תוך פחות מעשור זינקו חובות המפלגות ביותר מפי ארבעה – מ-35 מיליון שקל שהיו חייבות לבנקים בסוף 2014 ל-146 מיליון שקל שהן חייבות כיום לכנסת. כך עולה מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא חמש מערכות הבחירות הצפופות בשנים האחרונות, אך נראה שהמפלגות גם מנצלות את העובדה שמאז 2015 הן רשאיות ללוות כספים מהכנסת ישירות.
לפי הדוח, לסיעות בכנסת התחייבויות שוטפות בסכום כולל של כ-82.5 מיליון שקל, מתוכן כ-48.7 מיליון שקל לכנסת בלבד. בנוסף, יש להן התחייבויות לטווח ארוך בגובה 98.6 מיליון שקל, מהן 96.1 מיליון שקל לכנסת. בסך הכול, ל-11 סיעות קיים גירעון נצבר של כ-103.9 מיליון שקל.
המפלגה בעלת החוב הגבוה ביותר היא הליכוד, עם התחייבויות של 56.2 מיליון שקל. אחריה ברשימה יש עתיד עם 18 מיליון שקל, חוסן לישראל של בני גנץ עם 11 מיליון שקל, רע"מ עם 10 מיליון שקל והעבודה עם 8.8 מיליון שקל.
גם בכל הנוגע להלוואות קצרות טווח המצב דומה: הליכוד מובילה עם התחייבויות שוטפות של 21.8 מיליון שקל, אחריה רע"מ עם 15 מיליון שקל, ואחריהן ש"ס ויש עתיד עם 7.5 מיליון שקל כל אחת. תקווה חדשה סוגרת את החמישייה עם התחייבויות בגובה 6.8 מיליון שקל.
בדוח נכתב כי בשל גובה החובות של הסיעות לאוצר המדינה והקצב האיטי של פירעונן (ירידה של כ-9% בלבד בגובה קרן ההלוואות), קיים חשש כבד שלא יהיה ביכולתן של המפלגות להחזיר את ההלוואות במועד שנקבע בחוק. הסיכון גובר במיוחד עבור סיעות שעשויות לא לעבור את אחוז החסימה בבחירות הבאות, מה שעלול להשאיר אותן ללא מקור החזר למימון החובות.
עוד נמתחה ביקורת על כך שהמפלגות משתמשות בכספי המימון הממלכתי השוטף כדי לכסות את חובותיהן ממערכות הבחירות, במקום לייעד את הכספים למטרתם המקורית – חיזוק הקשר עם הציבור בין בחירות לבחירות.
מבקר המדינה מצא כי ארבע מפלגות לא קיבלו דוח חיובי ונקנסו בסכום כולל של 120 אלף שקל. אגודת ישראל ספגה את הקנס הגבוה ביותר – 50 אלף שקל, בעוד שתע"ל נקנסה ב-30 אלף שקל על איחור בהגשת הדוחות. עוצמה יהודית והמפלגה ששימשה את יצחק וסרלאוף (ארץ ישראל שלנו) נקנסו על איחור בהעברת מסים שנוכו ממשכורות הפעילים.
מבקר המדינה מזהיר כי אם המגמה הנוכחית תימשך, מפלגות מסוימות עלולות להגיע למצב שבו הן לא יוכלו להחזיר את חובותיהן, מה שיוביל למשבר כלכלי שיפגע גם בתקציב המדינה. במפלגות הגדולות עדיין מסתמכים על הכנסות עתידיות מהמימון הממלכתי, אך עבור מפלגות קטנות יותר, הסיכון של קריסה כלכלית בעקבות אי-כניסה לכנסת הבאה הוא ממשי.
