חקירה סמויה של המשטרה והביטוח הלאומי חשפה מנגנון הונאה שבמסגרתו שונתה כתובת מגורים של חשודים כדי לקבל מענקים שיועדו למפוני הצפון. על פי החשד, עובדת ברשות האוכלוסין שיתפה פעולה בתמורה לשוחד
עשרות בני אדם, תושבי הערים החרדיות – ביתר, אלעד, צפת וירושלים, עוכבו לחקירה בחשד למעורבות בפרשת הונאה רחבת היקף, שבמרכזה ניצול מענקי סיוע שיועדו לתושבי הצפון שפונו מבתיהם בעקבות המלחמה. על פי הודעה משותפת שפרסמו משטרת ישראל והמוסד לביטוח לאומי, החשודים פעלו לשינוי כוזב של כתובת מגוריהם, תוך שוחד לעובדת מדינה, כדי להציג עצמם כמי שפונו מאזורי הלחימה בגבול הצפון.
לפי גורמי החקירה, החשודים יצרו קשר עם עובדת ברשות האוכלוסין וההגירה, ושילמו לה שוחד על מנת שתעדכן במרשם האוכלוסין את כתובת מגוריהם ליישובים בצפון הארץ. שינוי זה אפשר להם, לכאורה, להגיש בקשות למענקים ולתגמולים שניתנו על ידי המדינה למפונים, אף שלא התגוררו בפועל באזורים שנפגעו מהלחימה.
החשד נגד תושבי הערים החרדיות: קבלת סיוע שלא כדין
בהודעה הרשמית נמסר כי באמצעות שינוי הכתובת והצגת מצג שווא, פעלו החשודים לקבלת כספי סיוע שלא כדין. ״באמצעות מצג כוזב זה, פעלו החשודים לקבלת תגמולים וכספי סיוע שלא כדין במסגרת המענק ששולם על ידי הביטוח הלאומי״, נמסר. עוד צוין כי מדובר בחשדות חמורים, שגרמו לפגיעה בקופה הציבורית בהיקף של מיליוני שקלים, ובוצעו בתקופה רגישה במיוחד, בעת חירום ומצב מלחמה.
על פי ההודעה, החקירה התנהלה באופן סמוי במשך מספר חודשים, וכללה איסוף ראיות, בדיקת רישומי אוכלוסין, הצלבת נתונים מול בקשות למענקים וחקירת מעורבים. בשלב זה, על אף שעשרות חשודים עוכבו ונחקרו, צוין כי בשלב הראשון נמסרו פרטים על שבעה מעוכבים בלבד, כאשר גורמי האכיפה אינם פוסלים מעורבים נוספים.
במסגרת המעבר לחקירה גלויה, צפויה המשטרה להביא את החשודים המרכזיים לדיון בבית משפט השלום בפתח תקווה״, שם תבקש את הארכת מעצרם. על פי החשד, המעורבים ביצעו שורה של עבירות חמורות, בהן מתן וקבלת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות כלכליות נוספות.
ברשויות האכיפה מדגישים כי החקירה מתמקדת לא רק במקבלי הכספים, אלא גם בשרשרת המעורבים שאפשרה את ביצוע המעשים, ובראשם עובדת המדינה שלפי החשד פעלה בניגוד לחוק ולחובותיה הציבוריות. במקביל, נבחנת מידת הנזק שנגרם לקופה הציבורית והיקף הכספים שהועברו שלא כדין.
מענקי הסיוע שניתנו בעקבות המלחמה נועדו לספק רשת ביטחון כלכלית לתושבים שנאלצו להתפנות מבתיהם עקב ירי, פגיעה בתשתיות וסכנה ביטחונית מתמשכת. גורמים במערכת האכיפה ציינו כי ניצול המנגנון שנועד לסייע לנפגעי הלחימה נתפס כחמור במיוחד, בין היתר בשל הפגיעה באמון הציבור וביכולת המדינה להעניק סיוע למי שזקוקים לו באמת.
במשטרה ובביטוח הלאומי הבהירו כי החקירה נמשכת, וכי יינקטו צעדים נוספים לגילוי מעורבים נוספים ולבחינת אפשרות להשבת הכספים שהתקבלו לכאורה במרמה. עוד נמסר כי גורמי האכיפה ימשיכו לפעול בנחישות נגד ניסיונות הונאה וניצול של כספי ציבור, במיוחד בתקופות חירום.
כתבי אישום נגד תושבי הערים החרדיות
בשלב זה טרם הוגשו כתבי אישום, והחשודים נהנים מחזקת החפות. ההחלטה האם להגיש כתבי אישום צפויה להתקבל לאחר השלמת החקירה, בהתאם לראיות שייאספו ולהכרעת הפרקליטות.
כזכור, מאז פרוץ המלחמה, הפעילה המדינה שורת מתווים תקציביים שנועדו לבלום קריסה רחבה של עסקים ומשקי בית. לפי נתוני משרד האוצר ורשות המסים, במהלך חודשי הלחימה חולקו מענקי המשכיות עסקית לעשרות אלפי עסקים, בעיקר קטנים ובינוניים, שנרשמה אצלם ירידה חדה במחזורי הפעילות.
המענקים הוענקו בהתאם לירידה מוכחת בהכנסות, לעיתים החל מסף של כ־25 אחוזים, וכללו פיצוי על הוצאות קבועות כמו שכר דירה, ארנונה ושכר עובדים. במקביל הופעלו מסלולי פיצוי ייעודיים לעסקים ביישובי קו העימות, שם הוכרה פגיעה כמעט מלאה בפעילות הכלכלית, גם ללא הוכחת נזק פרטנית.
לצד זאת אושרו הקלות תזרימיות נוספות, ובהן דחיית תשלומי מס, הרחבת מסגרות אשראי בערבות מדינה והסדרי חל״ת לעובדים שגויסו למילואים. על פי הערכות האוצר, היקף הסיוע המצטבר נאמד בעשרות מיליארדי שקלים, מהלך שנועד לייצב את המשק בטווח הקצר, אך גם יצר עומס תקציבי משמעותי שילווה את הממשלה בשנים הקרובות.
לצד היקף הסיוע, עלו גם ביקורות על יישום המתווים בפועל. עסקים ועצמאים דיווחו על עיכובים בקבלת מענקים, חוסר בהירות בתנאי הסף וקשיים בירוקרטיים, בעיקר בקרב עסקים קטנים. גורמים בענף מציינים כי חלק מהנפגעים נותרו מחוץ למעגל הסיוע, ונאלצו להתמודד עם הפגיעה באמצעות אשראי וחסכונות.
