איש העסקים דן גרטלר.
רקע פרשת וינרוט: פסק הבוררות של איתן אורנשטיין
בחודש מאי 2025 פרסם הנשיא בדימוס של בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, את פסק הבוררות בסכסוך שבין האחים גרטנר לוינרוט. אורנשטיין קבע כי על אלמנתו של וינרוט וששת ילדיו לשלם לגרטנרים 37.5 מיליון דולר, בתוספת ריבית ליבור פלוס 4.5 אחוז לשנה, החל משנת 2006. לפי קביעותיו, וינרוט נטל שלא כדין כספים שהופקדו בידיו על ידי האחים גרטנר, אשר יועדו לשותפם דאז דן גרטלר. בעוד שהאחים טענו כי הכספים נועדו להשקעה בעסקיו של גרטלר, וינרוט טען כי מדובר בתגמול אישי כדמי ייזום ושכר טרחה. אורנשטיין דחה טענה זו וקבע כי הכספים נלקחו שלא כדין.
עם פרסום פסק הבוררות, פנו האחים גרטנר לבית המשפט המחוזי בדרישה לאכוף את הפסק ולחייב את יורשי וינרוט בתשלום מלוא הסכום, אשר לפי חישוביהם נאמד ביותר מ־430 מיליון שקל. במקביל, פנו היורשים בבקשה לבטל את הפסק. האחים גרטנר דרשו כי יופקדו ערבויות בגובה מלוא הסכום כתנאי לדיון בבקשה. בשלב הראשון הוטלו עיקולים על שנים עשר נכסי נדל״ן בבעלות המשפחה ועל סכומים שהוחזקו ברשותם, בסך שלושה מיליון שקל.
בית המשפט: סכום מופחת, ביקורת על יורשי יעקב וינרוט
השופט דוד זילר הכריע כי אכן נדרשת ערובה כספית לצורך קיום הדיון בבקשת הביטול, אך קבע סכום מופחת משמעותית מזה שנדרש. לדבריו, למרות שההליך נוגע לסכומים אדירים, יש להתחשב בכך שכבר נתפסו נכסי נדל״ן רבים שבבעלות המשפחה, וכי נדרשת מידה של איזון בין זכותם של היורשים לטעון לביטול הפסק לבין ההגנה על זכויות הזוכים בבוררות. בהתאם לכך נקבע סכום הערובה על שבעה מיליון שקל בלבד.
בפסק הדין דחה השופט את טענת יורשי וינרוט שלפיה סיכוייהם בבקשה לביטול הפסק גבוהים. לטענתם, צורפו להליך רק כדי לאפשר את המשכו לאחר פטירתו של עורך הדין, ולכן אין הצדקה לחיובם האישי מעבר לשווי העיזבון. עוד טענו כי החלטת אורנשטיין סותרת קביעות אחרות שניתנו על ידו בהליך נפרד.
השופט זילר קבע כי טענות אלו אינן משנות את מאזן הנוחות, וכי היה על היורשים להעלות את התנגדותם בזמן אמת, במהלך הליך הבוררות עצמו, שבו נטלו חלק פעיל במשך שבע שנים עד למתן הפסק. לדבריו, גם אם קיימות סתירות לכאורה בין פסקי דין שונים, הרי שמקומן להתברר בערעור ולא במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות.
ביקורת חריפה על העדר מידע על העיזבון
השופט זילר מתח ביקורת נוקבת על התנהלות יורשי וינרוט. לדבריו, מאז שניתן פסק הבוררות לא שולם כל סכום, גם לא החלק שאינו שנוי במחלוקת – כלומר, הסכום ששוויו תואם את עיזבונו של וינרוט. עוד ציין כי היורשים נמנעו מלספק נתונים מדויקים על שווי העיזבון, אף שמידע זה מצוי בידיהם ויכול היה לשמש בסיס להכרעה מדויקת יותר.
בית המשפט אף הטיל ספק אם נכסי העיזבון, הכוללים בעיקר נכסי נדל״ן שחלקם משמשים למגורים, יוכלו לכסות את מלוא הסכום שנפסק. לדבריו, ספק אם ניתן לממש את הנכסים לצורך גביית הסכום במלואו. יחד עם זאת, ניכר כי בית המשפט התחשב בעובדה שמדובר בסכום פסק גבוה במיוחד ובנכסים שכבר נתפסו, ועל כן לא הוטלה על המשפחה ערובה בשיעור מלא.
המאבק המשפטי בין האחים גרטנר לוינרוט החל לפני קרוב לשני עשורים, לאחר שהשניים הפקידו כספים בידי עורך הדין לטובת השקעה בעסקי דן גרטלר בקונגו. במהלך השנים נוהלו הליכים משפטיים ממושכים, תיקים פליליים וחקירות מקבילות. וינרוט עצמו זוכה מההליכים הפליליים עוד בחייו, אך הסכסוך האזרחי בין הצדדים נמשך גם לאחר מותו.
הבוררות נמשכה כעשר שנים וכללה מאות מסמכים ועדויות רבות. פסקו של אורנשטיין במאי האחרון נחשב לאחד מפסקי הבוררות הגדולים שניתנו בישראל בשנים האחרונות, והוא היכה גלים בקהילת המשפט והעסקים בשל מעמדו של וינרוט כאחד מעורכי הדין הבולטים במדינה.
האחים גרטנר יוצגו בהליך על ידי עורכי הדין אוריאל פרינץ, מרינה רויזר ואילן גולוד ממשרד ש. הורוביץ. יורשי וינרוט מיוצגים על ידי עורכי הדין אייל רוזובסקי, אלי בורשטיין וליאור רייכרט ממשרד מיתר.
נכון לעכשיו, הסכום שנפסק בבוררות טרם שולם, וההליך צפוי להימשך לאחר הפקדת הערובה שנקבעה. בית המשפט לא קבע מועד חדש לדיון, אך בהחלטתו הבהיר כי כל עוד לא תופקד הערובה, לא יתקיים כל דיון נוסף בבקשת הביטול.
פסק הדין של השופט זילר מחזק את מעמדם של האחים גרטנר כמנצחים בבוררות, ומציב בפני יורשי וינרוט אתגר נוסף בדרך הארוכה לניסיון להפוך את הקערה על פיה.
